טיוטה:עשרת בני רב פפא
עשרת בני רב פפא הם עשרה אמוראים שאת שמותיהם נהוג לומר בסיום מסכת.
זהותם
רב האי גאון נשאל באשר לזהות עשרה אלו ואם הם בני רב פפא תלמיד רבא, והשיב כי רק אבא מר בריה דרב פפא הוא בנו, אך השאר אינם בניו. רב האי משער ששאר האנשים הם בני אנשים שונים, ומציין שחלקם קבורים במעלה נהר פרת. רבי אברהם זכות[1] כתב שחלקם היו בניו של רב פפא סבא תלמידו של רב.
1. רבי חנינא בר פפא - בן הדור השלישי של אמוראי בבל. מוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי בעיקר בדברי אגדה, ויש משערים שהוא רבי חנינא בר פפי.
2. רמי בר פפא - בן הדור השלישי של אמוראי בבל (נפטר ד'ס"ה[2]). אחותו היתה נשואה לרב אויא.
3. רב נחמן בר פפא - היה מאמוראי בבל. התלמוד מספר כי היתה לו גינה שלא צימחה, וכשהתפלל על הגשם נענתה תפילתו וצמחה גינתו. הוא התבטא כי זו הוכחה לצדקת דברי רב אסי שה' מתאוה לתפילתם של צדיקים[3]. הוא מוזכר בתלמוד רק עוד פעם אחת כנושא ונותן בשמועה של רפרם בר פפא בשם רב חסדא[4].
4. רבי אחא בר פפא (או בר פפי) - מכונה רבי אחא אריכא[5] היה מאמוראי בבל וקיבל מרב הונא. לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם קיבל מרבי אבהו רבי אבא ורבי זירא תלמידי רבי יוחנן. מוזכר פעמיים במסכת סנהדרין כמי שמביא מקור לדיני המשנה מהפסוקים[6] ובמקומות רבים נוספים.
5. אבא בר פפא - רב האי גאון גורס אבא מר בריה דרב פפא, וכותב שהוא בנו של רב פפא המוזכר כמה פעמים במסכת כתובות[7]. הגירסא המצויה היא אבא בר פפא, והוא אמורא אחר מאמוראי בבל, חבירו של רבי זירא, שעלה לארץ ישראל בתקופת רבי יוחנן.
6. רפרם בר פפא - בן הדור הרביעי של אמוראי בבל (סביבות ד' אלפים ק'), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בש"ס הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא.
7. רכיש בר פפא - אמורא בבלי בדור הראשון או השני, ככל הנראה תלמידו של רב. הלכה אחת שמסר בשם רב בהלכות טרפות מוזכרת פעמיים בתלמוד[8]: ”לקתה בכוליא אחת - טרפה”.
8. סורחב בר פפא - אמורא ארץ ישראלי, כנראה בדור השלישי. שמו מוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד[9] משמו של זעירי: ”מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא” (חופה עגולה מענפי הדס).
9. רבי אדא בר פפא - מוזכר פעם אחת בתלמוד בבלי במסכת בבא קמא[10].
10. דרו בר פפא - מוזכר פעמיים בתלמוד בבלי, כאשר בשתי הפעמים הוא אומר שמועה בשם רב. רבי אהרן הימן כתב שהוא בנו של רב פפא סבא.
מלבד אלו, ישנם אמוראים רבים נוספים הנזכרים בשם "... בר פפא"[11].
מקור המנהג
הקטע מוזכר לראשונה בדברי רב האי גאון[12], שמזכיר את המנהג לומר את שמותיהם בסיום פרק כסגולה נגד שכחה.
הנוסח המובא בדבריו הוא: ”חננא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחא בר פפא, אבא מר בריה דרב פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא”. רב האי מוסיף משפט שמהוה סימן לזכור את סדר שמותיהם: ”חננא רמא ליה נהמא לאחוי אבא דבביה דאפיק לריכשיה סרחביה אדא לבי דרו”. עוד מוסיף רב האי כי לפני הזכרת השמות נוהגים לומר: ”נהדר מר עלה? הדרנא עלך ודעתן עלך, לא תתנשי מנן ולא נתנשי מנך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי (ג' פעמים). יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתהא תורתך עמנו בעולם הזה, ולא תנשי מפינו לעולם הבא”. מאוחר יותר הובאו אצל רבי אברהם זכות 11 שמות בני רב פפא, והוא מוסיף שיש לחזור על הנוסח שבע פעמים.
כיום לא נהוג לומר את הנוסח בסיום כל פרק, אלא רק בסיום מסכת, והוא מהווה (עם שינויים קלים) את החלק הראשון מנוסח ההדרן הארוך הכולל בתוכו הרבה הוספות מאוחרות יותר.
