בניין הורדוס
בניין הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס. על מקדש זה אמרו חז"ל: ”מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו”.[1]
אף על פי שמדובר למעשה במקדש חדש לגמרי הוא לא כונה בית המקדש השלישי כי עבודת הקורבנות המשיכה ברצף, גם במהלך בנייתו.
הסיבות להקמת המקדש מחדש היו כנראה גם רצונו של הורדוס להנציח את זכרו במבני פאר, וגם כוונתו לשפר את הקשר עם נתיניו היהודים ולהוכיחם שהוא מלך מטעמם. על פי הסבר המובא בגמרא, לאחר עלייתו לשלטון הוציא הורדוס להורג את כל חכמי ישראל, למעט בבא בן בוטא. כעבור זמן ולאחר שהתחרט על מעשה זה ייעץ לו בבא בן בוטא לבנות מחדש את בית המקדש השני ככפרה על הריגת חכמי ישראל[2]
לקראת הבניה
בשנת שמונה-עשרה למלכות הורדוס (ג'תשמ"א, 19 לפנה"ס) החליט הורדוס "לבנות את בית המקדש לא-לוהים". ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס "סבור היה שמפעל זה שלו יהיה מהולל מכל מה שעשה - והוא יהיה לו לזכר עולם".[3] הורדוס כינס את העם לתיאטרון, כפי שעשה במספר הזדמנויות כדי לפנות אל העם ולשכנעו בדברים, והכריז:
"...ומכיוון שאני מולך היום ברצון א-לוהים ושלום רב לנו ואוצרות כסף והכנסות גדולות, והדבר החשוב ביותר, כיוון שהרומאים השולטים בכל, אם ייתכן לומר כך, הם ידידי ורוחשים לי חיבה, אנסה לתקן את מה שנפגם מאונס ומשעבוד בזמן הקודם ולשלם לא-לוהים ביראה שלמה על כל מה שזכיתי בו בימי מלכותי זו"
— יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו 387
בתחילה נבהלו היהודים ופחדו פן יהרוס הורדוס את המקדש הקיים ופן יטמא את ההיכל. אולם הורדוס הבטיח כי יקים את המקדש החדש ורק לאחר-מכן יהרוס את הישן.
את בית המקדש עצמו בנו עשרת אלפים פועלים, ביניהם אלף כהנים שהוכשרו כבנאים, על מנת שלא יכנס מי שאינו כהן אל המתחם המקודש.
עבודות הבנייה
הורדוס שינה לחלוטין את הטופוגרפיה של אזור הר הבית לצורך הרחבת בית המקדש. קודם לכן היה הר הבית רבוע וממדיו היו 500 אמה על 500 אמה (כ-250 על 250 מטרים). בדרום הר הבית עמדה מצודה (כנראה החקרא). הורדוס הרחיב את שטח הר הבית משלוש רוחותיו (עיקר ההרחבה הייתה לכיוון דרום, וצפון, והרחבה מועטת הייתה לכיוון מערב). הורדוס שיטח את ההר שהיה צפונית להר הבית וגבוה ממנו, ואפשר בניית רחבה ישרה לכיוון צפון. כמו כן הרס הורדוס את מבנה המצודה הדרומית להר (מצודה נוספת - האנטוניה - נבנתה על ידי הורדוס צפונית לרחבת הר הבית), והקיף את השטח המוסף עם החומה החדשה.[4] בחומה המזרחית של הר הבית ניתן לראות עד ימינו את התפר בין הבנייה החשמונאית לבנייה ההרודיאנית המרחיבה את הר הבית לכיוון דרום. תפר זה נמצא 32 מטרים צפונית לקצה הדרום מזרחי של חומת הר הבית של ימינו.
הורדוס בנה את רחבת המקדש החדשה בסגנון הרומי המקובל באותה עת - מערכת של ארבעה סטווים המקיפה חצר שבמרכזה המקדש. להבדיל, "מקדשים" דומים היו קיימים בערים רומיות נוספות כגון אנטיוכיה, תדמור (פלמירה) ואלכסנדריה.
