הרב מנחם ליבמן
| לידה |
ו' באלול תש"ה שכונת גאולה, ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ט' בחשוון תשס"ו (בגיל 60) ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים, חברון, קריית ארבע, בני עצמון, נוה דקלים |
| תחומי עיסוק | רב, משורר, ממחדשי היישוב היהודי בחברון |
| חיבוריו | ישועות מנחם |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן, הרב שלמה גורן |
| בת זוג | רחל |
| אב | ברוך |
| אם | אסתר |
| ילדים | אליהו ליבמן, יהודה ליבמן, שניאור שלמה ליבמן, ועוד |
הרב מנחם ליבמן (ו' באלול תש"ה, 1945 – ט' בחשוון תשס"ו, 2005) היה רב ציוני דתי, מראשוני מחדשי היישוב היהודי בחברון לאחר מלחמת ששת הימים, רב בישיבות שונות, משורר ופובליציסט, ואחד מאבות תנועת ההתנחלות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה.
תולדות חייו
נולד בשכונת גאולה בירושלים לרב ברוך ואסתר,[1] צאצא לרבי מנחם מנדל מוויטבסק ונקרא על שמו.[2] למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת נובהרדוק בית יוסף בירושלים. בשנת תשכ"ד השתתף בחידון התנ"ך הבינלאומי השלישי למבוגרים.[3] באלול תשכ"ד עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב, מתוך רצון לעסוק בכל תחומי התורה ולהתחנך בדרכו של הראי"ה קוק.[4] שם נמנה עם תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, עליו כתב בצוואתו: "שזכיתי ללמוד תורה מפיו, וממש החייני בעולם הזה".[5] למד גם מהרב דוד כהן (הנזיר) ונמנה עם תלמידיו הקרובים.[6] ראיין בשיטתיות תלמידים של הראי"ה קוק, ומחברות שבהן סיכם את הראיונות הללו היוו תשתית לספר 'רואה האורות' של חיים ליפשיץ.[7]
נודע בתפילתו בכוונה ובדבקות, ובמיוחד בקריאת הפסוק שמע ישראל בקול רם ומעורר שנחרט בזכרונם של כל מכריו.[8][9] גם עיסוקו בתורה עורר תשומת לב, והוא תואר כמתמיד וכבעל ידיעות רחבות ונדירות.[10] לאחר פטירתו ולפי צוואתו, יצא לאור הספר ישועות מנחם, ובו מאמריו בנושאים תורניים שונים, בדגש על מקומות קדושים וערים מקראיות בארץ ישראל כחברון, שכם ויריחו; בעריכת הרב יעקב אפשטיין.[11][12]
לצד עיסוקו בתורה, הרבה לכתוב ולפרסם מאמרים ותגובות בעניינים ציבוריים על מנת להשמיע את עמדת היהדות בהם, כגון: פעילות המיסיון בירושלים,[13] הפלות וניתוחי מתים,[14] הסכסוך הישראלי-פלסטיני,[15] עליית יהודים להר הבית,[16] ההתיישבות היהודית בחברון,[17] ועוד. כתב גם שירים רבים, ואת חלקם פרסם בעיתונים.[18]
לאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם ראשוני המתיישבים בחברון, אליה הגיע לראשונה בחול המועד פסח תשכ"ח עם קבוצת בחורים מישיבת מרכז הרב,[19][20] ימים בודדים לאחר שנחגג ליל הסדר במלון פארק בעיר. עם הגעת הקבוצה היא ייסדה את ישיבת מתנחלי חברון והרב ליבמן היה הרוח החיה בה. בקיץ תשכ"ט התחתן עם רחל לבית מאירוביץ', והזוג קבע את מושבו במבנה שבחצר בית הממשל הצבאי בחברון.[21] בהמשך עבר ללמוד וללמד בישיבת ניר בקריית ארבע, שישיבת מתנחלי חברון התמזגה בה.
