המינרטים בהר הבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המינרטים ממוקמים סביב מתחם הר הבית. בתמונה זו ניתן לראות שלושה מינרטים משמאל, ואחד בחלק העליון.

ארבעה מינרטים נמצאים ברחבת הר הביתערבית: "חראם א-שריף"). הם בנויים על החומה המקיפה אותו, שלושה בחלקו המערבי ואחד בחלקו הצפוני.

מסגד אל-אקצא שונה באופיו ממרבית המסגדים בכך שאין בו מינרט, וכמו כן חסרים בו מספר מאפיינים אחרים הצמודים בדרך כלל למסגד כגון חצר עמודים ומדרסות, מתקנים ומוסדות מנהליים. הסיבה לכך היא שאלו מצויים ברחבת הר הבית, הנחשבת כולה למסגד במסורת המוסלמית[1].

המינרטים נועדו לקרוא למאמינים לתפילה, ומשום כך הם ממוקמים בכיוון הפונה לעיר ירושלים, באופן שקריאת המואזין תישמע בכל מקום בצורה הטובה ביותר. מסיבה זו נבנו שלושה מינרטים בחומה המערבית, הפונה לעיר, בעוד שבחומה הדרומית והמזרחית, הפונות לשדה בור, אין אף מינרט. המינרטים בנויים לגובה רב ומתאפיינים בצורה מרשימה ורבת עוצמה, הן מסיבות דתיות והן מסיבות תכליתיות, כדי שייראו ויישמעו היטב, שכן הר הבית נמצא במקום נמוך יחסית. כיום הקריאה לתפילה נעשית באמצעים אלקטרוניים, וניתן לראות את הרמקולים הגדולים בחלק העליון של כל מינרט[2].

ארבעת המינרטים

מינרט אל-פח'ריה

מינרט אל-פח'ריה, העתיק ביותר מבין המינרטים בהר הבית, נבנה בשנת 1278.

מינרט אל-פח'ריה, הסמוך לשער המוגרבים, נבנה בשנת 1278, כחצי שנה לאחר שהממלוכים כבשו את ירושלים והביסו את הצלבנים. זהו אחד משמונה מינרטים גדולים בירושלים שנבנו או שופצו על ידי הממלוכים. הוא נבנה בנקודת המפגש של הכותל הדרומי והכותל המערבי, מעל מסגד פח'ריה ("מסגד הנשים"), בהוראת הסולטאן הממלוכי חסאם אל-דין לאג’ין (אנ') ונקרא על שמו של פח'ר א-דין אל-חלילי, אביו של שריף אל-דין עבדול רחמן, שפיקח על בניית המינרט. פח'ר א-דין אל-חלילי היה שופט מוסלמי נודע במאה ה-13[3]. המינרט המקורי נהרס, אך הוא נבנה מחדש בשנת 1920, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל. בשנת 1924 שיפץ הווקף את הקומה העליונה ואת יציע המואזין.

תיארוך המינרטים בירושלים נעשה על פי הסגנון והצורה. מינרטים מתקופת השושלת הממלוכית הם בדרך כלל בעלי צורה מרובעת, וממוקמים סמוך לחומה המקיפה את הר הבית. מינרט אל-פח'ריה נבנה בסגנון סורי מסורתי, עם בסיס ריבועי ופיר המחולק לשלוש קומות ביניים ומעליהן מרפסת המואזין, מעוטרת בשתי שורות של עיטורי מוקרנס. מעל למרפסת כיפת אבן דמוית בצל ומעליה סהר מוסלמי. הכיפה צופתה בלוחות עופרת לאחר שהמינרט נפגע ברעידת אדמה שהייתה בירושלים בשנת 1834.

גובה המינרט הוא 23 מטר. למרות היותו הנמוך מבין המינרטים בהר הבית, הוא גבוה ביחס לבסיס חומת מתחם הר הבית, ולכן הוא נראה בולט למתבוננים מבחוץ.

מינרט בני ע'ואנימה

מינרט בני ע'ואנימה

מינרט בני ע'ואנימה ניצב בפינה הצפון-מערבית של ההר. בסיסו חצוב בסלע והוא חלק ממסגד ע'ואנימה (בני שייח' ע'אנם אבן עלי), שהוקם בשנים 1297–1298. חלקו העליון של המינרט וגג יציע המואזין שוקמו ב-1924. המינרט והמסגד נבנו מספוליה צלבנית על מנת לחגוג את הניצחון על הצלבנים. הוא בסגנון סורי-ריבועי טיפוסי, עם מרפסת ועיטורי מוקרנס.

על פי כתבים היסטוריים, שער בני עו'אנימה ומינרט בני עו'אנימה נבנו על ידי עבד אל-מלכ. המינרט שופץ כמה פעמים, בין השאר על ידי קלאוון. מינרט ריבועי זה נחשב למעוטר ביותר מבין המינרטים שסביב מסגד אל-אקצא. הוא הגבוה ביותר מבין הארבעה – גובהו 38.5 מטר, כבניין בן 6 קומות, ובו גרם מדרגות בן 120 מדרגות. הוא עשוי כולו אבן, פרט לחופת עץ מעל מרפסת המואזין. חלקו העליון מתומן, ובו עמודי שיש רבים. בגלל מבנהו האיתן, מינרט בני עו'אנימה כמעט ולא נפגע ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים. עיטורי אבן ומוקרנס מחלקים את המינרט למספר מפלסים. שני המפלסים התחתונים רחבים יותר ומהווים את בסיס המבנה, ומעליהם ארבעה מפלסים גליליים וכיפה. גרם המדרגות מתחיל בצד החיצוני של המפלסים הנמוכים, ואז הופך למבנה ספירלי פנימי המגיע למרפסת המואזין.

