טיוטה:הדס (ארבעת המינים)
ההדס הוא מין מארבעת המינים הניטלים בסוכות, שמצווה מדאורייתא לנוטלם.
זיהוי ההדס
ההדס מוגדר בתורה כ”ענף עץ עבות”. חז"ל למדו מכך שעל הענף להיות מכוסה כולו בעלים, ועל העלים להיות מסודרים בצורת קליעה. מבין הענפים השונים המוצעים בגמרא עונים להגדרה זו שנים בלבד: ההדס וההרדוף, כאשר האחרון נפסל משום היותו קוצני[1], ועל כן לא יתכן שבו ציוותה התורה לקיים את המצוה, בהתאם לכלל "דרכיה דרכי נועם", או משום "האמת והשלום אהבו" (זכריה ח יט), ופירש רש"י, כי אין בו לא אמת ולא שלום, שהוא משמש לסם המוות[2]. ולדעת התוספות גם מהפסוק השני נשלל ההרדוף מהטעם שהוא דוקר את הידיים.
מבנה ההדס
בהגדרת התורה "עבות", ממנה למדו חז"ל את צורתו של ההדס הדומה לקליעה[א] נחלקו אמוראים: לדעת רב יהודה, על עלי ההדס לצמוח שלושה ב"קן אחד", ואילו לדעת רב כהנא, אף שני עלים בקן נחשבים ל"עבות". בביאור דברי רב יהודה נחלקו הראשונים: לדעת רש"י, על שלשת העלים לצמוח מנקודה אחת בענף[3]. תוספות[4] וראשונים נוספים[5] דוחים פירוש זה בטענה שמופע כזה אינו מצוי בהדסים, ולדעתם גם כאשר העלים צומחים בגובה שווה בהדס, אך בעיגול ולא מנקודה אחת, הוא נחשב ל"עבות". בפי האחרונים, מופע זה מכונה "שילוש".
לדעת המהרי"ק, גם לדעת רב יהודה כאשר העלה השלישי צומח מעל השנים האחרים ולא מתחתיו, ההדס כשר[6].
להלכה, פסק השולחן ערוך[7] כדעת רב יהודה וכהבנת התוספות, שעל שלושת העלים להיות בגובה שוה. ואילו הרמ"א כתב שנהגו להקל כדעת רב הונא שכשר גם כשאחד משלושת העלים גבוה מעט[8]. אולם, האחרונים כתב שדברי הרמ"א אמורים רק בשעת הדחק, כאשר הדסים אינם מצויים.
בשם החזון איש נמסר, שככל שיש חפיפה בין שורשי העלים, אף שאינם באותו גובה בדיוק, נחשב הדבר לשילוש[9].
הדס שוטה
הדס שאינו משולש מכונה בגמרא "שוטה". בביאור כינוי זה נאמרו כמה פירושים:
- משום שהעלים מבובלבלים ואינם מסודרים, כהליכה מבולבלת של אדם שוטה[10]
- המילה "שוטה" משמשת גם לתיאור דבר שאינו מושלם[ב], וכמו כן הדס זה אינו מושלם למצוה[10].
- מהמילה הארמית "שוטיתא", בד הדסים גדול עם התפשטות תתי ענפים, ובדומה לכך הדס זה לרוב מרובה בעליו ובענפיו[11].
- פירוש נוסף הוא שכייון שאינו כשר למצוה, אינו ראוי אלא לשוט[12].
לגרסת הבה"ג, אף הדס בעל עלים גדולים נחשב ל"שוטה"[13]. ושיעור הגודל שפוסל לדעתו, כתבו האחרונים שהוא שני אגודלים[14].
חיפויו בעלים
לצד השילוש, הגמרא מציינת את חיפוי הענף בעלים כסימן מזהה. אולם בניגוד לשילוש שמעכב בהדס, חיפוי בעלים לא נצרך לכשרות ההדסים עצמם אלא רק לזיהוי מינם, ולכן אין צורך שהבד יהיה בעל עלים מחופים בפועל[15]. יש מן האחרונים שכתבו שיש הידור בהדס מחופה[16], ויש שאף פסלו הדס שאינו מחופה[17].
יש שכתבו, שאם העלים אינם שוכבים במקביל לעץ אלא מזדקרים כלפי חוץ, ההדס אינו נחשב למחופה[18].
שיעורו
שיעור ההדס הוא שלושה טפחים, שהם 24 ס"מ לדעת רבי חיים נאה, ו-28.8 ס"מ לדעת החזון איש.
יש מן האחרונים שכתבו שבמקרה שהעלים בולטים מעבר לעף הענף, על העץ עצמו להיות בשיעור שלושה טפחים[19], ויש שהסתפקו בזה[20].
שיעור השילוש
באשר לשיעורו המינימלי של שילוש ההדס, נחלקו הראשונים:
- יש שהצריכו שילוש של שלושה טפחים מלאים[21], משום שאם חלקו של ההדס מוגדר כ"הדס השוטה", שוב אין זה ההדס עליו דיברה תורה, אלא מין אחר[22].