גרסה אחרת מופיעה ב"הבדלה דרבי עקיבא", קובץ תפילות קדום שנאמרו בעת הבדלה. לפי גרסה זו, שמות בני רב פפא הוזכרו לאחר תפילה למניעת שכחה, ולאחריהם נאמרו הפסוקים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמֽדֵנִי חֻקֶּיךָ”, ”טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ”שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: {תנ"ך וגם 2=תהילים., ו”לְעוֹלָם, לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי”. הקובץ נמצא על ידי גרשם שלום בקולופונים ותוארך על ידו לסוף ימי הגאונים[13]. אהרן ארנד משער כי התפילה מייצגת מסורת מראשית תקופת הגאונים.
טעם המנהג
בטעם המנהג הובאו הסברים רבים: רב האי גאון מסביר שהזכרת שמות עשרת בני רב פפא היא סגולה נגד שכחה.
הרמ"א כתב שלרב פפא היו עשרה בנים תלמידי חכמים[14], ורב פפא שהיה עשיר עשה סעודת מצווה בכל פעם שאחד מתלמידי אביי עשה סיום מסכת[א], ולכן מזכירים אותם בסיום מסכת. בנוסף, הוא מבאר שכל אחד מבני רב פפא מייצג בשמו את אחד מעשרת הדיברות[ב], וכן את עשרת המאמרות שנבראו בהם העולם, ובעת שמסיימים מסכת אומרים את שמותם בכדי להתחיל שוב בלימוד מתחילת התורה, כשם שמתחילים בפרשת בראשית בעת סיום התורה בשמחת תורה. הדרשה הובאה בספר ים של שלמה[16].
אהרן ארנד מציע שאמירת שמות האמוראים נחשבה לדרך להתחברות עם דמותם של תלמידי החכמים המסמלים את זכירת התורה, והמספר עשר נבחר כמספר טיפולוגי המייצג שלמות. אמוראים אלה נבחרו משום המכנה המשותף ששם אב כולם "פפא", ואף שאינו אותו אדם, ולא ניתן למצוא עשרה שמות נוספים בעלי מכנה משותף דומה[17] .
קישורים חיצוניים
- רבי ישראל הורניק, קונטרס בני רב פפא, בתוך: שו"ת פאר ישראל, צ'רנוביץ' תרצ"ה, באתר היברובוקס
- הרב משה לייטר, הזכרת בני רב פפא בסיום מסכת, בתוך: סיני לג, עמ' נ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אהרן ארנד, הזכרת בני רב פפא בסיום הלימוד, סידרא, ה (תשמ"ט), עמ' 25-17, באתר JSTOR
- דינין, משה - גולדברג, חיים בנימין, יומא טבא לרבנן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
ביאורים והרחבות
- ^ מקורו של הרמ"א לכך אינו ברור. רבי יוסף זכריה שטרן משער כי מאחר שרב פפא היה ראש ישיבה לאחר רבא ואביי הוא המשיך את המנהג, וייתכן שהוא הפקיד את בניו על כך עקב עיסוקו בעריכת התלמוד.
- ^ ו"פפא" הוא כנגד משה, שכן פפא ראשי תיבות פה 'א'ל פה אדבר בו[15].
הערות שוליים
- ^ ספר היוחסין, ערך דארו.
- ^ יוסף לוינשטיין, דור דור ודורשיו, ת"א תש"ט, עמוד 110
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג עמוד א'
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) אות עברית לא ידועה ,.תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ו עמוד א,"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות דף פה, עמוד א. מסכת בבא מציעא דף סט, עמוד ב. .
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ב' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז עמוד ב'
- ^ מסכת בבא קמא, דף פ, עמוד ב. "אמר רבי אחא בר פפא משום רבי אבא בר פפא משום רבי אדא בר פפא, ואמרי לה: אמר ר' אבא בר פפא משום רבי חייא בר פפא משום רבי אחא בר פפא, ואמרי לה: אמר ר' אבא בר פפא משום רבי אחא בר פפא משום רבי חנינא בר פפא:'.
- ^ ראו רשימה בת עשרות אמוראים אצל רבי חיים קניבסקי, שיח השדה חלק א, עמ' נט, באתר היברובוקס.
- ^ מצוטט בספר האשכול לראב"ד השני, הלכות ספר תורה, סימן יד.
- ^ תרביץ, ספר היובל תשמ"א, עמ' 281-243.
- ^ לפחות חלק מהאנשים המוזכרים אינם יכולים להיות בניו של רב פפא הידוע, מפני שלפי המקורות חיו בתקופה קדומה יותר, בתחילת תקופת האמוראים. רפרם בר פפא, לדוגמה, היה תלמידו של רב חסדא בן הדור השני-שלישי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ב עמוד א'), רכיש בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של רב, אחא בר פפא, אבא בר פפא ואדא או חייא בר פפא מוזכרים בש"ס בתואר "רבי" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ' עמוד ב') וחיו ככל הנראה בארץ ישראל, סורחב בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של זעירי (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז עמוד ב')
- ^ ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק ח'.
- ^ על בבא קמא סוף פרק ז', ראו: אוריתא - כ (סיום מסכת וסיום ש"ס), דרשת הרמ"א לסיום הש"ס, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אהרן ארנד, הזכרת בני רב פפא בסיום הלימוד, סידרא, ה (תשמ"ט), עמ' 24, באתר JSTOR