רבי אבא בר פפא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אבא בר פפא היה אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

רבי אבא היה חברו של רבי זירא, הוא עלה לפניו לארץ ישראל ונשלח על ידו לרבי יעקב בר אידי שישב בצור כדי לברר אצלו שמועה בהלכה. כנראה הספיק להגיע לארץ ישראל עוד בחייו של רבי יוחנן ולקבל תורה מפיו, והוא מוסר דברים בשמו במסכת עירובין.

לפי הרב יעקב צבי יאליש[1], אפשר שיש לזהותו עם אבא מר בריה דרב פפא[2]. אך לדעת אהרן הימן, האחרון מאוחר בהרבה וחי בתקופה שלאחר חורבן ישיבות אמוראי ארץ ישראל ומעבר המרכז התורני כולו לבבל.

מדבריו

ידועה דרשתו (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף סג עמוד ב): ”לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה.

במסכת בבא מציעא הביא שלושה דברים בשם אמוראים אחרים:

  • ”מתריעין על החיכוך בשבת” - היתר לחלל את השבת כדי למנוע מגפת שחין
  • ”ודלת הננעלת לא במהרה תפתח” - קשה לשנות את מזלו הרע של אדם שננעלו בפניו דלתות ההצלחה
  • ”והלוקח בית בארץ ישראל - כותבין עליו אונו אפילו בשבת” - היתר איסור אמירה לנוכרי מפני מצוות יישוב ארץ ישראל

מימרות נוספות משלו מובאות בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים, אך בחלק מן המקרים ישנם שינויי גרסאות ולא ברור אם אכן מדובר בו או באמוראים אחרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית ועד לחכמים, אות א' פריט סה.
  2. ^ בית ועד לחכמים, שם פריט סו.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0