רחבת הכותל המערבי
 | |
| רחבת הכותל המערבי ברובע היהודי בעיר העתיקה | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| שכונה | הרובע היהודי, העיר העתיקה |
| תאריך הקמה | 1967 |
| רחובות מסתעפים | מעלה הרב גץ, מעלות הרב שלמה גורן |
| אתרים | הכותל המערבי, מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, הגן הארכאולוגי ירושלים,שער האשפות, ישיבת האידרא, אש התורה |
רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.
מיקום
הכיכר הוקמה בצמוד לכותל המערבי, על חורבות שכונת המוגרבים ב־1967 ואיחודה של העיר ירושלים יחד עם כיבוש הר הבית שנמצא מעליה לצורך הקמת כיכר ציבורית עבור המתפללים הרבים מהארץ ומכל העולם המגיעים אל העיר העתיקה בירושלים. בחלקה הצפוני של הרחבה נמצאים: מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, וישיבת האידרא. בחלקה המערבי נמצאים: "ישיבת אש התורה" וחפירות ארכאולוגיות שמתכוננות להיפתח לציבור בשנה הבאה ביחד עם מרכז מבקרים חדש עבור מבקרי הכותל המערבי. בחלקה הדרומי נמצאים: "חפירות הכותל המערבי", "הגן הארכאולוגי ירושלים", "ישיבת פורת יוסף", ו"שער האשפות". מתחם הכניסה אל "מנהרות הכותל" מחברות את רחבת הכותל אל רחוב הגיא ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ומעליה רחוב מדרגות מעלה הרב יהודה גץ משמשות בתור הכניסה אל הרחבה מכיוון אזור השווקים. מעל הרחבה בצידה המערבי עובר: "רחוב הכותל" המשמש בתור רחוב מגורים עבור תושבי הרובע היהודי וגם בתור תצפית על כל הרחבה ביחד עם "נקודות עצירה ומנוחה" עבור תיירים המגיעים לסיורים בעיר העתיקה ולצידה נמצא רחוב מעלות רבי יהודה הלוי המשמש בתור מדרגות אל הרובע היהודי ואל רחבת המנורה המשמשת בתור נקודת תצפית אל הר הבית ואל הר הזיתים ובה מוצג לראווה דגם של מנורת שבעת הקנים. רחוב מעלות הרב שלמה גורן היוצא מכיוון: "שער האשפות" ועולה אל אזור הרובע הארמני משמש בתור הכניסה הדרומית של הרחבה.
היסטוריה
לפני כיבוש מזרח העיר בידי כוחות צה"ל שכנה בצמוד אל הכותל המערבי "שכונת המוגרבים" שהוקמה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א-דין, אל-אפדל איבן צלאח א-דין עבור מוסלמים יוצאי המגרב. בשנת 1887 ניסה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לקנות את בתי השכונה ולתת לתושבי השכונה בתים במקום אחר, ניסיון שלא צלח. הכותל המערבי היה סימטה צרה הצמודה אל בתי המוסלמים כאשר המתפללים היהודים נהגו להתפלל במקום ללא שום הפרדה בין נשים לבין גברים ולצד התנכלויות מצד התושבים המוסלמים שנהגו להפריע ליהודים להתפלל וגם להשליך אשפה בצמוד אל אבני הכותל.
עד 1967 נקרא הרחובות המובילים מ-שער יפו ועד שער האשפות המוביל אל הרחבה בשם: דרך הכותל המערבי ובדרך זו הלכו אליו יהודים מאחורי החומות כדי להתגונן מפני כוחות הליגיון הירדני.
שלושה ימים לאחר לאחר מלחמת ששת הימים נתבקשו התושבים לפנות את 135 בתי השכונה כולל מסגד שהיה בשכונה לצורך יישור השטח והקמת כיכר ציבורית עבור מתפללי הכותל המערבי. השריד היחידי שנותר ברחבת הכותל המערבי משכונת המוגרבים זהו "גשר המוגרבים" המוביל מרחבת הכותל לשער המוגרבים.
