יחידת בדר של חזבאללה
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
|
| שיוך |
|
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | המרחב שבין נהר הליטני לנהר אל-אוואלי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | סביבות 2007 (הפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה) – הווה |
| מלחמות |
מלחמת האזרחים בסוריה מלחמת חרבות ברזל • מבצע חיצי הצפון • התמרון הקרקעי בלבנון מבצע שאגת הארי |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | עתודה אופרטיבית, הפעלת אש ארטילרית כבדה, עורף לוגיסטי ושליטה במרחב הליטני–אוואלי |
| כוח אדם | כ-3,000 עד 5,000 מחבלים סדירים (לפי הערכות צה"ל ומרכזי מחקר) |
| פיקוד | |
| יחידת אם | יחידת חזית הדרום של חזבאללה |
| מפקד נוכחי | טרם פורסם |
יחידת בַּדר של חזבאללה (בערבית: וחדה בדר) היא אחת משלוש החטיבות המרחביות המרכיבות את פיקוד דרום לבנון של ארגון הטרור חזבאללה, הפועלת תחת הפיקוד העליון של מועצת הג'יהאד.[1] היחידה שולטת במרחב הגאוגרפי המשתרע מצפון לנהר הליטני ועד לנהר האוואלי (אזור צידון וג'זין). בשל מיקומה בעומק דרום לבנון, היא מהווה את הדרג האסטרטגי והלוגיסטי המקשר בין בקעת הלבנון לבין קו המגע, ומשמשת כמרכז הכובד של מערך הרקטות לטווח בינוני של הארגון.[2]
עד ספטמבר 2024 פיקד על היחידה עלי רידא עבאס, שכיהן בתפקיד זה מאז שנת 2018 (לאחר שאבראהים מוחמד קובייסי עבר לפקד על מערך הטילים והרקטות). עבאס היה המפקד המרחבי הוותיק היחיד בחזית הדרום ששרד את גל החיסולים של צה"ל בספטמבר 2024.[3] אחריו קודם לתפקיד מפקד כוח רדואן,[4] וזהותו של מפקד היחידה החדש טרם פורסמה באופן רשמי.
רקע
יחידת בַּדר הוקמה בתצורתה הנוכחית כחלק מארגון מחדש רחב שביצע חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006). תחת הנחייתו של עימאד מורנייה, הקים הארגון את יחידת חזית הדרום של חזבאללה שחולקה לשלוש גזרות אחריות (נַסר, עזיז ובַּדר), במטרה ליצור ביזור פיקודי שיאפשר לכל יחידה להילחם באופן עצמאי במקרה של ניתוק הקשר עם המטה בביירות.[5] מבנה זה נועד להבטיח את שרידות הארגון גם מול עליונות מודיעינית וסיכולים ממוקדים של שדרת הפיקוד הבכירה.[1]
בעוד יחידות נַסר ועזיז הופקדו כקו ראשון (המרחב שבין גבול ישראל–לבנון לנהר הליטני), יחידת בַּדר הוגדרה כקו שני וכמערך העומק המבצעי. מיקומה האסטרטגי מאפשר לה לשמש כחיץ בין כוחות צה"ל לבין ביירות מחד, וכגשר לוגיסטי להעברת אמצעי לחימה מהבקאע וסוריה מאידך. היחידה נחשבת לאחת המיומנות והמצוידות ביותר בארגון, והיא נהנית מתיאום ישיר עם יועצי כוח קודס של משמרות המהפכה.
ייעוד ומבנה אסטרטגי
פריסה מרחבית והיטמעות אזרחית
יחידת בדר פועלת כמפקדה מרחבית המחולקת למספר גזרות משנה גיאוגרפיות (כגון גזרת נבטיה, אקלים א-תופאח ואזור ג'זין), כאשר לכל גזרה מפקדה מקומית משלה.
