חורבת פטיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת פטיש
חורבת פטיש במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880

חורבת פטישערבית: "ח'רבת פוטיס") היא חורבה גדולה ממזרח לאופקים; שטחה הכולל הוא 1,000 דונם.

בתקופה הביזנטית, הייתה בחורבת פטיש עיר ששמה הוא פוטיס (זהו שמה בערבית; בעברית שמה הוא כמו שמו של התל - פטיש), שנזכרה גם במפת מידבא שמן המאה ה-6. ממצאים ארכאולוגיים שיש בחורבת פטיש הם כותרות ובסיסים של עמודים, בורות מים עתיקים, פסולת של תנורי צריפה, שרידי מבנה ציבורי, חומת אבן, כתובת גדולה (הכתובת מספרת על אדם שתרם תרומה נכבדת ביותר לבניית כנסייה באזור) ומערכת אגירת מים מרשימה ביותר מן התקופה הביזנטית.

מצודת פטיש

במהלך המאה ה-19 היו סכסוכים רבים בין שבטי הבדואים, בעיקר על רקע רעיית עדרים בשטחים בנגב הצפוני. סכסוכים אלו הגיעו לידי שפיכות דמים ולסכסוכי נקמת דם ולכן נאלץ השלטון העות'מאני להזרים כוחות צבא לאזור, ולשם שיכונם לבנות בשנת 1894 מצודה במרכז האזור הבדואי, במצודה שכנו גם כוחות מכס, משטרת גבולות, כוחות לאבטחת דרכי הסחר ומערכת שיפוט.

המצודה נקראה בפי הטורקים "אלג'היר" ובפי הבדואים "קלעת אל-פוטיס", ובעברית - "מצודת פטיש". המצודה כללה מבנה אבן ארוך ובו שני אולמות גדולים.

מלבד מצודת פטיש, בנו הטורקים עוד שתי מצודות: קצר א-ראשד (על גדות נחל באר שבע)[דרוש מקור] ואל-עימרה[דרוש מקור]קיבוץ אורים). מתחת לשרידי המצודה, השולטת על סביבתה, מערת מחצבה גדולה מן התקופה הביזנטית. ליד האזור יש כמה בורות מים סתומים.

כל השרידים והאזור שלידם כלול בתוך שמורת נחל אופקים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת פטיש בוויקישיתוף
מערת פטיש


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0