רבי שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן אהרנרייך
לידה	ט' בתמוז ה'תרכ"ג
פטירה	י"א בסיוון ה'תש"ד (בגיל 80)
השתייכות	רבני הונגריה, רבני רומניה
תחומי עיסוק	תנ"ך, אגדה, הלכה, תלמוד, מוסר
רבותיו	סבו הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ ממאד (ה"קול אריה")
חיבוריו	ראה חיבוריו

רבי שלמה זלמן אהרנרייך (ט' בתמוז ה'תרכ"ג–י"א בסיוון ה'תש"ד) היה רב ואב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר שאלות ותשובות "לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים.

שנותיו הראשונות

נולד בעיר בֶּרֶגסאס לרב יעקב ולהינדל רייזל, בתו הבכורה של רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ. בהיותו בן 6 עברו הוריו לסובראנץ שבמחוז אונג בהונגריה והוא גדל בבית סבו. בגיל 13 החל לכתוב חידושי תורה.

נישא בו' בניסן תרמ"ד להינדל בתו של הרב יוסף דוד הורביץ מליסקא, נכדתו של הרב יהודה שינדלר. כארבע שנים התגורר אצל חותנו, יוסף דוד הורביץ מליסקא. בשנת תרמ"ח נפטרה חמותו ובני הזוג עברו לבית הורי חמותו משפחת רייכמן בסיקס שתמכו בהם. הוצע לו לשמש ברבנות בקהילות שונות, אך הוא סירב והעדיף להתפרנס ממסחר.

במשך כ-3 שנים ניהל חנות מכולת ותוך כדי כך המשיך ללמוד תורה. החנות סבלה מגנבות רבות בשל חוסר תשומת הלב של הרב אהרנרייך לנעשה בחנות. הוא סגר את החנות ועבר למסחר באתרוגים. מדי שנה נסע לקנות אתרוגים בעיר הנמל טריאסטה באיטליה. במשך שאר השנה הקדיש את רוב זמנו ללימוד ולכתיבת חידושי תורה.

רווחיו כסוחר אתרוגים לא הספיקו לפרנסת משפחתו. בסופו של דבר שוכנע לקבל משרה רבנית, גם בשל הפצרותיהם של רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולצ'ווה, רבי שמואל רוזברג אב"ד אונסדורף ורבי שרגא צבי טננבוים אב"ד סנדרה.

רבנותו

בטשאבא

בתרנ"ד (1894) מונה לרבה של טשאבא, אולם המינוי נתקל בהתנגדות של חלק מבני הקהילה. לאחר פסקו של רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולצ'אבה, שפסק כי על הרב אהרנרייך לקבל את משרת הרבנות. בחודש כסלו תרנ"ד עבר לגור בטשאבא וקיבל על עצמו את הרבנות.

בבואו לשם הקים ישיבה, שבה לימד גפ"ת, טורי או"ח ויו"ד בשו"ע וחומש עם פירוש רש"י. את הבחורים המוכשרים יותר לימד סוגיות עם ראשונים ואחרונים. סמוך למינויו כרבה של טשאבא הוא הוזמן להשתתף באספת רבנים ארצית, שם הציע לבקש מהברון שמעון זאב רוטשילד להקציב סכום כפרס לבחורים מצטיינים בלימוד העומדים להתחתן, כדי שיוכלו להמשיך ללמוד תורה. הברון לא קיבל את ההצעה, אך היא הביאה אותו להתעניינות במצב מוסדות התורה בהונגריה והוא תמך בהן. את הרב אהרנרייך מינה ליו"ר ועד חלוקת הכספים בשלושה אזורים במדינה, לפי עצתו של הרב יצחק רייך, נשיא ועד הקהילות האורתודוקסיות.

בביקור אצל רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ספר "קדושת יום טוב" שהיה רבה של סיגט, טינה בפניו הרב אהרנרייך על מצבו הכלכלי הקשה. הרב טייטלבוים הציע לו לפנות במכתב לראשי קהילת שימלוי, הגדולה יותר, שבה התפנה כיסא הרבנות. בג' באלול תרנ"ט (1899) מונה למשרת רבה של שימלוי והגליל.

בשימלוי

בשימלוי הקים ישיבה שאליה העביר חלק מתלמידיו בישיבתו הקודמת. קרוב למאה תלמידים למדו בה. הוא הקים תלמוד תורה שבו למדו מאות תלמידים.

כרב המקום תיקן תקנות. הוא הגביל את ההוצאות על מותרות ועל מצבות לקברים; חיזק את גדרי הצניעות והשפיע על הפרדה בין המינים בכל החתונות היהודיות שהתקיימו בעיירה. הוא הקפיד על כך שלא יהיה יהודי שימכור בשר לא כשר. בהוראתו נבנה מקווה חדש בתקן מחמיר. הוא שיכנע הורים של בוגרי בית הספר היסודי הממשלתי שישלחו את בניהם לישיבות ולא לגימנסיות. הוא נטה להקל בפסיקת ההלכה.