- היטמעות בסביבה האזרחית: בדומה ליחידות אחרות בארגון, יחידת בדר מטמיעה את תשתיותיה – כולל משגרים ומחסני אמל"ח – בלב כפרים ועיירות, הן ביישובים שיעיים והן באזורים נוצריים או מעורבים (כגון מרחב ג'זין[6]). פריסה זו נועדה להרתיע ולהקשות על צה"ל לתקוף את המערכים מבלי לגרום לנזק סביבתי ופגיעה באזרחים המשמשים כמגן אנושי.[7]
מערך לוגיסטי ושרשרת אספקה
גזרת יחידת בדר מהווה את "צינור החמצן" של חזית הדרום וחוליה מרכזית בשרשרת האספקה של הארגון. היחידה משמשת כתחנת קליטה והעברה של אמצעי לחימה המוברחים מאיראן דרך סוריה באמצעות יחידה 4400. היחידה עובדת בתיאום הדוק עם הקורפוס השביעי (יחידה 18000) של כוח קודס, האחראי על זירת סוריה ולבנון, ועם יחידה 190 האחראית על ההברחות. האמל"ח נפרק במרחב בדר, מאוחסן בבונקרים, ומשונע בהמשך דרומה ליחידות הקו (נסר ועזיז) או נשמר לשימוש יחידות האש של בדר עצמה. מבנה מבוזר זה אפשר ליחידה לשמר את עצמאותה התפקודית והלוגיסטית גם בעת פגיעה בשרשרת הפיקוד המרכזית.[1]
מערך התת-קרקע ומקלט אסטרטגי
הטופוגרפיה ההררית של הגזרה אפשרה ליחידה לפתח את מערך התת-קרקע האסטרטגי ביותר שלה – מתקני ה"עמאד". אלו הן מנהרות ענק החצובות בדופן ההר, גדולות מספיק לאחסון, תחזוקה ושיגור של משאיות נושאות משגרי רקטות כבדות. תשתית זו, המרוכזת בעיקר באזור ג'זין ואקלים א-תופאח, מאפשרת ליחידה לשמר רציפות של ירי לעומק ישראל גם תחת הפצצות כבדות של חיל האוויר ולהוות בסיס מאובטח להמשך התעצמות הארגון.
תפקיד ב"תוכנית כיבוש הגליל"
במסגרת תוכנית הפלישה של חזבאללה (אותה יועדו לבצע לוחמי כוח רדואן), הוגדר ליחידת בדר תפקיד של רתק ארטילרי כבד. משימתה בעת פקודה היא להמטיר אש מסיבית באמצעות רקטות עתירות-משקל (כדוגמת רקטות פאדי ופג'ר) לעבר בסיסי צה"ל, שטחי כינוס והעורף הישראלי במפרץ חיפה. אש זו נועדה לשתק את יכולת התגובה של צה"ל ולאפשר ליחידות הקו הראשון ולכוח רדואן לפלוש לשטח ישראל.
בעלי תפקידים ביחידה
מפקדי היחידה
דרגת מפקד היחידה מקבילה למפקד אוגדה. רבים ממפקדי היחידה התקדמו בהמשך לעמדות מפתח במטה הכללי של חזבאללה.
| שם | תקופת הפיקוד | תפקיד כיום / תפקיד אחרון בארגון | סטטוס | מקורות |
|---|---|---|---|---|
| אבראהים קובייסי ✘ | 2001 – 2018 | מפקד מערך הטילים והרקטות של חזבאללה | חוסל ב-24 בספטמבר 2024 בביירות. | [8][9] |
| עלי רידא עבאס ("אבו עלי רידא") | 2018 – ספטמבר 2024 | מפקד כוח רדואן | פעיל. קודם לאחר שורת חיסולים בצמרת כוח רדואן. | [3][4] |
| לא ידוע / טרם פורסם | ספטמבר 2024 – היום | מפקד יחידת בדר | פעיל. מונה בעקבות קידומו של עלי רידא עבאס. |
שדרת הפיקוד במלחמה (2023–2026)
להלן קציני מטה ומפקדי מערכים ביחידה שנחשפו או נפגעו במהלך הלחימה, כפי שתוארו במקורות הרשמיים:
| שם | תפקיד | סטטוס | מקורות |
|---|---|---|---|
| עיד חסן נשאר ✘ | סגן מפקד היחידה ומפקד מערך טילי הקרקע-קרקע לשעבר | חוסל ב-28 בספטמבר 2024 בביירות. | [10] |
| עדנאן מוחמד סאדק חרב ✘ | מפקד מערך הסיוע הלוגיסטי | חוסל ב-5 במאי 2025 בנבטיה. | [11] |
| אבראהים מוחמד ע'זאלי ✘ | מפקד תפעול אמל"ח במערך השיגור (בענף ייעודי לשיגורים לעורף ישראל) | חוסל ב-5 במרץ 2026 במשע'רה. | [12] |