נהג ללכת בלילות בגפו לבית הכנסת אברהם אבינו לעריכת תיקון חצות עוד לפני שיפוץ המקום והכשרתו לתפילות,[22] ופעל למען שיקומו. נהג להתפלל גם בבית העלמין היהודי העתיק בחברון וללמוד וללמד על דמויותיהם של הנקברים בו, חידש את מצבותיו ופעל למען גידורו ושיקומו.[23] דאג לקיום תפילה בציבור מדי יום במערת המכפלה, ולהסדרת זמני שהות היהודים בה, וכן לקיום מצוות ומנהגי המועדים במערה: תקיעה בשופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה, הנפת דגל ישראל ביום העצמאות ועוד.[24][25] עיסוקו בביסוס היישוב היהודי בחברון, בחקר עברו ובעיצוב דרכו ומשימותיו היה יומיומי והשתרע על פני כ-15 שנות פעילות, שבהן, בין היתר, התכתב ונפגש בנושאים אלו עם אישי ציבור שונים, ובכללם מנחם בגין, גאולה כהן, שמעון פרס, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרב שלמה גורן ועוד. תואר על ידי מרים לוינגר כאיש סודו של בעלה, הרב משה לוינגר.[26] בפסח תש"מ (1980) עבר עם משפחתו להתגורר בבית הדסה, ובי"ז אייר באותה שנה, נכחו הוא ומשפחתו במקום בזמן הטבח בבית הדסה.[27] לאחר הטבח הוקמה בבית הדסה ישיבת שבי חברון והוא לימד בה. בשנת תשמ"ד (1984) עזב את חברון, עבר לירושלים והצטרף לישיבת האידרא, בראשות הרב שלמה גורן, ולימים עמד בראש הכולל שבה.[28] לא פעם היה מתווכח בקול ובמשך זמן ממושך עם הרב גורן במהלך שיעוריו, מאורע שנחשב לחריג על רקע מעמדו הבכיר ומזגו הנחרץ של הרב גורן.[29]
לאחר פטירת הרב גורן בתשנ"ה (1994), חלו שינויים בהנהגת כולל האידרא, והרב ליבמן לא המשיך בתפקידו. כעבור מספר שנים הוזמן על ידי הרב שמואל טל ללמד בישיבת תורת החיים בנוה דקלים ולשם כך עבר עם משפחתו ליישוב בני עצמון שבגוש קטיף. זמן קצר לפני מימוש תוכנית ההתנתקות, חלה בסרטן ונאלץ לעבור לירושלים לרגל מחלתו, ובה נפטר. לבקשתו, נקבר בבית העלמין היהודי בהר הזיתים, בקרבת מקום לקברו של לראי"ה קוק. בהלווייתו ספדו לו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב זלמן נחמיה גולדברג ועוד.
משפחתו
- בנו אליהו כיהן כראש מועצת קריית ארבע, וקודם לכן קצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון, וממייסדי פורום תקווה.
- בנו שניאור שלמה למד בישיבת עוד יוסף חי בקבר יוסף בשכם, ונרצח בפיגוע ירי בשנת 1998 בגבעת שלהבת ממערב ליצהר.
- בנו ישראל הוא מייסד עמותת מקימי לסיוע כלכלי והעומד בראשה ובראש קרן העזרה לנפגעי שריפות 'להבות מנחם' המנציחה את שם אביו,[30] ואשתו היא שירה ליבמן, מנכ"לית המועצה המקומית גבעת זאב.
- בנו יהודה, בוגר ישיבת עוד יוסף חי ותושב מגדלים, הוא ממובילי תנועת ההתיישבות הדתית ביישובי בקעת הירדן, ומראשי ישיבת פרי הארץ.