משך העבודות
עבודות הבנייה החלו בשנה ה-18 למלכותו של הורדוס (בשנת ג'תשמ"א 19 לפנה"ס). ישנן כמה סברות שונות בעיקר לגבי מועד סיום העבודות. לפי אחת הגישות, נמשכו העבודות 9 שנים - מתוכן 8 שנים נמשכה עבודת בניית הסטווים והרחבה. בניית בניין המקדש עצמו נמשכה כשנה וחמישה חודשים.[5] על-פי גישה זו, הבנייה הסתיימה בימי חייו של הורדוס (שמת ב-4 לפנה"ס).
מנגד, קיימות מספר עדויות לכך שהבנייה הסתיימה שנים אחרי מותו של הורדוס. על פי הנאמר בברית החדשה נמשכו עבודות הבנייה ארבעים ושש שנים,[6] וככל הנראה תיאור זה הוא הנכון ולא פרק הזמן של 18 השנים המצוין ב"קדמוניות היהודים", וזאת לאור העובדות ההיסטוריות המתוארות על ידי יוסף בן מתתיהו עצמו, התואמות גירסה זו. ממצא נוסף שמציב את תאריך סיום הבנייה של חומות הר-הבית אחרי השנה ה-17 לספירה הוא מטבעות שהתגלו מתחת לכותל המערבי. ב-2011 קבעה רשות העתיקות כי ארבעה מטבעות שנמצאו מתחת לכותל נטבעו בידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס בשנה 17/18 לספירה.[7] פירוש הדבר שקשת רובינסון, ואולי חלק ארוך יותר של הכותל המערבי, נבנו לאחר שנה זו – כלומר: לפחות 20 שנה אחרי פטירתו של הורדוס, בימי נינו אגריפס השני.
בתלמוד הבבלי מסופר שבזמן בניית בניין הורדוס היו יורדים גשמים בלילות בלבד ובימים היה נהפך מזג האוויר לראוי לעבודה. עובדה זו שימשה כסימן כי עבודתם רצוייה משמים[8]. פרט זה מופיע גם במדרש המאוחר לספר ויקרא.[9]
מבנה בניין הורדוס
המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים - וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.
המקורות השונים למבנה בניין הורדוס
המקורות הנוגעים למבנה בניין הורדוס הם המשנה, ובפרט מסכתות מידות, תמיד, יומא ושקלים; תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו, בעיקר ב"קדמוניות היהודים"[10] וב"תולדות מלחמת היהודים ברומאים"[11]; ממצאים ארכאולוגיים, והידע המחקרי הקיים על אודות סגנון האדריכלות של הורדוס.[12] יש חוקרים הטוענים כי ככלל, כמעט ואין סתירות משמעותיות בין המקורות השונים, ואף להפך – לרוב דבריהם משלימים זה את זה.[13] לעומתם, יש מי שכתב כי קיימות סתירות רבות בין המקורות השונים, ורק מעט מן המשותף.[14]
הסתירות הקיימות מוכרעות באופן פרטי, כל מקרה לגופו. הנימוקים שהוצגו אצל חלק מהחוקרים שאימצו את גרסת המשנה היו: המשנה היא מסמך הלכתי ולכן פרטיה מדויקים; מקור מרכזי לדברי המשנה הוא עדויותיו של ר' אליעזר בר' יעקב, שחי במחצית השנייה של המאה הראשונה – קרוב לתקופת בית שני, ועל כן דבריו מהווים עדות בעלת ערך רב.[15] לעומתם, חוקרים אחרים העדיפו את תיאורי יוסף בן-מתתיהו.[16]
חוקרים אחרים טענו כי המקורות השונים מתארים תקופות היסטוריות שונות. בעוד שהמשנה מתארת את מבנה ביהמ"ק כפי שהיה בתקופת החשמונאים, לפני השיפוץ הנרחב שערך הורדוס, יוסף בן-מתתיהו מתאר את המקדש כפי שנראה במאה הראשונה לספירה.[17] גם ביחס לסתירות מסוימות בתוך תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו עצמו, יש שהסבירו כי התיאור ב'קדמוניות היהודים' משקף את ביהמ"ק כפי שהיה ב-20 לפנה"ס, והתיאור ב'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' משקף את בית המקדש כפי שראה יוסף עצמו בשנת 70 לספירה. בין השנים האלו עבר בית המקדש שיפוצים נרחבים.[18]
הממצאים הארכאולוגיים המתייחסים לסוף ימי בית שני מאמתים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו בנוגע לשערי הכניסה, ומספקים מידע על נדבכי החומה ואורח החיים בירושלים בתקופת בית שני.