תוכניות לעיצוב רחבת הכותל
באוגוסט 1967, התמנה האדריכל יוסף שנברגר להתוות תוכנית ראשונה לרחבת הכותל, אלא שקמה התנגדות מצד גורמים תכנוניים לתוכנית, שהפכה במהרה לראשונה מבין סדרה של תוכניות שלא הושלמו מעולם. בשנת 1970, הוזמן אדריכל הנוף שלמה אהרונסון לערוך תוכנית לעיצוב רחבת הכותל. הוא הציע להעמיק את חלקה המזרחי של הרחבה באמצעות חפירה באדמה, שתגיע עד למפלס הרחוב בתקופת הבית השני.[1]
בשנת 1972, עיריית ירושלים הזמינה את האדריכל משה ספדיה לתכנן את המתחם. תוכניתו, שממשיכה במידת מה את זו של אהרונסון. ספדיה תיכנן רחבה מדורגת היורדת מהרובע היהודי עד למפלס הרחוב ההרודיאני, ויוצרת סדרה של רחבות מדורגות המשקיפות לעבר הכותל. גם התוכנית הזו לא מומשה מעולם, אך את הקמרונות והכיפות מימש האדריכל בבניין ישיבת פורת יוסף בשולי הרחבה, ובדירתו הפרטית שאותה הקים בחזית הרובע היהודי הפונה אל רחבת הכותל.[2]
בשנת 1976, עמד עו"ד ארווין שמרון בראש ועדת שמרון, שהוקמה כדי לבחון הצעות לתכנון רחבת הכותל . הוועדה המליצה על אימוץ התוכנית של האדריכל משה ספדי (שלבסוף לא יושמה בפועל).[3]
בשנת 2015 נחשף כי מתוכנן מרכז מבקרים חדש מעל האתר הארכאולוגי ברחבה שייקרא בשם: "בית הליבה" ביוזמת הקרן למורשת הכותל המערבי ובתכנונה של האדריכלית: "עדה כרמי-מלמד"[4].
גלריה
|
אתרים מסביב לרחבת הכותל המערבי
הכניסה אל מנהרות הכותל
הגן הארכאולוגי ירושלים בכניסה הדרומית אל הכותל המערבי
.jpg)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחבת הכותל המערבי |
- גם הכותל מתפלל: עזבו אותי כתבה על רחבת הכותל באתר Xnet
- תיבחן שוב תכנית האדריכל ספדי לעיצוב רחבת הכותל, דבר, 27 באוגוסט 1975
הערות שוליים
- ^ מיכאל יעקובסון, גם הכותל מתפלל: עזבו אותי, באתר Xnet, 9 באוגוסט 2011
- ^ מיכאל יעקובסון, האדריכל משה ספדיה גר מול הנוף הכי יפה בעולם, ומבכה את עתידו, באתר Xnet, 18 ביולי 2016
- ^ דוד רטנר, מלחמה אבודה - יעקב פרג, מעצב פנים אלמוני, יצא בשנת 1975 למשימת חייו כשנאבק על מימוש הצעתו לתכנון רחבת הכותל., באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001
- ^ צביקה גרוניך, דיווח: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תאשר בניית בית הליבה בכותל, באתר כיכר השבת, 30 בנובמבר 2015
| הר הבית | ||
|---|---|---|
| מבני הר הבית | מסגד אל-אקצא • כיפת הסלע • אורוות שלמה • כיפת השלשלת • כיפת שלמה • כיפת הרוחות • כיפת הדקדוק • כיפת העלייה • הכוס • מוזיאון האסלאם | 
|
| הר הבית בדתות המונותאיסטיות | הר הבית ביהדות • הר הבית בנצרות • הר הבית באסלאם | |
| הכותל המערבי | שער קיפונוס • רחבת הכותל המערבי • הכותל הקטן • קשת רובינסון • שער ברקלי • קשת וילסון • שער וורן • שער המוגרבים • שער השלשלת • שער הטהרה • שער מוכרי הכותנה • שער הברזל • שער המשגיח • שער בני ע'ואנימה • מנהרות הכותל | |
| הכותל הדרומי | שערי חולדה • העופל • הגן הארכאולוגי ירושלים • שער החפירות | |
| הכותל המזרחי | שער הרחמים • שער שושן | |
| הכותל הצפוני | שער טדי • השער החשוך • שער הסליחה • שער השבטים | |
| מבנים בהר בעבר | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני • מקדש הורדוס • מקדש יופיטר • בית המקדש של יוליאנוס | |
| מבנים מתוכננים בעתיד | מעלית הכותל • תחנת הרכבת ירושלים הכותל • הרכבל לכותל | |
| עליה להר הבית | עליה להר הבית • הגבלת כניסה להר הבית | |
| שונות | בית המקדש השלישי • זיהוי מקום המקדש | |
| כיכרות ידועות בירושלים | |
|---|---|
|