| רהיף עלי קאסם ✘ | מפקד מערך הטילים והרקטות | חוסל ב-12 במרץ 2026 בצפון הליטני. | [13] |
| מחמד באקר אחמד עלי מאלכי ✘ | מפקד ניהול האש | חוסל ב-12 במרץ 2026 בצפון הליטני. | [13] |
| עלי ג'מיל מוסא ✘ | אחראי הארטילריה | חוסל ב-8 באפריל 2026. | [14] |
| עלי מחמד סביתי ✘ | אחראי הארטילריה של גזרת אקלים | חוסל ב-8 באפריל 2026. | [14] |
אמצעי לחימה
ערכים מורחבים – אמצעי הלחימה של חזבאללה, מערך הטילים והרקטות של חזבאללה
ארסנל היחידה מתבסס על יכולות אש ארוכות-טווח וחימוש מונחה:
- מערך רקטי לטווח בינוני וארוך: היחידה מפעילה את משפחת רקטות הפאדי (Fadi), המבוססת על סדרת ה-M-302, ורקטות "חייבר". המערך כולל את הפאדי-1 (220 מ"מ, טווח 70–80 ק"מ), הפאדי-2 (302 מ"מ, טווח 105 ק"מ, ראש נפץ 170 ק"ג), ורקטת הפאדי-6 הכבדה, בעלת טווח של 225 ק"מ וראש נפץ של 140 ק"ג[15][16][17] רקטות אלו מאפשרות פגיעה ישירה במפרץ חיפה, בשרון ובמרכז הארץ.
- חימוש מונחה מדויק: היחידה מפעילה טילי "נסר-1" (M-302 משודרג), המהווים תוצר ישיר של פרויקט דיוק הטילים. הטיל, המוגדר כחימוש מונחה מדויק, בעל רמת דיוק (CEP) של כ-5 מטרים ונושא ראש נפץ של 100 ק"ג לטווח של 100 ק"מ.[18]
- מערך נ"ט ארוך-טווח (NLOS): שימוש נרחב בטילי האלמאס, שהם הנדוס לאחור של טיל הספייק הישראלי, המאפשרים תקיפה מדויקת ללא קו ראייה לטווחים של 4 עד 35 ק"מ.[19][20]
היסטוריה ופעילות מבצעית
במשך שנים רבות, תפקדה יחידת בדר ככוח המרחבי האסטרטגי של הארגון בעורף הדרומי. אף שמערך הטילים והרקטות של חזבאללה כולל יחידות ייעודיות (כדוגמת יחידה 2100), מיקומה הגיאוגרפי של היחידה (מצפון לנהר הליטני ועד לנהר האוואלי) הפך אותה למארחת העיקרית של תשתיות הטילים לטווח בינוני וארוך. בעשור האחרון, וביתר שאת במהלך שנת 2024, הפכה היחידה לזרוע הביצועית המרכזית להפעלת חימוש מונחה, רקטות כבדות וכטב"מים לעבר עומק ישראל.
לקחי מלחמת לבנון השנייה והקמת היחידה (2006–2012)
במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006), שימשה הגזרה הצפונית של דרום לבנון כקו הגנה שני וכעורף לוגיסטי עבור כוחות חזבאללה שלחמו בקו המגע מול התמרון הקרקעי של צה"ל. המרחב ספג תקיפות כבדות מהאוויר במטרה לנתק את צירי האספקה דרומה. בעקבות המלחמה, הפיק הארגון לקחים מבצעיים משמעותיים, כשהמרכזי שבהם היה הצורך בביזור סמכויות והיערכות ללחימה ממושכת גם במצב של ניתוק פיזי ומערכתי ממפקדת האם בביירות.
כתוצאה מלקחים אלו, בשנת 2007, הוביל הרמטכ"ל דאז של חזבאללה, עימאד מורנייה, תהליך של ארגון מחדש והקים את מפקדת חזית הדרום. במסגרת זו נוסדה יחידת בדר באופן רשמי כיחידה מרחבית אוטונומית. היחידה קיבלה את האחריות הבלעדית על המרחב שמצפון לנהר הליטני ועד לנהר האוואלי, במטרה לתפקד כיחידה המסוגלת לנהל לחימה עצמאית לחלוטין.
מיד לאחר הקמתה, החל חזבאללה בפרויקט ביצור והתעצמות רחב היקף בשטחי היחידה. במסגרת פרויקט זה נחפרו מערכי מנהרות תת-קרקעיים עצומים – אשר לימים נחשפו כמתקני "עימאד" – שנועדו לאחסן, לתחזק ולשגר טילים כבדים תוך חסינות מתקיפות חיל האוויר הישראלי, ולהפוך את שטחי יחידת בדר למעוז האסטרטגי המרכזי של הארגון בעורף הדרומי.