החומה ושעריה
את הר הבית הקיפה חומה באורך של 281 מ' בדרום, 466 מ' במזרח, 488 מ' במערב, ו-315 מ' בצפון, סה"כ 1,550 מ'.[19] נתונים אלו מבוססים על הממצאים הארכאולוגיים, ושונים מהיקף השטח המצוין אצל יוסף[20] (1,200 מ') או במשנה[21] (1,000 מ').[22]
בחומה היו מספר שערים. חמישה לפי המשנה: שני שערי "חולדה" בדרום,[23] שער "טדי" בצפון, שער "שושן" במזרח ושער אחד – "קיפונוס" – במערב.[24] לפי יוסף בן-מתתיהו היו ארבעה שערים במערב.[25] הממצאים הארכאולוגיים תואמים את גרסת יוסף.[26]
מעבר לחומה הייתה 'רחבת הבית', שהייתה פתוחה לכל אדם. ברחבה זו התנהלה פעילות מסחר ענפה, כגון מכירת בעלי חיים לצורכי פולחן והחלפת כספים, כפי שאנו מוצאים בברית החדשה.[27]
בקצה הרחבה היה סורג שהקיף את ה"שטח המקודש" של 500X500 אמה.[28] גובה הסורג לפי המשנה היה 10 טפחים,[21] ולפי יוסף בן-מתתיהו – 3 אמות.[29] על הסורג נתלו כתובות האוסרות על כניסת נוכרים לתחום המקודש. בשל גודלם, עובדה זו מחזקת את גרסת יוסף.[30] שרידים של לוחות אלו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בירושלים. בכתובת שנותרה בשלמותה כתוב ביוונית: "איש נוכרי לא יכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו מיתה".[31]
עזרת נשים
מעבר לסורג הייתה "עזרת הנשים" המוקפת חומה, בגודל של 135X135 אמה. בפינותיה היו ארבע לשכות – לשכת הנזירים, לשכת המצורעים, בית השמנים, ולשכת העצים.[32] בקצה המערבי שלה היה שער המוליך ל"עזרת ישראל", הנקרא "שער ניקנור",[33] אליו עלו באמצעות 15 מדרגות.[32]
על פי התיאור במשנה,[32] נראה כי לא הייתה הפרדה בין נשים לגברים בעזרה זו, וזאת בניגוד למסופר אצל יוסף בן-מתתיהו.[34] יש הטוענים כי במהלך המאה הראשונה לפנה"ס נוצרה הפרדה זו, כתוצאה מהתפתחותה של מגמת החמרה דתית.[35]
לאחר "שער ניקנור" הייתה "עזרת ישראל", בגודל של 11X135 אמה, ממנה ניתן היה לצפות ל"עזרת הכוהנים", בה התרחשה רוב עבודת הפולחן בבית המקדש.[36] שתי עזרות אלו היו מוקפות בחומה, בה היו מספר שערים – שבעה לפי חלק מהמקורות,[37] ולפי מקורות אחרים – שמונה.[38]
המקדש עצמו
המקדש הורכב משלושה חלקים: "אולם", "ההיכל", ו"דביר".
