טיוטה:רבי צבי דרבקין (הראשון)
 | |||||||
| לידה |
כ"ו בניסן תרכ"ב שקלוב, בלארוס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
י"ח באב תרפ"ט (בגיל 67) חברון, ארץ ישראל | ||||||
| מקום קבורה | חברון, ארץ ישראל | ||||||
| מקום פעילות |
בוברויסק, בלארוס חברון, ארץ ישראל | ||||||
| תחומי עיסוק | רב, דרשן | ||||||
| השכלה | ישיבת וולוז'ין | ||||||
| רבותיו | רבי נפתלי צבי יהודה ברלין | ||||||
| בני דורו | רבי רפאל שפירא, רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי שמעון שקופ, רבי איסר זלמן מלצר | ||||||
| בת זוג | שרה לאה | ||||||
| אב | רבי שמואל הלל דרבקין | ||||||
| אם | רחל | ||||||
| חותנים | רבי נתן רובין | ||||||
| |||||||
רבי צבי דרבקין (כ"ו בניסן תרכ"ב - י"ח באב תרפ"ט) היה רבה של בוברויסק שבמחוז מוהילב בבלארוס. בסוף ימיו עלה לחברון ונרצח בטבח חברון בפרעות תרפ"ט.
ביוגרפיה
נולד בכ"ו בניסן ה'תרכ"ב לרבי שמואל הלל ורחל דרבקין[1], בעיר שקלוב שבמחוז מוהילב במזרח רוסיה הלבנה[2][3].
בבחרותו הלך עם ידידו רבי מאיר משקלוב[4], ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין[2][5][6]. והיה מתפלפל רבות עם המשנה לראש הישיבה, רבי רפאל שפירא[6] למד בחברותא עם רבי משה מרדכי אפשטיין. בין ידידיו מאותה תקופה נמנים גם רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי שמעון שקופ ורבי איסר זלמן מלצר[4].
בגיל 18 היה בקיא בכל הש"ס ובפסקי הרא"ש[4] והתפרסם בכינוי 'העילוי משקלוב'. כאשר הגיע רבי איסר זלמן מלצר ללמוד בישיבה דאג אביו שישהה בחדרו של רבי צבי שנחשב לבחיר הישיבה[2].
בשנת ה'תרמ"ז, נשא את שרה לאה בתו של רבי נתן רובין[7], שכיהן כרבה של חאלוי (הסמוכה למינסק)[8], ובהמשך כרבה של בוברויסק למעלה מ-40 שנה[4][5].
לאחר נישואיו, עבר להתגורר בבוברויסק בסמיכות לחותנו, שם למד בבית המדרש ברוב שעות היממה, חידושיו הרבים היו בעיקר בשיטת הפלפול גג על גג בדרך לשיטתו[9] אך הוא לא נהג לכתוב את חידושיו, ולכן לא נותרו ממנו חידושי תורה[2].
רבי צבי סירב לקבל על עצמו את עול הרבנות, ואף לאחר שנולדו ילדיו ומשפחתו גדלה, העדיף להמשיך לעמול בתורה מתוך הדחק[5][9].
לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תרפ"א, נעתר לבקשת אנשי הקהילה היהודית בבוברויסק ומילא את מקומו ברבנות העיר[5][10].
באותה תקופה, עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות שהחלה לרדוף את יהודי ברית המועצות ואסרה כל פעילות דתית. רבי צבי עבר במסירות נפש בבתי הכנסיות וחיזק ועודד את הבאים אליהם[9].
בשנת ה'תרפ"ה, שלח את בנו רבי דוד דרבקין לארץ ישראל ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון. רבי דוד עלה יחד עם קבוצת הבחורים הראשונה שעלתה מסלבודקה שבליטא לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ז שלח גם את בנו רבי אליהו ירוחם דרבקין ללמוד ב'חברון'[9].
עם התגברות הרדיפות ברוסיה הסובייטית כנגד יהודי רוסיה בכלל ורבני הערים בפרט (רבים מהם נאסרו והוגלו לסיביר) הצליחו בניו, לבקשתו, להשיג עבורו ועבור אשתו סרטיפיקטים על ידי הרבנות הראשית לישראל[11], ובאדר ה'תרפ"ט הם עלו ארצה והתיישבו בחברון[2][10]. ידידיו מימי הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר עלו ארצה כמה שנים קודם לכן, וכשנכנס רבי צבי לישיבה, קם לכבודו רבי משה מרדכי כשהוא אומר: "גברא רבא בא לכאן, ארי עלה מבבל"[12].
בחברון מסר דרשות לתושבי המקום, ורבים מבני הישיבה באו לשמוע את דרשותיו[13].
בימיו האחרונים, הביע את חששו מתאריך י"ח באב שבו נרצח בנו שמואל הלל על ידי פורעים רוסים. ובשבת קדש י"ח באב ה'תרפ"ט בעת ששהה עם עוד עשרות אנשים בבית סלונים נרצח יחד עם עוד 66 יהודים על ידי פורעים ערבים בטבח חברון (פרעות תרפ"ט)[10][14][15]. כשמת נפלה גופתו על רבי זבולון גרז ששהה לידו, הערבים חשבו שרבי זבולון נהרג ולא פגעו בו. רבי זבולון התבטא שרבי צבי היה שליח משמים בפטירתו להצילו[16].