על פי החברה האקדמית הפלסטינית לחקר עניינים בינלאומיים, יסודות המינרט נזקקו לשיפוץ בשנת 2001 לאחר שהם ניזוקו במהלך חפירות מנהרות הכותל[4].

מינרט שער השלשלת

מינרט שער השלשלת

מינרט שער השלשלת (באב א-סלסלה) נבנה בשנת 1329 בקטע המערבי של החומה סביב רחבת הר הבית, כחלק ממכלול אל-מדרסה א-תנכזיה ("המחכמה"). המינרט, בסגנון סורי-ריבועי, נבנה בהוראת תנכיז, אמיר סוריה הממלוכי. ייתכן שהוא נבנה במקומו של מינרט קדום יותר, מתקופת בית אומיה. המינרט ניזוק בראשית התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושוקם בסגנון טורקי אופייני עם כיפה חרוטית. כיפה זו נחרבה ברעידת אדמה בשנת 1894 ובמקומה הותקנה כיפה חצי-עגולה. המינרט שופץ שוב על ידי מנהלת הווקף לאחר שניזוק ברעידת אדמה שהייתה בירושלים בשנת 1922. הכיפה חוזקה וצופתה בלוחות עופרת בשנים 1923–1924.

מינרט זה חשוב מאוד לתפילה המוסלמית בירושלים. מאז המאה ה-16 נהוגה בעיר מסורת לפיה המואזין הטוב ביותר קורא את האד'אן ממינרט שער השלשלת, חמש פעמים ביום, ושאר המואזינים במסגדים ברחבי ירושלים קוראים בעקבותיו.

מינרט שער השלשלת גובל בכניסה הראשית לרחבת הר הבית, והגישה אליו היא דרך מדרסת אשרפיה. משטרת ישראל אוסרת כניסת מוסלמים למינרט זה מטעמי ביטחון, שכן הוא משקיף אל עבר הכותל המערבי[5].

מינרט אל-אסבט

מינרט אל-אסבט

מינרט אל-אסבט ("מינרט שער השבטים") הוא הגבוה מבין המינרטים בהר הבית. הוא נבנה בשנת 1367 על ידי האמיר סיף א-דין קטלובע'אה ומורכב מבסיס מלבני שנבנה על ידי הממלוכים, בתקופת שלטונו של אל-אשרף א-דין שעבאן (אנ'), ומעליו מגדל אבן גלילי דקיק וגבוה שנבנה ב-1924, בתקופה העות׳מאנית. על פי כתבים היסטוריים, המינרט הממלוכי היה ריבועי. על פי התיאור של ההיסטוריון מוג'יר א-דין הוא "המינרט היפה ביותר במתחם הר הבית"[6]. בשנת 1599 הוא נחרב והעות'מאנים בנו במקומו מינרט בצורת גליל, שגם הוא נחרב. המינרט כיום הוא בן חמש קומות ובו מדרגות לולייניות המובילות למרפסת המואזין, בראש המינרט. מרפסת המואזין מוקפת חלונות מקושתים ומעליה כיפה בצלית. הכיפה שוחזרה על ידי מנהלת הווקף לאחר שניזוקה ברעידת אדמה בשנת 1927. המינרט נזקק לשיפוץ נוסף בשנת 1967 לאחר שניזוק במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

המינרט מכונה גם "שבטי ישראל" (אל-אסבאט) על שם שער השבטים הסמוך אליו. על פי אחת הסברות, שם זה הוענק לו כי המוסלמים האמינו שהיהודים יצאו משער זה בתום התפילה בבית המקדש. לפי סברה אחרת, הצריח והשער נקראים כך על שם בריכת ישראל הסמוכה.

הצעה למינרט חמישי

בחלק המזרחי של רחבת מסגד אל-אקצא אין אף מינרט. בשנת 2006 הודיע עבדאללה השני, מלך ירדן, על כוונתו להקים מינרט חמישי בסמוך למסגד מרוואן, צמוד לכותל המזרחי, שישקיף על הר הזיתים. על פי התוכנית, מינרט זה היה צפוי להיות המבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה של ירושלים[7]. ירדן ביקשה בשנת 2018 אישור לבנות את המינרט החמישי[8].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המינרטים בהר הבית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלי שילר, מסגד אל אקצא: השער הכפול ואורוות שלמה, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1978, עמוד 7.
  2. ^ אלי שילר, הר הבית ואתריו, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1989, עמוד 142.
  3. ^ מסגד אל אקצא: השער הכפול ואורוות שלמה, עמ' 25.
  4. ^ Al-Aqsa Mosque, Al-Haram Ash-Sharif, ‏אוגוסט 2013 (באנגלית).
  5. ^ Minarets – Aqsapedia, ‏26 בפברואר 2021 (באנגלית).
  6. ^ הר הבית ואתריו, עמ' 143.
  7. ^ Israel allows minaret over Temple Mount, באתר Ynetnews, ‏2 באפריל 2007 (באנגלית).
  8. ^ נדב שרגאי, ירדן חידשה את בקשתה להקמת צריח חמישי בהר הבית, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏2 בנובמבר 2018.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0