קיימת סתירה בין המקורות אודות מידות האולם: על פי המשנה, האולם היה בגודל של 11X100 אמה, ובגובה 85 אמה.[39] לפי יוסף בן-מתתיהו, מידות האולם היו 20X50 אמה, בגובה 90 אמה.[40] אל פתחו הובילו 12 מדרגות,[41] כך שמפלסו היה גבוה בשש אמות ממפלס עזרת הכוהנים.[42] פתח האולם היה בגודל של 40X20 אמה,[43] ולפי יוסף – 70X25 אמה.[44] מעל הפתח הייתה תלויה גפן מזהב,[45] ושם אף תלה הורדוס נשר מזהב, אותו הורידו היהודים בסוף ימיו.[46]
מידות ההיכל היו 20X40 אמה,[47] בגובה של 40 אמה – לפי מסכת מידות,[48] ולפי בן מתתיהו – בגובה 60 אמה.[49] גם מידותיו של פתח ההיכל אינם ברורות. לפי חלק מהמקורות – 20X40 אמה,[50] ולפי מקורות אחרים – 16X55 אמה.[51] בתוך ההיכל עמדו מזבח הקטורת, שולחן לחם-הפנים, ומנורת הזהב.[52]
בחלקו המערבי של ההיכל היה הדביר (קודש הקודשים), שהופרד מההיכל באמצעות שתי פרוכות.[53] מידותיו היו 20X20 אמה.[54] הכניסה לקודש הקודשים הייתה מותרת לכהן הגדול בלבד, ביום הכיפורים, אז היה נכנס אליו 4 פעמים.[55]
הסטיו המלכותי
ערך מורחב – הסטיו המלכותי
המפואר מבין הסטוים היה הסטיו המלכותי, שהיווה למעשה בזיליקה ושימש כמרכז למסחר ולמשפט (כמו הפורומים ברומא העתיקה). על מנת להקל על הגישה אל הסטיו המלכותי בפרט ואל הר הבית בכלל בנה הורדוס מערכת של קשתות ושערים. קשת רובינסון שהיוותה למעשה המחלף הראשון בהיסטוריה, הוביל את הבאים ישירות לתוך הסטיו המלכותי. מתחתיו, נבנו מערכת של מעברים המובילים את המבקרים ישירות לתוך בית המקדש - אלו הם שערי חולדה: השער המשולש והשער הכפול.
בחומה המערבית של הר הבית בנה הורדוס, נוסף על קשת רובינסון, גם את קשת וילסון - קשת נוספת שהובילה מהעיר העליונה אל הר הבית, וכן מהרחוב שלרגלי הר הבית, בו היו מוסדות השלטון של העיר (אולם הבונים החופשיים) הובילו שני פתחים אל הר הבית: שער ברקלי - המצוי במקום בו מצויה עזרת הנשים של הכותל המערבי בימינו ושער וורן, שהיה מצוי צפונית לקשת וילסון, באזור הכותל הקטן.
הרחבת הר הבית על ידי הורדוס ובניית המעברים הרבים המובילים אליה יצרה רחבה חדשה, שלא היוותה אזור מקודש. לצורך ההפרדה בין האזור המקודש לאזור המסחרי החדש נבנה סורג סביב גבולות הר הבית החשמונאים. שרידים מסורג זה התגלו, ומראים כי על הסורג היו כתובות ביוונית ולטינית עליהם כתוב:
הזר אל ייכנס פנימה מהסורג והמחיצה אשר סביב המקדש. כל זר שייתפס דמו בראשו
נוסף על מעברי הכניסה של עולי הרגל למקדש, בנה הורדוס מעברי יציאה לכהנים אל מקוואות טהרה שהיו בעיר דוד. מעברים אלה שהיו מצויים מתחת למדרגות המובילות אל שערי חולדה נקרא מסיבות.
שרידי קשת רובינסון נראים כיום בקרבת הפינה הדרום מערבית של הר הבית. שרידי קשת וילסון מצויים באזור עזרת הגברים של הכותל המערבי. שער וורן ושער ברקלי סתומים בימינו. ניתן לראות את השערים בחומת הכותל המערבי, והמדרגות שהובילו מהם מהווים כיום את בורות מים מספר 30 ומספר 19 (בהתאמה) בהר הבית.
בראש מבנה השער של הסטיו המלכותי ניצב בית התקיעה בו תקעו בחצוצרות להכריז על כניסת השבת. שרידי בית התקיעה נתגלו בחפירות הכותל.
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי עזריאל הילדסהיימר מידות בית המקדש של הורדוס במסכת מידות ובכתבי יוסף בן מתתיהו, ירושלים תשל"ד
- דן בהט, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, הוצאת כרטא, 1989.
- אבי יונה, מיכאל "בית המקדש", האנציקלופדיה העברית כרך ח', (ירושלים תשט"ז), טורים 567–575.
- אבי יונה, מיכאל "בית המקדש השני", מתוך: הנ"ל (עורך), ספר ירושלים (ירושלים תשט"ז), עמ' 396–397.