בגיל 40 שרף קונטרסים של חידושי תורה שכתב בילדותו ובנערותו, ובהם החידושים שכתב לכבוד שמחת בר המצווה שלו שסבו שיבחם מאוד, כיוון שאמר שהם לא היו לאמתה של תורה.

היה תקיף ביותר בהקפדתו על חיי הדת של קהילתו ולא נשא פנים לאיש, אך קיבל כל אדם בסבר פנים יפות והיה אהוב על כלל קהילתו כולל כאלו שלא שמרו מצוות ואף כונה "אבי העיר".

נודע כדרשן כעניו וכבעל חסד. כן נודע כמדקדק במצוות ובחסידותו ופרישותו. היה נערץ גם על הגויים ואף ראש הז'נדרמים בשימלוי (לאחר שטרנסילבניה סופחה לרומניה ב-1918 תרע"ח) בא לפניו כדי להתייעץ עמו בענייני המשטרה והעיירה.

בימי השואה

בשנים הראשונות למלחמה, כשהונגריה הייתה בשלטון הונגרי בחסות הנאצים, המשיך ללמוד ולפרסם את חידושיו. בתגובה לטענה נגדו כי הוא עוסק בפרסום ספרים בשעה שיהודים בצרה השיב: ”אדרבא, היא הנותנת! להראות את אחינו בני ישראל כי אנחנו בטוחים בהקב"ה שאל יעזבנו ואל יטשנו... ולמרות הצרות אנו משתעשעים בתורתנו הקדושה ומסייעים שייצאו לאור ספרים חדשים ספרי חכמה ודעת. בזה אנו מראים גודל אהבת התורה שבקרבנו וזכות אהבת התורה הקדושה תגן עלינו.”

כמה חודשים לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, בכ"ד באדר תש"ד (19 במרץ 1944) הועבר עם בני משפחתו לגטו שימלוי, שם המשיך לכתוב את חידושי תורתו. בקונטרס האחרון שלו כתב: ”גמרתי קונטרס זה ביום ה' לסדר מצורע, שנת תש"ד שהיא עת צרה ליעקב וממנה יוושע...”. הקונטרס, שרד אצל אדם לא-יהודי בשימלוי ויצא לאור בתשכ"ו במסגרת ספר "המאור" של הרז"ה עם פירוש "מאורות שלמה".

הוצע לו בגטו שימלוי להימלט לרומניה, אך הוא השיב שזו הזדמנות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, וכן אמר שהוא אינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל.

לאחר חג שבועות תש"ד הועלו הרב וקהילתו לרכבת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

נספה בי"א בסיוון תש"ד עם רוב משפחתו, כ-90 איש.

בנו הרב יהושע מילא את מקומו בשימלוי ועלה בהמשך לירושלים. בנו הרב שמעון זאב הקים בירושלים את הוצאת "מפעל קסת שלמה" להוצאה לאור של כתבי אביו. הרב אליעזר, בן אחיו חיים צבי, שימש כרבה של מאד ומאוחר יותר כרב קהילת מאד-ברוקלין.

יחסו ליישוב ארץ ישראל

כרוב רבני טרנסילבניה והונגריה היה הרב אהרנרייך מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל. עם זאת נודע בחיבתו לארץ ישראל, ואף התכוון לעלות לארץ ישראל עוד בגיל צעיר, אולם זנח את הרעיון בעקבות הפצרת גדולי הדור שיקבל עליו משרת רבנות ויהיה מנהיג רוחני. הוא עודד את בני קהילתו לתרום למען עניי ארץ ישראל ולקופת רבי מאיר בעל הנס, ומקהילתו הגיעו התרומות הגדולות ביותר לארץ ישראל מכל ערי הונגריה. הרב אהרנרייך ביקר בארץ ישראל בשנים תר"ץ ותרצ"ה. הוא ביקש לבקר בארץ ישראל פעם שלישית אולם מקורביו הניעוהו מכך בגלל שחששו לבריאותו בגילו המופלג.

משפחתו

• בנו ממלא מקומו הרב יהושע.
• בנו הרב שמעון זאב, הדפיס את ספריו.
• בנו הרב משה יהודה, אב"ד שארמאשאג.
• חתנו רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סערדהאלי.
• חתנו רבי הלל ליכטנשטיין האדמו"ר מקראסנא
• חתנו רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפ, בעל מחבר "שולחן העזר".