גופתו זוהתה למחרת על ידי בנו רבי דוד, ולקראת ערב נקבר על ידי בני הישיבה בקבר אחים בחברון[13][16].
אשתו שרה לאה נפצעה בפוגרום, ולאחר החלמתה עברה לשכונת אחווה בירושלים, שם התגוררה עם בנה רבי דוד ומשפחתו[16], עד לפטירתה בי"ד באייר ה'תרצ"ו. נקברה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[13]. בנו רבי אליהו ירוחם הדפיס בסוף ספרו 'בכורי אליהו' קונטרס לזכרו בשם 'מזכרת צבי'[17].
לאחר פטירתו הונצח בהר הרצל כחלל פעולת איבה באנדרטה בלוח מספר 2[6]
משפחתו
- בנו רבי אברהם, היו נשוי לזלאטה מלומז'ה שבפולין. בנם בערל התגורר בלנינגרד, ובתם חנה היתה מורה לאנגלית בארצות הברית.
- בנו רבי איתמר, היה נשוי לחיה ברנשטיין. בניהם היו שמואל הלל, חיים נתן, יצחק, צבי, ובנותיהם אידה ואסתר.
- בנו שמואל הלל, נרצח בי"ח באב תרע"ט על ידי פורעים רוסים בדרכו לארץ ישראל, כשרצה להציל נערה יהודייה שנתפסה על ידם.
- בנו רבי דוד ירמיהו, חבר מערכת אוצר הפוסקים בירושלים.
- חתנו רבי אברהם מאיר יעקובוביץ, רב בראשון לציון.
- בנו רבי אליהו ירוחם, רבה של הוד השרון.
- בנו הרב צבי דרבקין, ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בנו רבי שמואל הלל דרבקין - משגיח ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב.
- הרב אליעזר דן מייסד ישיבת גבעת רוקח לצעירים, ראש כולל 'תפארת ישראל' ורב בית הכנסת שבת אחים-אהל יעקב[18]
- חתנו רבי ברוך ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בתו חנה, היתה נשואה לרבי שמעון כהן, רב במוסקבה. בניה נתן וחיים היו קצינים בצבא רוסיה, ונהרגו במלחמת העולם השניה.
- בתו מלכה, היתה נשואה לרבי חיים ברגמן. בניה לייבל ופישל נספו בשואה, ובנה שמשון שרד את השואה ועלה ארצה והתגורר בקריית גת.
- בתו רחל, היתה נשואה לשוחט ירא שמים ממינסק. נספתה בשואה על ידי הנאצים יחד עם בנה הרשל ובנותיה בלה וחוה.
- בתו מאטל מניה, היתה נשואה לרבי משה חיימן. שרדה את השואה ושבה לבוברויסק.
לקריאה נוספת
- בנו רבי אליהו ירוחם דרבקין, מזכרת צבי, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- חללי בת עמי, עמ' ד'-ו', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.
- דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק י"ח, עמ' 5372, באתר אוצר החכמה.
- זכרון לקדושי חברון, עמ' 80.
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט-מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, חלק ג', עמ' 1011, ירושלים תשנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- קובץ זכרון, מאור אברהם, עמ' רכ"ג-ר"ל, לזכרו של רבי אברהם מאיר יעקובוביץ, תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19-23, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה
- הרב צבי דרבקין ז"ל - דף חלל ואלבום זיכרון, באתר לעד
הערות שוליים
- ↑ הרב משה מינקוביץ, ביאור משה, עמ' קפ"א, עמנואל תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ג', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט, ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 פינחס גרייבסקי, חללי בת עמי, עמ' ד', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ 6.0 6.1 6.2 הרב צבי דרבקין ז"ל, באתר לעד
- ↑ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 340, בני ברק תשל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ראו במכתבו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, סימן ע"ו, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), בו הוא כותב אודותיו: ”כבוד הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מ' נתן נ"י האבד"ק חאלוי יע"א”.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 20, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 10.0 10.1 10.2 יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 21, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 22, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 13.0 13.1 13.2 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ד', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ זכרון לקדושי חברון, עמ' 80.
- ↑ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק י"ח, עמ' 5372, באתר אוצר החכמה.
- ^ 16.0 16.1 16.2 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 23, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ רבי אליהו ירוחם דרבקין, בכורי אליהו, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ הנשיא וראש הכולל מבני ברק: הגאון רבי אליעזר דן דרבקין זצ"ל, באתר כל רגע
[[קטגוריה:משפחת דרבקין]] [[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]] [[קטגוריה:מחברי ספרות תורנית]] [[קטגוריה:ישראלים ילידי רוסיה]] [[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:רבנים רוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:רבנים בלארוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:בוברויסק: רבנים]] [[קטגוריה:חברון: רבנים]] [[קטגוריה:שקלוב: רבנים]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] [[קטגוריה:מהגרים מרוסיה]] [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות היהודי בחברון]] [[קטגוריה:חללי הטבח בחברון]]