- לוין, ישראל ל' "פני העיר: מפעלי הבנייה של הורדוס", מתוך: גבריאל ברקאי ועוד אחרים (עורכים), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, י"ח (1996), עמ' 90–115.
- לוריא, בן ציון "תחומי הר הבית", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יג, חוברת ג (לד) (תמוז תשכ"ח), עמ' 3–17.
- מגן, יצחק "על שערי הר-הבית בכתבי יוסף בן-מתתיהו ובמסכת מידות", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה 14 (תש"ם), עמ' 41–53.
- נצר, אהוד "ההצעות השונות לשחזור בית המקדש והר הבית: יציאה מן המבוך", מתוך: אייל בורוך ועוד אחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 14 (רמת גן תשס"ט), עמ' 157–167.
- נצר, אהוד "כיצד נראו ותפקדו העזרות, הלשכות והשערים שהקיפו את בית המקדש השני", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא 130 (תשס"ו), עמ' 97–106.
- פטריך, יוסף "המקדש השני ועזרותיו: הצעה חדשה למיקומם ברחבת הר הבית", ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 28 (2007), עמ' 176–178.
- פטריך, יוסף "מבנה בית המקדש השני: הצעת שחזור חדשה", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא כ"א (תשמ"ח), עמ' 32–40.
קישורים חיצוניים
- מקדש הורדוס אתר האנציקלופדיה היהודית
- אברהם ורשבסקי ואברהם פרץ, הקמת מִתחם הר-הבית על-ידי הורדוס – הארגון והביצוע, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 46-3
- ישראל ל' לוין, בית-המקדש בירושלים: תיאורי יוסף בן-מתתיהו ומקורות אחרים, קתדרה 77, אוקטובר 1995, עמ' 16-3
- מיכאל יעקובסון: איך באמת נראה בית המקדש שבנה הורדוס?, 3.9.13, Xnet
- הרצאת ארכאולוגים מלווה בהדמיה של הליך הבנייה, עמותת אלע"ד
בית המקדש – פאר היצירה בימי הורדוס, סרטון בערוץ "Megalim Institute מכון מגלי"ם", באתר יוטיוב (אורך: 14:51)
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד' עמוד א'; מסכת סוכה, דף נ"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד' עמוד א'
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ט"ו, 380.
- ↑ ע"פ הרב זלמן קורן בספרו ועשו לי מקדש על פי הממצאים הארכאולוגיים במקום
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר טו, פרק יא, סעיפים 421-420.
- ↑ .
- ↑ "בניית הכותל המערבי: הורדוס התחיל, אבל לא סיים (23/11/2011)", הודעה לעיתונות, רשות העתיקות., 23 בנובמבר 2011
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג עמוד א'.
- ↑ ויקרא רבה, פרשה לה, פיסקא י.
- ↑ טו: 424-380. להלן: קדמ'.
- ↑ ה: 237-184. להלן: מלחמ'.
- ↑ אהוד נצר, "כיצד נראו ותפקדו העזרות, הלשכות והשערים שהקיפו את בית המקדש השני", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא 130 (תשס"ו), עמ' 97.
- ↑ אהוד נצר, כיצד נראו ותפקדו העזרות, עמ' 97; אהוד נצר, "ההצעות השונות לשחזור בית המקדש והר הבית: יציאה מן המבוך", מתוך: אייל בורוך ועוד אחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 14 (רמת גן תשס"ט), עמ' 157; יוסף פטריך, "מבנה בית המקדש השני: הצעת שחזור חדשה", קדמוניות כ"א (תשמ"ח), עמ' 33.
- ↑ ישראל ל' לוין, "בית המקדש בירושלים: תיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות אחרים", קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה 77 (תשנ"ה), עמ' 4; ישראל ל' לוין, "פני העיר: מפעלי הבנייה של הורדוס", מתוך: גבריאל ברקאי ועוד אחרים (עורכים), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, י"ח (1996), עמ' 105-103.
