כיפת השלשלת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיפת השלשלת
Jerusalem-2013(2)-Temple Mount-Dome of the Chain (south exposure).jpg
מידע על המבנה
סוג מונומנט
עיר ירושליםירושלים  ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה שלהי המאה ה-7
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית
מפת הר הבית. כיפת השלשלת ממזרח לכיפת הסלע

כיפת השלשלתערבית: قبة السلسلة קֻבָּת (אל)סִלְסִלַה – כיפת השלשלת או محكمة داود מָחְכַּמַת דּאוּד – בית המשפט של דוד) היא מבנה שניצב במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע, בנייתה מיוחסת על ידי מרבית המקורות ההיסטוריים והחוקרים המודרניים לעבד אל-מלכ, שמלך בין השנים 685-705.[1]

המבנה, מהקדומים ביותר שעל הר הבית, הוא מבנה קונצנטרי המורכב משני חלקים. המבנה הפנימי מורכב מכיפה שקוטרה 14 מטר הנסמכת על גבי תוף משושה העשוי מפנדנטיבים ומתחת לכל אחד מקודקודיו - עמוד. המבנה החיצוני עשוי מצולע בעל 11 צדדים. במקורו, היה המבנה פתוח לגמרי, ללא כל קירות בינות לעמודים, אולם בתקופה מאוחרת יותר נסתמה אחת הצלעות החיצוניות ונהפכה למחראב. העמודים וכותרותיהם כולם נמצאים בשימוש משני. חלקיו הפנימיים של המבנה היו מצופים בפסיפסי זכוכית עד התקופה העות'מאנית, בה הוחלפו באריחי קרמיקה.

בתקופה הצלבנית הפך המבנה לקפלה על שם "יעקב הקטן". בתקופה כלשהי לאחר התקופה הצלבנית נבנה המחראב, שצופה בשיש על ידי בייברס. ייתכן שיש לייחס אליו את פסיפי הזכוכית, אם כי אלה עשויים להיות אף מוקדמים לו.[2]

בתקופה העות'מאנית צופו החלקים הפנימיים באריחי קרמיקה. בשנים 1975-6 עברה הכיפה מקצה שיפוצים בחסות הוקף, במהלכו נחשפו חלקים שהיו בלתי ידועים עד כה ואששו את הדעה כי צורתו של המבנה לא השתנתה מהותית מעת בנייתו. רבים מהשיפוצים המאוחרים הוסרו כדי לחשוף ולאפשר לשחזר את מראהו המקורי של המבנה.

תפקיד המבנה

הסיבה לבניית המבנה אינה ברורה. המקורות ההיסטוריים (גאוגרפים ערביים וספרות המסעות) מציעים מספר סיבות, ואף החוקרים המודרניים חלוקים ביניהם.

מספר מקורות מספרים על מסורת לפיה במקום זה עמד בית דינו של דוד המלך[3] בו הייתה תלויה שלשלת שדובר שקר לא יכל לאחוז בה, מאחר ששמה הנקרא בערבית הוא "כיפת בית דינו של דוד". לדעת קונרד שיק מסורת זו היא שיבוש של מקום ישיבתה של הסנהדרין בתקופת בית שני (בלשכת הגזית בבית המקדש כיוון שהיא נמצאת ליד שער ניקנור)[4].

במספר מקורות מתוארת הכיפה כבית אוצר. אולם, למרות הדמיון החיצוני החלקי[5]לבתי אוצרות אומיים אחרים, (כגון בית האוצר שבדמשק), הרי שקשה לדמיין בית אוצר שנבנה ללא קירות. יתירה מזאת - מקור בן המאה ה-11 המתאר את מתחם הר הבית מונה את כיפת השלשלת ואת בית האוצר כשני מבנים נפרדים.

במקורות אחרים מתוארת הכיפה כמודל ששימש בעת בניית כיפת הסלע. אולם גם ברעיון זה יש מספר קשיים:

  1. אם מטרת הכיפה הייתה לסייע בעת הקמת כיפת הסלע, מדוע נבנתה בקרבה כל כך גדולה, עד שהיא עשויה להפריע למלאכת הבנייה, ומדוע לא פורקה עם סיום הבנייה?
  2. כיפת הסלע מורכבת משלושה חלקים - מעגל ושני מתומנים, בעוד כיפת השלשלת מורכבת משני חלקים שאינם דומים לכיפת הסלע.
  3. הבדל בולט הוא חיסרון הקירות החיצוניים.

דעה רביעית, שאינה מופיעה במקורות ההיסטוריים, הוצעה על ידי מרים רוזן-איילון. רוזן-איילון שמה לב לעובדה כי כיפת השלשלת ניצבת בדיוק במרכז הר הבית. רוזן איילון אף זיהתה בקצהו של הציר דרום-צפון את מה שלדעתה הוא מיקומו של המחראב המקורי של מסגד אל אקצא, ולפיכך כיפת השלשלת שימשה במשמעות דתית-סמלית, אולי מעין אומפאלוס.

דעה חמישית, מיקום הכיפה והיחס שלה לכיפת הסלע מציב אפשרות שהכיפה הייתה מקום מושבו של הכוהן הגדול בתקופה בה היה קיים בית המקדש, זה החדר שבו עמד ארון הברית מרחק מדויק מאבן השתייה. לפי דעה זו, הסברה היא שבעת הקמת המתחם ושיפוצו, היהודים שחיו בעיר ביקשו לציין את המיקום ולכן נבנתה כיפה זו.

דעה שישית סוברת שכיפת השלשלת מסמנת את מקום מזבח העולה, מכיוון שהמבנה נמצא במרחק לא גדול ממזרח לכיפת הסלע, שעל פי המסורת נמצאת על מקום ההיכל. את הדעה הזאת נוקט מכון המקדש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יוצא מהכלל בולט הוא אולג גרבר טוען כי היה זה יכול להיות כל אחד מהח'ליפים האומיים, ורומז לכך שייתכן שהבניין אף מאוחר לכך;

    Oleg Grabar, The shape of the holy - early Islamic Jerusalem, Princeton University Press, Princeton, 1996, pg. 130

  2. Michael Hamilton Burgoyne & Donald Sidney Richards, Mamluk Jerusalem - an architectural study, British School of Archaeology in Jerusalem, Oxford, 1979, pg. 52 n. 120

  3. במקורות אחרים: בית דינו של שלמה, או סתם בית דין של יהודים.
  4. אלי שילר, הר הבית ואתריו (אריאל 64-64) עמוד 117.
  5. בתי אוצר בתקופה האומיית לרוב היו מבנים כיפתיים קונצנטריים, אך בעלי שורת עמודים אחת. בנוסף, בתי האוצר הוצבו לרוב בצמוד למסגד, ולפיכך כיפת השלשלת הייתה אמורה להיות סמוכה למסגד אל אקצא ולא לכיפת הסלע.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0