טומאת היסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טומאת היסט
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק ט"ו
משנה זבים
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ג עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ג עמוד א'
משנה תורה ספר טהרה, הלכות מטמאי משכב ומושב
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה קע"ח,
ספר המצוות, עשה ק"ד

בהלכה, טומאת היסֶט הוא כינוי לקבלת טומאה על ידי אדם טמא שמזיז (או מנדנד קלות) אדם אחר או כלים אוכלין ומשקין, בניגוד לטומאת משא שמטמאת את הנושא (כגון אדם טהור שנשא או הסיט מת). טומאת היסט, בדומה לטומאת משא, עוברת אפילו שלא נגע בחפץ, כגון שהזיז אותו על ידי מקל[1].

לדעת רש"י, בטומאת היסט כלול גם משא, דהיינו שהטמא נושא את הטהור. משא זה מכונה במשנה במסכת זבים (ה, ב) "עליונו של זב" ובגמרא (נדה ד) טומאת מדף. לדעת הרמב"ם, עליונו של זב אינו כלול בטומאת היסט, והוא מדרבנן בלבד[2].

מהתורה, המטמאים בטומאה זו, הם זב זבה נידה ויולדת בלבד. חכמים גזרו שגם נכרי ונכרית יטמאו בטומאת היסט.

מקור המילה

מקור המילה הוא ככל הנראה בארמית, כתרגום של המילה "משא", שהיא מקור טומאה זו כמוזכרת בפסוק. התרגום ירושלמי מתרגם את הפסוק "והנשא את נבלתם" כוד יוסיט ית נבלתיהון[3]. המילה מופיעה רבות במשניות במסכת זבים[4].

פרטי הדינים

המשנה אומרת כי אין עם הארץ בקיאין בטומאה זו. הרמב"ם בפירושו למשנה מנמק כי עם הארץ סבור שההיסט לדבר טמא אינו מטמאו הואיל ולא נגע בעצם חפץ המטמא, ואינם שמים לב שהוא בעצם מין של משא המוגדרת בכתוב "והנשא את נבלתם"[5].

כמו כן, כל חפץ טהור (שהוכשר לקבל טומאה) אשר יזיז הזב נטמא על אף שלא נגע הזב בעצם החפץ[6].

טומאת היסט על ידי אדם טמא, נגרמת רק כאשר אדם טמא מסיט לבדו חפץ אחר. אם הדבר המוסט היה ניסט גם ללא כוח הזב, הוא אין הוא טמא. כך למשל מפרש רבי מאיר שמחה מדווינסק את המשנה התמוהה ”עריבה מלאה בגדים בזמן שמשאן כבד טמאין בזמן שמשאן קל טהורין”, שבפירושה התחבטו כל המפרשים. הוא מפרש על פי הכתוב במשנה בבבא הקודמת : ”ישבה בספינה כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס. נוטלת עריבה...” נמצא שמשנה זו נסובת על הספינה, שהיא, הספינה, נוטלת עריבה מלאה בגדים, והנידה יושבת בספינה. אם משאן של הבגדים כבד, העריבה אינה מתנדנדת בספינה, אלא הנידה מנדנדת את הספינה וכל מה שבתוכה, ולכן הבגדים שבתוך העריבה טמאים בהיסט הנידה, ויהיו הבגדים ראשון לטומאה. אבל אם משאן של הבגדים קל הרי העריבה מתנענעת על ידי הילוך הספינה אף בלא הנידה, אלא שעל ידי הנידה היא מתנדנדת בנדנוד חזק יותר מנדנוד הספינה בלי ישיבת הנידה, ואם כן אין זה היסט, שאין היסט אלא דווקא כשכל הנדנוד בא על ידי הזב[7].

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ח
  2. ^ הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ו הלכה ג
  3. ^ תרגום לויקרא יא:כח (הובא בחזקוני שם)
  4. ^ זבים ה ג
  5. ^ רמב"ם לטהרות י, א
  6. ^ רמב"ם למשנה, מסכת כלים ט ו
  7. ^ מובא ב"אישים ושיטות" לרב שלמה יוסף זוין עמ' 150.


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.