מלחמת האזרחים בסוריה (2012–2018)
ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים בסוריה, זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון
השתתפות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה החל מ-2012 היוותה נקודת מפנה עבור היחידה. המלחמה שימשה כמעבדה מבצעית וכבסיס לוגיסטי להרחבת הארסנל:
- ניסיון מבצעי (מעבר מלוחמת גרילה לצבא סדיר למחצה): הלחימה בסוריה אפשרה למפקדי ולוחמי היחידה להתנסות לראשונה בלוחמת זרועות משולבת בקנה מידה רחב. היחידה פעלה הלכה למעשה כתף אל כתף עם שני צבאות סדירים מרכזיים:
- צבא סוריה: שילוב של כוחות חי"ר של חזבאללה עם דיוויזיות שריון וארטילריה סוריות במערכות כיבוש שטח ולוחמה בשטח בנוי (כגון בקוסייר וחלב). מודל זה לימד את היחידה כיצד לנהל אש כבדה ולרתק אויב תוך התקדמות כוחות קרקע.[21]
- צבא רוסיה: בעקבות ההתערבות הרוסית בסוריה ב-2015, נחשפו מפקדי חזבאללה לתורות לחימה אסטרטגיות במסגרת חפ"קים משותפים עם קצינים רוסים. הניסיון כלל תיאום מהלכים קרקעיים עם סיוע אוויר קרוב, שימוש בכטב"מים לאיסוף מודיעין בזמן אמת והכוונת ארטילריה.[22]
- שיתוף הפעולה עם שלטון אסד: היחידה הדקה את שיתוף הפעולה עם מרכז המחקר המדעי הסורי (CERS), מה שאיפשר את שדרוג רקטות ה-M-302 והקמת תשתיות ייצור והסבה על אדמת סוריה, שהועברו בהמשך למחסני היחידה בלבנון.[23]
- הברחות דרך גבול לבנון–סוריה: תחת מעטפת המלחמה, פעל הארגון להברחת רכיבי טילים מדויקים מסוריה לשטחי האחריות של יחידת בדר, מה שהוביל למאות תקיפות של חיל האוויר הישראלי במסגרת המערכה בין המלחמות (מב"מ).[24]
מבצע חיצי הצפון (2024)
ערכים מורחבים – זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל, מבצע חיצי הצפון
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובמיוחד לאחר הפגיעה הקשה ביחידות החזית נסר ועזיז, הפכה יחידת בדר למוציאה לפועל העיקרית של מטחי האש לעבר ישראל. נקודת המפנה חלה בספטמבר 2024:
- חשיפת סדרת "פאדי" (ספטמבר 2024): ב-22 בספטמבר 2024 שיגרה היחידה לראשונה את רקטות הפאדי-1 והפאדי-2 לעבר בסיס רמת דוד ואזור מפרץ חיפה.[15]
- הפעלת מערך הדיוק (אוקטובר 2024): באוקטובר 2024 החלה היחידה לעשות שימוש מבצעי בטילי הנסר-1 המדויקים, המכוונים לעבר מתקנים צבאיים בחיפה ובצפת.[25]
- תקיפת עומק (נובמבר 2024): ב-12 בנובמבר 2024 הרחיבה היחידה את טווח הפעולה והכניסה לשימוש את הפאדי-6 נגד בסיסים אסטרטגיים במרכז הארץ, בהם בסיס תל נוף.[26]
- שילוב כטב"מים במערך האש: לצד הפעלת הטילים, שטחי היחידה שימשו כמרחב שיגור ותפעול מרכזי עבור יחידה 127 (המערך האווירי של חזבאללה), אשר שיגרה כטב"מי נפץ ואיסוף מתוך המרחב לעבר יעדים בעומק ישראל. מרבית תשתיות ההרכבה והשיגור של המערך הוסטו והוטמעו במרחב הגיאוגרפי של בדר (מצפון לליטני) כדי להרחיקן מסכנת התמרון הקרקעי.[27]
התמודדות עם גל החיסולים (2024)
לאורך הלחימה ב-2024 ספגה שרשרת הפיקוד של היחידה מכות קשות, בהן חיסולים של מפקדים בכירים במערכי הטילים והמבצעים של הגזרה. למרות זאת, ולמרות הפגיעה האנושה בדרג הפיקודי, היחידה הצליחה לשמר יכולת ירי רציפה יחסית. יכולת זו התאפשרה בזכות ביזור סמכויות הפיקוד לשטח וההסתמכות על המערך התת-קרקעי המבוצר המצוי בשטחה (מתקני "עימאד"), המאפשר שיגור של טילים כבדים תוך חסינות גבוהה מתקיפות אוויריות.[28]
יכולות צבאיות
