הישיבה בשוראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הישיבה בשוראן
ישיבת שוראן.png
תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה, קיץ ה'תרע"ב
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תרס"ו (1905)
תאריך סגירה ה'תש"ג, בעקבות מלחמת העולם השנייה
מגמות לימוד גמרא בגירסא ובעיון, הוראה, שולחן ערוך ועוד
בעלי תפקידים
ראש הישיבה רבי מאיר לייב פרייא
שונות
מיקום שוראני, סלבוקיה

הישיבה בשוראן (או בשמה הרשמי שוראני) הייתה ישיבה תורנית מרכזית ומהמפורסמות בהונגריה, שהוקמה על ידי רבי מאיר לייב פרייא ופעלה בשוראני, במערב סלובקיה. ראש הישיבה היה רבי מאיר לייב פרייא, ובתחילתה הוא מסר בה שיעורים. בהמשך, הצטרף לצוות הניהול בנו, רבי ישעיה פרייא.

היסטוריה

בשנת ה'תרס"ו (1905), לאחר מינויו לרבה של שוראני, הקים רבי מאיר לייב ישיבה בעיר, שמתנתה בתחילתה כ-15 בחורים, ובמהלך השנים גדלה כאשר בשיאה הגיעה למעלה מ-300 תלמידים[1]. תחילה הישיבה פעלה בצמצום, כאשר התלמידים אוכלים וישנים אצל משפחות הקהילה בעיר, ושומעים במשך היום שיעורים מרבי מאיר לייב. אך לאחר מכן, הישיבה פותחה והורחבה, ואף בשנת ה'תרע"ח נבנה בנין חדש לישיבה עם חדר אוכל (שכונתה בתואר "מנזא"), דבר שהיווה חידוש באותם ימים. רבי מאיר לייב ניהל את הישיבה במשך כ-40 שנה, והיה אחראי גם על מצבה הכלכלי, ואף היה משלם את הגירעונות שנוצרו מכספו הפרטי, על אף תמיכה כלכלית בישיבה מקרנות שונות (כדוגמת קרן ד"ר מרדכי זאב חבקין מארצות הברית ועוד).

על התלמידים היה לאכול בחדר האוכל ולשלם על האכילה לקופת הישיבה, על מנת לכסות את ההוצאות בישיבה[2].

בנושא התשלום, היה לישיבה כלל, לפיו תלמיד שלמד במשך כ-6 שנים (שנקראו "זמנים") ששילם כסף לקופת האוכל, היה פטור מלשלם על לימודיו החל מהשנה השביעית. כלל זה היווה למעשה כפרס ועידוד לתלמידים ללמוד בישיבה במשך זמן רב[3].

בשנת ה'תש"ג (1943), בעקבות מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה, ובני קהילת שוראן, בראשות רבי מאיר לייב, נלקחו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נרצחו על ידי הנאצים.

מאפייני הישיבה

מאפיינים לימודיים

הישיבה התאפיינה בלימוד ברמה גבוהה ביחס לישיבות אחרות באותה תקופה, הן מצד לימוד והן מצד מבנה. צורת הלימוד הייתה באופן של התעלות והתעמקות בלימוד, וניתוק עצמי מנושאים שונים מלימוד. כך למשל, ראש הישיבה, רבי מאיר לייב מזהיר את תלמידיו שלא יתעסקו בנושאים שונים כדוגמת ספורט, ואף באחת הפעמים בעת שדרש, הזהיר את תלמידיו, שתלמיד שהתעניין בנושא ספורט עליו להסתלק מהישיבה[4].

כפי שהיה מקובל בישיבות ההונגריות, גם בשוראן למדו שיעור רגיל, ובו היו גורסים את הדף, ושיעור עיון, שבו היו מתעמקים בדף. בשיעור הרגיל היה הספק של שני דפי גמרא, עם פירוש רש"י, תוספות ומהרש"א. על המסכתות שנלמדו בישיבה נמנו מסכת שבת, חולין, כתובות, עבודה זרה ועוד. שיעורים אלו היה מעביר ראש הישיבה, רבי מאיר לייב, בימי ראשון שני ושלישי, בשעות אחר הצהריים.

בשנות ה-30, צמחה הישיבה באופן משמעותי, אז היה מתקיים שיעור עיון על ידי רבי מאיר לייב. בשיעורי העיון היו נלמדות סוגיות מפורסמות ושונות, כדוגמת סוגית בני בתירא, סוגית רבי חנינא סגן הכהנים, סוגית ריחא מילתא, סוגית טיפת חלב ועוד. בכדי להקל על הלימוד בישיבה, כבר בשנות ה-20 החלו להדפיס במכונת כתיבה את מפרשי הגמרא. רק בשנות ה-30, החלו להדפיס את הפירושים במכונת דפוס מערכתית.

בימי רביעי וחמישי, היה מלמד רבי מאיר לייב שיעורים בשולחן ערוך ובחלק יורה דעה. בהמשך, היה מחליפו בנו, רבי ישעיה. הבחינות על השיעורים בגירסא ובעיון היו מתקיימים בדרך כלל בימי שישי.

מאפיינים חברתיים

בנושא החברתי, התאפיינה הישיבה בארגונים שהקימו התלמידים, כדוגמת ארגון תרופות, תספורת, ועוד. במטרה לעודד את התלמידים, הישיבה הייתה מעניקה פרסים כספיים לתלמידים מצטיינים, דבר שנעשה לראשונה בישיבות הונגריה. האירועים בהם הוענקו הפרסים, דווחו בכלי תקשורת רבים של אותה תקופה בשל החשיבות והייחודיות של האירוע[5].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי יהודה לייב פרייא, ‏שבט מישור, עמ' ד', באתר אוצר החכמה.
  2. אברהם פוקס, ‏ישיבות הונגיה בגדולתן ובחורבתן, עמ' 97, באתר אוצר החכמה.
  3. אלה אזכרה, עמ' 231, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  4. רבי יהודה לייב פרייא, ‏שבט המישור, דף צ"ז, ע"א - ע"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  5. אביגדור קצבורג, ‏אהל עולמים, עמ' כ"ט, באתר אוצר החכמה.