- ↑ בן ציון לוריא, "תחומי הר הבית", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יג, חוברת ג (לד) (תמוז תשכ"ח), עמ' 3–17; שמואל קליין, ארץ יהודה: מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד (תל אביב תרצ"ט), עמ' 132–133. רשימת חוקרים המעדיפים את גרסת המשנה על פני בן-מתתיהו מופיעה אצל פטריך, מבנה בית המקדש השני, עמ' 33. עוד חוקרים המכריעים לטובת אחד מן הצדדים ניתן למצוא אצל יצחק מגן, "על שערי הר-הבית בכתבי יוסף בן-מתתיהו ובמסכת מידות", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה 14 (תש"ם), עמ' 41–53.
- ↑ ראו אצל לוין, "בית המקדש בירושלים", הערה 23, רשימת חוקרים הנוקטים בגישה זו.
- ↑ מגן, "על שערי הר-הבית", 53-47.
- ↑ לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 8. לוין גם מביא הוכחות ממקורות עצמאיים אחרים לקיומן של עבודות שיפוץ בתקופה זו.
- ↑ מיכאל אבי יונה, "בית המקדש", האנציקלופדיה העברית כרך ח', (ירושלים תשט"ז), טור 569.
- ↑ מלח' ה: 192.
- ^ 21.0 21.1 משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה א'
- ↑ ראו על כך אצל לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 7.
- ↑ שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות – לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 7.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ג'
- ↑ קדמ' טו: 410.
- ↑ האנציקלופדיה העברית, טור 569. לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 7. ביישוב הסתירות בין המקורות, ולדיון נרחב בנושא, ראו אצל מגן, "על שערי הר הבית", עמ' 50-47.
- ↑ מתיא כא: יב. מרקוס יא: טו. לוקאס יט:מה.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה א' ישנן דעות שונות בין החוקרים בעניין תרגום מידת האמה – כפי שהשתמשו בה המקורות הקדומים – למידות מודרניות, והן נעות בין 44–56 ס"מ. נצר, "כיצד נראו", עמ' 97.
- ↑ מלחמ' ה: 19.
- ↑ האנציקלופדיה העברית, טור 570.
- ↑ לוין, "פני העיר", עמ' 107.
- ^ 32.0 32.1 32.2 משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ה'
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ו'
- ↑ מלחמ' ה: 199-198. אולם, בתיאור בניין הורדוס בקדמ' אין זכר להפרדה זו. ראו על אודות כך אצל לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 15-9.
- ↑ לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 15-14.
- ↑ האנציקלופדיה העברית, טור 571.
- ↑ משנה מידות א: ד-ה; קדמ' טו: 418.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ו'; מסכת שקלים, פרק ו', משנה ג'; מלחמ' ה: 198. לדיון נרחב בנוגע לשערי העזרה ראו: יוסף פטריך, "המקדש השני ועזרותיו: הצעה חדשה למיקומם ברחבת הר הבית", ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 28 (2007), עמ' 176–178.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ד', משנה ז'
- ↑ מלחמ' ה: 209.
- ↑ מלחמ' ה: 207; משנה מידות ג: ו.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ו'
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ג'; פרק ג', משנה ז'
- ↑ מלחמ' ה: 208.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ח'; מלחמ' ה: 210; קדמ' טו: 395-394.
- ↑ מלחמ' א: 653-648; קדמ' יז: 155-149.
- ↑ מלחמ' ה: 216, 219.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ד', משנה ו'-פרק ד', משנה ז'
- ↑ מלחמ' ה: 215.
- ↑ קדמ' טו: 394; משנה, מסכת מדות, פרק ד', משנה א', תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ב' עמוד ב'.
- ↑ מלחמ' ה: 211.
- ↑ מלחמ' ה: 218-216; משנה, מסכת יומא, פרק ה', משנה ג'; משנה, מסכת מנחות, פרק י"א, משנה ה'-פרק י"א, משנה ו'.
- ↑ משנה, מסכת יומא, פרק ה', משנה א'
- ↑ מלחמ' ה: 219; משנה, מסכת מדות, פרק ד', משנה ז'
- ↑ תוספתא כלים בבא קמא א: ז.
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון • הבמות | 
|
| בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני - מקדש הורדוס • בית המקדש השלישי | |
| מקדשים חיצוניים | מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב | |
| אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש של יוליאנוס | |
מקדש הורדוס34932862Q2777793