- מערך רקטי לטווח בינוני: היחידה מפעילה רקטות ממשפחת "פאדי" (1, 2 ו-6) ורקטות "חייבר" לטווחים של עד 105 ק"מ, המאפשרות פגיעה בחיפה ובמרכז הארץ.[28]
- נ"ט ארוך-טווח: שימוש נרחב בטילי "אלמאס" המאפשרות תקיפה מדויקת ללא קו ראייה (NLOS) לטווח של עד 35 ק"מ.[29]
התמודדות ישראל
מלחמת חרבות ברזל (2024)
במהלך המלחמה, יחידת בדר לקחה חלק מרכזי בהרחבת טווח הירי לעבר העורף הישראלי.[30] באוקטובר 2024, תחת פיקודו של עלי תאופיק דוויק, ביצעה היחידה מטחי רקטות כבדות לעבר חיפה. במקביל, היחידה הייתה מעורבת בשיגור כטב"ם הנפץ שפגע בבא"ח גולני ליד בנימינה, אירוע שבו נהרגו 4 חיילים.
הפיכתה ל"מרכז הכובד" (2025)
בעקבות הסכם הפסקת האש בנובמבר 2024, נסוגו כוחות חזבאללה אל מצפון לליטני. כתוצאה מכך, שרידי היחידות נסר ועזיז נדחקו לתוך הגזרה של יחידת בדר. במהלך שנת 2025 הפכה הגזרה ל"מרכז הכובד" החדש של הארגון – שם בוצעו תהליכי ההתעצמות ושיקום התשתיות תחת מעטפת הלוגיסטיקה של בדר.[31]
מבצע שאגת הארי (2026)
עם חידוש הלחימה במרץ 2026, יחידת בדר הייתה המחסום העיקרי מול צה"ל במרחב הליטני. היחידה המשיכה להפעיל טילי "אלמאס" ורקטות לעבר העורף הישראלי עד לשלבי הלחימה המתקדמים.
פעולות איבה
| תאריך | סוג הפעולה | יעד | תוצאה | מקורות |
|---|---|---|---|---|
| 6 באוקטובר 2024 | מטחי רקטות "פאדי" | אזור חיפה והקריות | הרחבה משמעותית של טווח הירי לעומק ישראל. | [32] |
| 13 באוקטובר 2024 | שיגור נחיל כטב"מי נפץ | בא"ח גולני (בנימינה) | פגיעה קשה בחדר האוכל של הבסיס; 4 חיילים נהרגו ועשרות נפצעו. השיגור בוצע מגזרת החוף של בדר. | [33] |
| 5 במרץ 2026 | ירי נ"ט מונחה מסוג "אלמאס" ושיגור מאות רקטות | כוחות צה"ל במרחב הליטני ועורף ישראל | כחלק מחידוש ההסלמה בתמרון הקרקעי. הפעולות הובילו לסיכולו הממוקד של אברהים מוחמד ע'זאלי ב-5 במרץ, מפקד בכיר בסניף השיגורים של היחידה. | [12] |
| 12 במרץ 2026 | ניסיון פיגוע משולב של דריסה, ירי ושימוש בחומרי נפץ | בית הכנסת "טמפל ישראל" במישיגן, ארצות הברית | הפיגוע בוצע על ידי איימן מוחמד ע'זאלי (אזרח אמריקאי) כנקמה ישירה על חיסול אחיו, אברהים, שבוע קודם לכן בלבנון. | [12][34] |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Tal Beeri, Special Report – Hezbollah's Rehabilitation Composite in Lebanon – Situation Report, Alma Research and Education Center, October 28, 2025
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 David Daoud & Ahmad Sharawi, Analysis: The impact of Israeli operations on Hezbollah's organizational structure, FDD’s Long War Journal, October 2, 2024
- ↑ דורון פסקין, כיצד בנוי החיזבאללה: מ"מועצת הג'יהאד" ועד יחידת נסר, בדר ועזיז, באתר אפוק, 13 בנובמבר 2023
- ^ 3.0 3.1 שמאי צוק, לאחר שורת חיסולים: אלו הבכירים שנותרו (כרגע) בצמרת חיזבאללה, באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2024
- ^ 4.0 4.1 ליאור בן ארי, הוכשר באיראן, שרד ניסיון התנקשות בשנות ה-90: דיווח - זה המפקד החדש של רדואן, באתר ynet, 21 בספטמבר 2024
- ↑ תגובות לסיכול הממוקד של מפקד יחידת עזיז בחזבאללה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, 7 ביולי 2024
- ↑ Hezbollah's Limited Options for Supporting Iran, Institute for the Study of War, 28 בפברואר 2026