נכדו אליקים (בנו של אליהו), ששימש כמאבטח במהלך הטבח בפסטיבל נובה, נחשב במשך למעלה מחצי שנה כאחד החטופים הישראלים שבידי חמאס. ב־3 במאי 2024 נודע כי אליקים נרצח ב־7 באוקטובר, ושרידי גופתו אותרו בבית העלמין בחולון, לאחר שנקברו בשוגג יחד עם נרצחת אחרת.[31]
לקריאה נוספת
- עודד מזרחי, “אור מנחם – פרקי חייו והליכותיו של הרב מנחם ליבמן זצ"ל”, ירושלים תשע"ז (2017)
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של הרב מנחם ליבמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דברי תורה שאמר בברית לנכדו אליקים, באתר יוטיוב
- הרב מתתיה טל, סיפורים וקווים לדמותו של הרב מנחם ליבמן, מרחשוון תשפ"א, באתר יוטיוב
- הרב מנחם ליבמן, קדושתה של יריחו ומצות ישובה, שם עולם (תשל"ז) עמ' 497–509, בספריית אסיף
הערות שוליים
- ↑ לזכרם – מקימי
- ↑ הארי שבחבורה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ↑ אור מנחם, עמ' 46.
- ↑ שם, עמ' 51, בשם הרב מרדכי זמיר, חברו לישיבה.
- ↑ שם, עמ' 423.
- ↑ שם, עמ' 256.
- ↑ שם, עמ' 50.
- ↑ הרב אריאל לוי, הארי שבחבורה- על הרב מנחם ליבמן זצ"ל, באתר היישוב היהודי בחברון, 2017-01-11
- ↑ אור מנחם, עמ' 153 ואילך, מפי הרב ישועה בן-שושן, נעם ארנון, הרב שלמה אבינר, הרב אביהוא שוורץ, הרב זאביק הראל, הרב אליקים צדוק, ועוד.
- ↑ שם, עמ' 188 ואילך, בין היתר מפי הרב שלמה גורן, הרב דוב ליאור, הרב יוסף טולדאנו, זאב חבר, הרב שלמה אבינר, הרב שמואל טל, ועוד.
- ↑ הספר ישועות מנחם בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ↑ הספר ישועות מנחם באתר אוצר החכמה.
- ↑ אור מנחם, עמ' 53-52.
- ↑ שם, עמ' 56, 67.
- ↑ שם, עמ' 59 ועוד.
- ↑ שם, עמ' 63 ועוד.
- ↑ שם, עמ' 89 ועוד רבים.
- ↑ שם, עמ' 59–62, 82-81, 111, 120-119, ועוד רבים.
- ↑ שם, עמ' 72. בין היתר סופר שם: "כשהגיע הרב מנחם למלון 'פארק' בחברון, השאלה הראשונה ששאל הייתה 'היכן כאן בית המדרש?'".
- ↑ יואל יעקובי, התלמוד והמעשה, באתר ערוץ 7, 26 באוקטובר 2006
- ↑ שם, עמ' 77.
- ↑ שם, עמ' 79.
- ↑ שם, עמ' 84, 103 ועוד.
- ↑ שם, עמ' 92 ואילך.
- ↑ נמשיך לשמור על כבוד האבות ואמהות, באתר דברי שיר.
- ↑ שם, עמ' 257.
- ↑ עודד מזרחי, הרב דומה למלאך - סיפור לשבת, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2015
- ↑ הרב מנחם ליבמן הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 12 בנובמבר 2005
- ↑ שם, עמ' 258 ועוד.
- ↑ אליהו גליל, קרן חדשה תסייע למשפחות שביתם נשרף, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2022
- ↑ אלישע בן קימון, אדם קוטב, מאיר תורג'מן, שרידי גופתו של אליקים ליבמן, שהוגדר חטוף, נמצאו בקבר של נרצחת מהנובה, באתר ynet, 3 במאי 2024
מנחם ליבמן43077690
- תלמידי הרצי"ה קוק
- חברון: רבנים
- ישיבת תורת החיים
- אבות שכולים: חללי פעולות האיבה
- בני עצמון: אישים
- בוגרי ישיבת היישוב החדש
- קריית ארבע: רבנים
- משוררים ישראלים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- ישיבת שבי חברון
- חוקרי המקומות הקדושים בישראל
- רבני ישיבת ניר קריית ארבע
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים
- ישראלים שנולדו ב-1945
- ישראלים שנפטרו ב-2005