הרב אביגדר נבנצל
 | |
| הרב אביגדֹר נבנצל | |
| לידה |
אפריל 1935 (גיל: 88) ט"ו בניסן ה'תרצ"ה |
|---|---|
| מקום פעילות | הרובע היהודי, ירושלים |
| השתייכות | חרדי, ליטאי |
| תחומי עיסוק | מוסר, פרשת שבוע, הלכה |
| רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב נחום פרצוביץ, הרב גדליה אייזמן |
| תלמידיו | הרב חזקיה נבנצל |
| חיבוריו |
|
הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, אפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רב הרובע היהודי בירושלים בשנים ה'תשל"ג-ה'תשס"ח (2008-1973).
תולדות חייו
נולד בישראל לד"ר יצחק נבנצל, מבקר המדינה השני והלדה (לבית הולנדר). למד בישיבת חורב, בישיבת קול תורה שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, ושם גם שמע שיעורי מוסר מהמשגיח, הרב גדליה אייזמן. ובישיבת פוניבז'. נישא לשפרה, בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבת מיר.
שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון והעביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר[1].
שימש "רבה של ירושלים שבין החומות"[2], מאז שנת תשל"ג[3], והיה שותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים. כיום משמש כרבו של בית הכנסת הרמב"ן.
מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע. שיחותיו הועלו על הכתב בסדרה "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א.
הוא עומד בראשות כולל "צילו של היכל" המונה מאות אברכים בעיקר מירושלים, שם הוא מוסר שיעורים בגמרא ובהלכה וכן באגדה.
באדר א' ה'תשס"ח (2008) פרש מתפקידו כרבו של הרובע היהודי ותחתיו הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל[4].
אשתו שפרה נפטרה באדר א' ה'תשע"ו, פברואר 2016. בתשע"ט נשא את לאה גלינדר, תושבת אנגליה[5].
מפסיקותיו
הרב נבנצל פוסק במרבית המקרים כפסקים שלמד מרבו, הרב שלמה זלמן אוירבך.
כדרכו של רבו, הוא מקל בענייני פיקוח נפש[6]. בהתאם לכך, הוא פוסק שמיניקות תאכלנה ביום כיפור בשיעורים מתחילת הצום, אם עלולה להיות פגיעה בייצור החלב[7].
לעניין סעודות שבת כתב שיוצאים ידי חובה באכילת פת הבאה בכיסנין[9]:
"הגרשז"א זללה"ה אית ליה בפת הבאה בכסנין (אפילו פחות משיעור קביעות סעודה) הויא פת לענין יציאה ידי חובת סעודה".
לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חתם על כרוז שלפיו על חייל שקיבל פקודה להשתתף בפינוי יישובים לסרב פקודה[10].
הדרכותיו
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
במהלך הפולמוס נגד תלמוד שטיינזלץ בטענה שההוצאה הזו אינה ראויה ועוקרת קדושה ואמונה כתבו חלק מרבני בציבור החרדי שיש לגנוז את הספרים. הרב נבנצל הורה בפועל "לקבור את ש"ס של שטיינזלץ כמו שקוברים ספרי קודש קרועים ובלואים" [11]
בשנת תשע"ה עם מינויו של הרב אריה שטרן לרב העיר ירושלים פרסם הרב נבנצל בקהילתו שאינו מכיר במינוי זה ושיקפידו שלא להזמינו לאירועים עם הרב שטרן. הוא הסביר שלדעתו היה צריך להיבחר הרב יעקב שפירא [12], זאת על אף שהרב שפירא עצמו תמך ברב שטרן ולא התמודד בעצמו.
ספריו
הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו, ד"ר יצחק נבנצל. כמו כן הוציאו תלמידיו ספרים עם הערותיו, בהם המשנה ברורה (בהוצאת ישיבת נתיב אריה, ה'תשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.
- שו"ת "ביצחק יקרא".
- התכתבות תורנית עם הרב חיים קניבסקי, ספר המכתבים - תשובה מאהבה, באתר אוצר החכמה.
- הערות "ביצחק יקרא" - על "משנה ברורה".
- ירושלים במועדיה - מספר כרכים, על הגדה של פסח וענייני פסח, חג השבועות, חול המועד, בין המצרים, שבת, ימים נוראים, פורים וחנוכה. הספרים נערכו על ידי בנו, הרב חזקיהו.
- שיחות הרב נבנצל על פרשת השבוע, חמישה כרכים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
- שיחות מוסר על ימים נוראים. סדרת ספרים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
- תשובות אביגדור הלוי - כ-1500 תשובות הלכתיות קצרות על אורח חיים. ליקט וערך, הרב ניצן בראונר. הוצאת "אור עציון".
משפחתו
הרב נבנצל הוא בנו של ד"ר יצחק ארנסט נבנצל, שהיה מבקר המדינה ואחיהם של המשפטנית פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, ושל פרופסור ישעיהו נבנצל, פיזיקאי.
בנו הרב בניה היה ר"מ בישיבת חיי משה בירושלים, נפטר בחודש אלול ה'תש"פ במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בנו הרב חזקיה הוא ראש כולל "צילו של היכל" ברובע היהודי ורבה של העיר העתיקה בירושלים משנת ה'תשס"ח.
קישורים חיצוניים
- שיעוריו ושיחותיו של הרב נבנצל באתר קול הלשון
- אתר המוקדש לרב נבנצל
- שיעורים של הרב באתר של ישיבת הכותל(הקישור אינו פעיל)
- רשימת המאמרים של הרב אביגדר נבנצל באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב אביגדר נבנצל, באתר רמבי"ש
- הרב אביגדר נבנצל, תשובות אביגדר הלוי, ירושלים תשע"ב, באתר HebrewBooks
- שיחות הרב נבנצל לפרשת שבוע בעברית ובאנגלית, אתר ישיבת נתיב אריה
- שלמה קוק, "הרפורמים רוצים להשתלט על 'החורבה'", באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2009
- הרב מ. ברמן, "בין בנין לחורבן העיקר להרגיש את החורבן!" - ריאיון עם הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א, יתד נאמן, בפורום באתר בחדרי חרדים
- אריה ארליך, מה שראיתי בשערי חסד, משפחה, ט"ז באדר ה'תש"ף
הערות שוליים
- ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, 1998, עמ' 169 - 171
- ^ ראו הסכמה שנתן למכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
- ^ הרב ב. הלחמי, שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי אביגדר נבנצל שליט"א, רבה של ירושלים העתיקה, 7 באוגוסט 2008, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה.
- ^ מעמד הכתרת רב העיר העתיקה(הקישור אינו פעיל, 2020)
- ^ ציוץ בטוויטר
- ^ הרב מרדכי הלפרין על דרכו של הרב אוירבך בשאלות שיש בהם ספק פיקוח נפש (לעומת דעת פוסקים אחרים כגון הרב יוסף שלום אלישיב), ושם בפרק ה' סעיף 6 פסיקתו של הרב נבנצל
- ^ דעתו לעומת דעת הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד באתר בשבע
- ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק א', נספח ד', עמוד 304.
- ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק ב', מילואים פרק א' ענף 18, עמוד 187.
- ^ מתוך אתר ynet
- ^ נמשכת המלחמה נגד ספריו של הרב עדין שטיינזלץ, באתר העיתונאי נח זבולוני, נשלח לפרסום 31/08/1989
- ^ הרב אביגדור נבנצל: "לא מכיר ברב שטרן כרב של ירושלים", באתר כיכר השבת