- ↑ Hezbollah's Human Shield Map, Alma Research and Education Center
- ↑ Yusuf Alioğlu, من هو إبراهيم قبيسي الذي اغتالته إسرائيل بضاحية بيروت الجنوبية؟, סוכנות אנאדולו, 25-09-2025
- ↑
חוסל מפקד מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה, באתר צה"ל, 24 בספטמבר 2024
- ↑
כך נראה מאמץ צה"ל לפגיעה במערך הרקטות והטילים של חיזבאללה, באתר צה"ל, 30 בספטמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, צה"ל: חוסל מפקד מערך הסיוע הלוגיסטי ביחידת בדר של חיזבאללה, באתר ynet, 6 במאי 2025
- ^ 12.0 12.1 12.2
ציוץ של Israel Defense Forces ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 במרץ 2026 (באנגלית)
- ^ 13.0 13.1
יומן המלחמה - 13/03, באתר צה"ל, 13 במרץ 2026
- ^ 14.0 14.1
יומן המלחמה – 13/04, באתר צה"ל, 13 באפריל 2026
- ^ 15.0 15.1 Hezbollah launches Fadi 1 rocket barrage at Ilaniya settlement in Israel, LBCI Lebanon, 27 בספטמבר 2024
- ↑ Hezbollah's Fadi rockets: More power, little precision, Al-Monitor, 25 בספטמבר 2024
- ↑ Hezbollah’s Rocket and Missile Arsenal: Current Capabilities and Threat Ranges, Alma Research Center
- ↑ Hezbollah's Use of Precision Weaponry - Nasr-1, Alma Research Center, מרץ 2026
- ↑ Hezbollah’s Anti-Tank Threat (Almas Missile), Alma Research Center
- ↑ ניצן סדן, הקברניט – טכנולוגיה ישראלית, פיתוח איראני: הכירו את הטיל הכי מתקדם של חיזבאללה, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2024
- ↑ Jeffrey White, Hezbollah's Declaration of War in Syria: Military Implications, The Washington Institute, May 29, 2013
- ↑ Josh Cohen, Is Russia supporting Hezbollah?, INSS, 8 February 2016
- ↑ The Weapons Development Industry in Syria (CERS) – Alma's Special Report, Alma Research Center, August 2, 2023
- ↑ Hezbollah’s Strategic Arm: From Syria to Lebanon, Alma Research Center
- ↑ Hezbollah's Use of Precision Weaponry, Alma Research Center, מרץ 2026
- ↑ Hezbollah's Fadi rockets: Escalation to the Center, Al-Monitor, 25 בספטמבר 2024
- ↑ IDF Strikes against Threats in Lebanon: Focus on Aerial Unit (127) North of the Litani, Alma Research and Education Center, 13 בינואר 2026
- ^ 28.0 28.1 Heavy Missiles and Rockets in Hezbollah's Arsenal, Alma Research Center
- ↑ A Profile of Hezbollah’s Almas Missile Capabilities, Alma Research Center
- ↑ עדיין כאן: היחידה של חיזבאללה שממשיכה להכניס מיליוני ישראלים למקלטים, באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2024
- ↑ Special Report: Hezbollah's Rehabilitation Composite in Lebanon, Alma Research Center, October 2025
- ↑ Steven Scheer, Hezbollah rockets hit Israel's Haifa in first direct hit to city, Reuters, October 7, 2024
- ↑ Ivana Kottasová et al., 4 Israeli soldiers killed, more than 60 people injured by Hezbollah drone in one of bloodiest attacks on Israel since Oct. 7, CNN, October 13, 2024
- ↑ Hezbollah connection to last week's synagogue attack in Michigan confirmed, Ministry of Foreign Affairs, 15 March 2026
יחידת בדר של חזבאללה43092580Q139039401