ח"י רוטל
| ” | והנה בהשמחה זו ראיתי בעיני שהיו שני אנשים שהיו להם משקה הרבה והיו מבקשים לכל איש שישתה משקה שלהם, ושאלתי מה זה, וסיפרו לי שאחד הביא קטן שלו על שמחת התגלחת, והוא לא היו לו ילדים ארבעה עשר שנים, ופעם אחת היו בל"ג בעומר ובתוך השמחה ענה בקול גדול "אני מנדר שמונה עשר ראטיל משקה על שמחת רשב"י שיעזור לי ה' בזו השנה בן זכר", וענו כל העם בקול אמן, בשנה זו נתעברה זוגתו וילדה לו בן, וכעת הגיע זמן התגלחת ושילם נדרו כאשר נדר. ואיש השני לא היה לו ילדים עשר שנים ענה אחריו כנ"ל, ועזר לו ה' גם. כן שמעתי מפיהם בעצמם, ומי שהוא במירון מרגיש בחוש שהשמחה הוא בכח רשב"י שרוצה בזה שיהיה משתה ושמחה בזה היום. |
“ |
– רבי יהודה לייבוש הורנשטיין, טל ירושלים, ירושלים ה'תרל"ג | ||
ח"י רוטל (ראטל) הוא מנהג ותיק של חלוקת יין במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי, יש המחלקים גם מיץ ענבים או משקאות אחרים. המנהג נחשב כסגולה, בעיקר לזרע של קיימא.
מקורות
יש שחיברו בין הסגולה לתיאור באגרות רבי עובדיה מברטנורא על הילולא בקבר שמואל הנביא בכ"ח אייר; ביום מיתתו באים מכל הסביבות ומדליקים עליו אבוקות גדולות... אומרים שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ובנדבה שהתנדבו למקום ההוא
, וזאת לפי הערת מדפיס דרכי ציון
שטען כי יש להגיה להילולת הרשב"י החלה בי"ח באייר[1], אך אברהם יערי באגרות ארץ ישראל
לא קיבל הגהה זו[2].
המנהג מוזכר לראשונה בחיבור טל ירושלים
[3] (ה'תרל"ג) של רבי יהודה לייבוש אורנשטיין, אב"ד פלטיצ'ן וראב"ד עדת החסידים בירושלים[4][5]. פרסומו העיקרי של המנהג הוא מספר טעמי המנהגים המעתיק מכתב של האדמו"ר מבאבוב - רבי בן ציון הלברשטאם אל הרב יעקב שמרלר משנת ה'תרע"ב, בו נכתב כי שמע מאנשי ארץ ישראל על הסגולה, וברצונו למנות את הנמען כשליח לקיים את הסגולה למען זוג חשוך ילדים[6].
המנהג
המנהג המקורי הוא לחלק יין במשקל 18 רוטלים - יחידות מידה עות'מאניות, בהשוואה למידות הנהוגות כיום יש לחלק 54 ליטרים. יש הטוענים כי אין צורך לחלק כנגד מידות הרוטל שהיו נהוגות בזמן התהוות המנהג, וזאת משום שלא היה עניין מיוחד במידת הרוטל, אלא היא נבחרה כברירת מחדל מפאת הגודל הקבוע של חביות היין. כך שמאחר ואכסון היין קיים כבר גם במידות קטנות יותר, ניתן באותה מידה לנדב 18 יחידות של יין המכילות פחות מרוטל[7].
ישנם חילוקי מנהגים בזמן ההבאה למירון; יש המבטיחים את החלוקה וממתינים לישועה[8] ויש המביאים מיד. בעדותו של רבי יהודה לייבוש מוזכר מנהג לחלק את היין יחד עם שמחת החלאקה לילד שנולד מכח הסגולה[4]. עם התמסדות ארגוני הכנסת אורחים בהילולא, יש התורמים לארגונים אלו כדי לערוך את הסגולה[9].
היו שדנו במי שנולדו לו תאומים, אם עליו להביא כמות כפולה לקיום נדרו[10].
תפוצה
בין העולים למירון המנהג נפוץ בעיקר בקהילות הירושלמיות והחסידיות, אך אצל הספרדים המנהג לא זכה לתפוצה רחבה, הרב מרדכי אליהו כתב כי בזוהר ובן איש חי אין כל יסוד למנהג זה ואין טעם לחלק יין, וגם מי שבחר לחלק לא יגביל את עצמו לח"י רוטל אלא יחלק כמה שיותר[11][12].
בחסידות חב"ד המנהג אינו מוגבל דווקא להילולת הרשב"י שבמירון, וישנה התרמה נרחבת במסגרת הסגולה לצרכי תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם[13]. לא הייתה לכך התייחסות מפורשת מצד אדמו"רי החסידות, אך ישנו מכתב מרבי מנחם מנדל שניאורסון לתרום צדקה בל"ג בעומר כמניין ח"י[14], ואצל האדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר נחשב כזמן סגולי בענייני ילדים[15].