מחיבוריו

כתב 31 ספרים, מתוכם נדפסו:

תלמוד והלכה

• "שאלות ותשובות לחם שלמה" על טורי השולחן ערוך בארבעה חלקים (על אורח חיים - שימלוי תרפ"ד, על יורה דעה - שימלוי תרצ"ח, על אבן העזר - ירושלים תשכ"ג, ועל חושן משפט. הוא כתב מהדורה נוספת לחלקי השו"ת של חו"מ, אבן העזר ויו"ד, ו-3 מהדורות נוספות לחלק או"ח.
• "מאורות שלמה: שמן למאור ובשמים לשמן" - חידושים וביאורים על ספר המאור ומלחמות ה' בשני חלקים.
• "בית שלמה" - חידושים על הש"ס בשני חלקים.
• "משנה שלמה" - חידושים על משנה תורה של הרמב"ם בשני חלקים.
• "אבן שלמה" על ספר "אבן העזר" של הראב"ן, שימלוי תרפ"ו.
• "תפארת שלמה" - הגהות על הש"ס ושאר ספרים".
• "תפארת שלמה" - הגהות על ד' חלקי הש"ע".

תנ"ך, אגדה ומוסר

• "אבן שלמה" - על התנ"ך ומדרשי חז"ל בדרך פרד"ס שיצא בארבעה כרכים על התורה (בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר, ודברים), ירושלים תשכ"ג.
• "גן שלמה" על התורה.
• "באר שלמה" - ביאורים והוספות על "קול אריה" על התורה.
• "תהלת שלמה" על תהילים.
• "עטרת שלמה" על חמש מגילות.
• "מדרש שלמה" - דרשות.
• אבני המקום - דרושים על פסוקי תנ"ך, ירושלים תשל"ט.
• "טיול בפרד"ס" על התנ"ך ומדרשי חז"ל חלק א' חלק ב', שימלוי תרצ"ט.
• "טיול בפרדס" על ספר "אגרת הטיול" של ר' חיים, אחיו של המהר"ל מפראג, ירושלים תשי"ז.
• "אבני שלמה" על המועדים בחמישה חלקים (חלק א' - שבת וראש חודש, חלק ב' - ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, חלק ג' - חנוכה ופורים, חלק ד' - פסח והגדה של פסח, חלק ה' - שבועות ומתן תורה.
• "מצה שלמה על הגדה של פסח.
• "יקרא דחיים" - הספדים על שני רבנים שהשם "חיים" הוא חלק משמם: אחיו, הרב חיים צבי אהרנרייך ממאד (מחבר "שאלות ותשובות 'קב החיים'" על ארבעת חלקי השו"ע), ור' חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. שאמלוי, תרצ"ז. יצא לאור עם שו"ת "קב החיים" בהוצאת "החברה מפיצי תורה ממשפחת 'קול אריה'", ניו יורק תשל"א. הוצאה זו הוציאה גם את ספר "מטה אפרים" (עם פירוש אלף למטה") מאת הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי עם פירושו "קב המיטה" מאת מחבר "קב החיים" (הוצאה שלישית בניו-יורק תשל"ד).
• "אם לבינה" על פרקי אבות שנשרף בשואה.
• הערות והוספות לספר המוסר "רחמי האב" של רבי יעקב קטינא. הספר נדפס לראשונה בלונדון תש"ך, ונדפס שנית בדפוס צילום, ירושלים תשל"ב.

כללי

• אגרות לחם שלמה - אוסף אגרות, מכתבים והסכמות מהרב שלמה זלמן אהרנרייך, שנאספו ממקורות שונים בכתבי הרב ואחרים. יצא על ידי "חברה מפיצי תורה ממשפחת קול אריה", ניו-יורק תשנ"ד.

לקריאה נוספת

• תולדות רבנו, הקדמת בנו הרב שמעון זאב לחיבור "אבן שלמה על התורה".
• יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים - מפעל מורשת יהדות הונגריה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 563–565
• יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה (ת"צ-תש"ד), מכון ירושלים - מפעל מורשת יהדות הונגריה, ירושלים תשמ"ט, עמ' רע"ט
• אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה ב', המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק תשי"ז (1957)

קישורים חיצוניים

• הקדמת הרב יהושע, בן הרב שלמה זלמן אהרנרייך לספר אגרת הטיול-טיול בפרדס, ירושלים תשי"ז, עמ' 5-11, באתר היברובוקס
• ר' שלמה זלמן אהרנרייך משימלוי – הונגריה (טרנסילבניה), על הרב אהרנרייך באתר "זכור - אמונה בימי השואה" שמפעיל ה"מרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
• ר' שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל-הי"ד משאמלויא, אשכול על הרב אהרנרייך בפורום היידי "אידישע וועלט"
• הרב אהרנרייך, עניין הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, עשיית בגדי אהרן לכבוד ולתפארת, באתר "תורתך לא שכחתי"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0