ולד הטומאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חמישי לטומאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדיני טומאה וטהרה, ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכח אב הטומאה.

מקורות בתורה

המקור התורני למושג ראשון לטומאה מופיע בספר במדבר; ”וכל אשר יגע בו הטמא יטמא” (במדבר יט כב). הטמא פירושו אדם בדרגה של אב הטומאה וכל אשר יגע בו היינו חפץ שמוכשר לקבל טומאה.

בתלמוד ירושלמי[1] נחלקו בכך רבי יוחנן ובר קפרא, לפי רבי יוחנן ולד הטומאה הוא טומאה מהתורה, ולפי בר קפרא הוא מדברי חכמים. המפרשים מסבירים כי המחלוקת היא אודות שני לטומאה, כלומר - האם וולד הטומאה יכול לטמא אובייקט אחר בטומאה מהתורה. לפי בר קפרא מהפסוק "וכל אשר יגע בו הטמא יטמא" משמע שרק אב הטומאה יכול לטמא ראשון לטומאה, אבל אין מקור לכך שהראשון לטומאה הופך את הנוגע בו לשני לטומאה, ואילו לפי רבי יוחנן מכיוון שכתוב "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל", שמכך משמע "כל טמא" - גם ראשון לטומאה, יש להוכיח ששני לטומאה גם הוא מהתורה.

ראשון לטומאה

  • אדם, כלים, אוכלים ומשקים שנגעו באב הטומאה.

שני לטומאה

  • מאכל או משקה שנטמאו מ"ראשון לטומאה" נעשים "שני לטומאה". "שני לטומאה" מטמא רק קודש ותרומה (ולא חולין) ב"שלישי לטומאה".
  • חולין שנטמאו מראשון לטומאה נפסלו ואינם מטמאים עוד (חז"ל גזרו על משקים שנטמאו שתמיד יחזרו להיות ראשון לטומאה (כך שמשקה לא יהיה אף פעם שני לטומאה). גזירה זו הולידה את המשפט "מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני" - אדם שנגע בחפץ שני לטומאה לא נטמא, אולם אם נגע החפץ במשקים והמשקים באדם (חוזרים המשקים להיות ראשון לטומאה), האדם נטמא.
  • ידיים של אדם הן תמיד (אא"כ ידוע לו שטבל) שניות לטומאה, בשל כך יש ליטול ידיים טרם אכילת פרי רטוב (שהוכשר לקבל טומאה ממשקי י"ד-שח"ט-ד"ם (יין, דם, שמן, חלב, טל, דבש ומים)).
  • קודש או תרומה שנטמאו מראשון לטומאה.

שלישי לטומאה

  • קודש שנטמא מ"שני לטומאה" או תרומה שנטמאה מ"שני לטומאה" נעשים "שלישי לטומאה" ופסולים. "שלישי לטומאה" מטמא רק קודש ב"רביעי לטומאה". לפעמים מכונה ולד הטומאה ולפעמים ולד ולד הטומאה.

רביעי לטומאה

  • קודש שנטמא מ"שלישי לטומאה" נעשה "רביעי לטומאה" ופסול. "רביעי לטומאה" לא מטמא שום דבר ב"חמישי לטומאה" למעט מי אפר פרה אדומה.

חמישי לטומאה

במסכת פסחים (דף י"ח) מובא שייתכן שיהיה חמישי לטומאה לפי שיטת רבי עקיבא, אולם הרמב"ם (בהלכות שאר אבות הטומאות יא, ד) פוסק נחרצות: "הרביעי פסול ואינו מטמא ואין רביעי עושה חמישי לעולם".

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.