ביקורת
בשנת ה'תשס"א פורסמה תשובה של הרב משה יהודה לייב רבינוביץ לשואל שטען שיש לחדול מחלוקת היין מכיוון שרבים מהשותים אינם זוכרים לברך לאחר שתיית היין ברכת מעין שלוש, בתשובתו הוא כותב כי מעיקר הדין החלוקה אינה אסורה, אך הוא מציע להציב לוח במקום החלוקה עם נוסח הברכה, ובנוסף לחלק לקהל לוחות קטנים עם נוסח הברכה[16].
יש שהביעו ביקורת על כמות השתייה המוגזמת המחולקת במסגרת הסגולה[17]. באופן דומה, דעת האדמו"ר מאלכסנדר רבי אברהם מנחם דנציגר הייתה, כי אין צורך בכמות גדולה של ח"י רוטל וניתן להסתפק במספר בקבוקים מועט[18].
לקריאה נוספת
- ברוך לב, אין תקלות בחיים, נפלאותיו לבני אדם - א, חצור הגלילית, עמוד 15.
- כדאי הוא רבי שמעון, שם, עמוד 23.
קישורים חיצוניים
- רבי יהודה לייבוש אורנשטיין מפלטישאן, טל ירושלים, (הקדמה לשו"ת מהרי"ל לא אבוש), דף י' עמוד א', באתר היברובוקס
- מרדכי גנוט, ואמרתם כה לח"י רוטל, לוח דבר בעתו, ה'תשס"ח, עמוד 845, באתר היברובוקס
- חלוקת ח”י רוטל בל”ג בעומר, באתר בוני עולם
הערות שוליים
- ^ איגרת השנית מר"ע מברטנורא, דרכי ציון, באתר היברובוקס
- ^ אברהם יערי, איגרת רבינו עובדיה מברטנורא, אגרות ארץ ישראל, באתר היברובוקס
- ^ הקדמה לשו"ת מהרי"ל לא אבוש.
- ^ 4.0 4.1 רבי יהודה לייבוש אורנשטיין מפלטישאן, טל ירושלים, דף י' עמוד א', באתר היברובוקס
- ^ מרדכי גנוט, ואמרתם כה לח"י רוטל, לוח דבר בעתו, באתר היברובוקס
- ^ רבי אברהם יצחק שפרלינג, ענייני הילולא דרשב"י, טעמי המנהגים, עמוד רסג, באתר היברובוקס
- ^ הטענה מובאת במאמרו של מרדכי גנוט, ואמרתם כה לח"י רוטל, לוח דבר בעתו, באתר היברובוקס
- ^ לפי המקורות כך היה המנהג המקורי, טענה זו מובאת במאמרו של מרדכי גנוט, ואמרתם כה לח"י רוטל, לוח דבר בעתו, באתר היברובוקס
- ^ ראו לדוגמא; ח"י רוטל משקה, עיתון העדה, פרסום של ארגון הילולא דרשב"י בהנהלת בן ציון קופרשטוק, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב גמליאל רבינוביץ, גם אני אודך, תשובות רבי זבולון המברג, סימן לז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מעט צרי, עמ' קמט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הרב יצחק בירך דסקל, בינת המשפט, חלק ט' סימן תמג, באתר היברובוקס - ^ הרב מרדכי אליהו, מקור מנהג ח"י רוטל, דברי מרדכי ויקרא, עמ' רסז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ רבי חיים קנייבסקי לא החשיב את המנהג (ד"ר משולם הרט, קונטרס ורפא ירפא, עמ' מא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)), אך רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן אמר על המנהג כי במקורו הוא דבר גדול מאוד (לקט מיוחד ומדהים ממרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, על הסגולות וענייני זש"ק, באתר דרשו).
- ^ סגולת ח"י רוטל באתר בית חב"ד קפריסין;
ח"י רוטל לתהלוכות, עלון שיחת השבוע מס' 1427 - ^ ח"י רוטל באתר דעת
- ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, י"ח באייר, היום יום, באתר היברובוקס (באידיש)
- ^ תשובת כ"ק אדמו"ר ממונקאטש, עיתון העדה, גליון 1073, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ טענה זו הובאה במאמרו של מרדכי גנוט, ואמרתם כה לח"י רוטל, לוח דבר בעתו, ה'תשס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ דנציגר, יחיאל יהודה משה, רשימות וזכרונות מהאמונת משה והאמרי מנחם, עמוד פט, הערה שלח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
| רבי שמעון בר יוחאי | ||
|---|---|---|
| רבי שמעון בר יוחאי | רבי שמעון בר יוחאי • קבר רבי שמעון בר יוחאי • מערת רבי שמעון בר יוחאי • ספר הזוהר • אידרא • מכילתא דרשב"י | 
|
| הילולת הרשב"י | ל"ג בעומר • הילולת רבי שמעון בר יוחאי • ניגוני מירון • חלאקה • ח"י רוטל
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911) • האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021) | |
| מירון | מירון (מושב) • מירון הקדומה • הר מירון • נחל מירון • בית הכנסת העתיק במירון • תחנת הרכבת מירון • פרשת האיסור על עליית כהנים למירון | |