- יש שהכשירו אם רוב שיעור ההדס הוא "עבות", כלומר שילוש של מעל טפח וחצי[23], בהתאם לכלל "רובו ככולו. לדעה זו, אף אם ראשו של ההדס אינו משולש, ההדס כשר[24].
- ויש שנקטו שדי בשילוש בראשו של ההדס[25].
אמנם, לכל הדעות מצוה לכתחילה שההדס כולו יהיה משולש.
להלכה, פסק השולחן ערוך שמספיק שילוש ברוב ההדס[26].
הפרי מגדים הסתפק האם ניתן לצרף את שיעור השילוש מכמה מקומות בהדס, כשביניהם פסיקים עלים שאינם משולשים, או שעל השילוש להיות ברצף[27], וה"ביכורי יעקב" הקל בזה[28].
מספר ההדסים הנדרשים
במספר ההדסים הנצרכים נחלקו תנאים במשנה.
רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים... אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
רבי ישמעאל דרש משלושת המילים ”עֲנַף עֵץ עָבֹת” – שצריך שלשה הדסים[29]. אך לבסוף חזר בו והוא מודה שאחד מספיק[30].
דעת רבי טרפון אינה ברורה, האם הוא אכן מקפיד על שלשה או שבא רק להכשיר הדס קטום[31]. הגמרא מכריעה שהלכה כרבי טרפון.
להלכה
בשו"ע נפסק שצריך ג'. אבל לפי הראשונים הנ"ל מספיק אחד בדיעבד.
פסולי ההדס
קישורים חיצוניים
- הערך "הדס", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
ביאורים והרחבות
- ^ בביאור לימוד זה ביאר המלבי"ם, שחבל קלוע מכונה "עבות", כמו ”שרשרות גבולות מעשה עבות ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק כ"ב”.
- ^ כפי שמצינו שמכנים בכור מאם שאינו נחשב לבכור לנחלה. רבינו מנוח, על הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב'.
הערות שוליים
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר לכל היותר 3 פרמטרים.תוספות, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר לכל היותר 3 פרמטרים.רש"י, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר לכל היותר 3 פרמטרים.רש"י, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר לכל היותר 3 פרמטרים.תוספות, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ רא"ש, מסכת סוכה פרק ג', סימן ח'; חידושי הריטב"א, שם ד"ה בשורה אחת; רבינו ירוחם, נתיב אדם וחוה, חלק ג' ועוד.
- ^ שו"ת מהרי"ק, שורש מ"א.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרמ"ו, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרמ"ו, סעיף ג'.
- ^ קהילות יעקב, מסכת סוכה, סימן כו, ראו בדבריו שהוכיח כן מהתלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ה', הלכה ה'; רבי חיים גריינימן, חידושים וביאורים, סוכה סימן י'.
- ^ 10.0 10.1 ר"ן, דף ט"ו עמוד ב' מדפי הרי"ף; ריטב"א, על מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב' ד"ה א"ל
- ^ מאירי, על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ רבינו מנוח, על הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב'.
- ^ הלכות גדולות, הלכות לולב; פירוש בה"ג על משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה ד'.
- ^ מהרש"ם מברז'אן, גילוי דעת, סימן ל"ה ס"ק כ"ד, ראו בדבריו שיש אומרים שהגר"א חשש לדעה זו.
- ^ רבינו ירוחם, נתיבות אדם וחווה, נתיב א' אות ח'.
- ^ רבי יעקב עטלינגר, ביכורי יעקב, סימן תרמ"ו ס"ק י"א.
- ^ מור וקציעה, סימן תרמ"ו.
- ^ רש"ש על סוכה ל"ב עמוד ב' על פי דברי רש"י והר"ן; קרבן העדה על תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ג', הלכה ב'.
- ^ משנה ברורה, סימן תר"נ, סעיף קטן א' בשם הריטב"א; רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, תרן, סימן א'.
- ^ פרי מגדים, על אורח חיים, סימן תר"נ משבצות זהב.
- ^ ר"ן בשם הרא"ה, על שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) אין מסכת לב.דף ב' ; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרמ"ו, בשם הגאונים; מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב'.
- ^ מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב'.
- ^ ראב"ד, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב'; רא"ש פרק ג סימן י'.
- ^ המפה, על אורח חיים, סימן תרמ"ו, סעיף ה'.
- ^ העיטור, הלכות לולב; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה ב', כפי הבנת הכסף משנה שם; רב סעדיה גאון, סידור רב סעדיה גאון, עמ' רל"ה.
- ^ אורח חיים, סימן תרמ"ו, סעיף ה'.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין חלק תרמו.שולחן ערוך, תרמו, סימן י"ט, משבצות זהב, ס"ק ט'.
- ^ סימן תרמ"ו י"ד
- ^ גמרא ורש"י שם
- ^ שם; לדעת הריטב"א, גם לאחר שחזר בו רבי ישמעאל הוא מצריך שלשה הדסים לשם הידור מצווה
- ^ ר"ן
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.