הרב מנחם בורשטין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מנחם בורשטין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מנחם בורשטין
קובץ:הרב מנחם בורשטין.JPG
הרב מנחם בורשטין
לידה י"ט בסיוון ה'תשט"ז (גיל: 67)
מונטווידאו
מקום פעילות מכון פועה, ישיבת מרכז הרב
תחומי עיסוק הלכה, טהרת המשפחה, אתיקה רפואית, חידוש מצוות התכלת, שמיטה
תפקידים נוספים ראש מכון פועה, רב בישיבת מרכז הרב
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו
חיבוריו התכלת
שמיטה - תדריך לימודי
ספר פוע"ה
פרסים והוקרה אות הנשיא למתנדב, פרס ירושלים

הרב מנחם בורשטין (נולד בי"ט בסיוון ה'תשט"ז, מאי 1956) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בירושלים, רב בישיבת "מרכז הרב" ובמוסדות נוספים ומחבר ספרים.

הרב בורשטין חבר בוועדות של משרדי החינוך והבריאות. בשירות המילואים הוא מרצה מטעם הרבנות הצבאית.

קורות חייו

הרב בורשטין יחד עם הרב יצחק יוסף בישיבת מרכז הרב באזכרה לנרצחים בפיגוע בישיבה

נולד באורוגוואי, לרב שלמה בורשטין, ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו. בגיל 5 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בחדרה. הוא נכנס ללמוד ב"מרכז שפירא", וב"תחכמוני" בחדרה. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבתו של אביו, ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה. לאחר מכן למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, בין היתר אצל ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה שפירא. במקביל למד גם אצל הרב מרדכי אליהו, ושניהם היו רבותיו המובהקים. בעל כושר לרב עיר מהרבנות הראשית לישראל. ערך מחקרים ביהדות, בפרט בתחומים המשלבים תורה ומדע.

הרב מנחם בורשטיין והרב שמואל זעפרני בכנס הרבנים בירושלים, אייר תשע"ח

בשנת ה'תשמ"א (1981) עם נישואיו החל לעסוק כאברך בישיבת מרכז הרב בחידוש צבע התכלת המקראי, ומאמריו וחקירותיו יחד עם קבוצות מתעניינים וביניהם ד"ר ישראל זיידרמן, הובילו בסופו של דבר להתעניינות גם בעיתונות החרדית. כתבה על התכלת הופיעה ביתד נאמן שש שנים מאוחר יותר, אחרי שבשנת 1987 בורשטיין פרסם אסופה של מחקרים בעניין זיהוי הארגמון כהה הקוצים כחילזון התכלת המקראי, הצעתו של הרב הראשי לישראל הרב ד"ר יצחק הרצוג (אביו של נשיא המדינה חיים הרצוג) ונושא הדוקטורט שלו. בורשטין כלל בחוברת מאמר של ד"ר ישראל זיידרמן, וסיפר על ניסויים מוצלחים שערכו. הכתבה ביתד נאמן עוררה את אליהו טבגר להתעניין בתכלת, ומד"ר זיידרמן הגיע לד"ר אוטו אלסנר שפיתח שיטה ליצירת תכלת. ועם הצטרפותם של יואל גוברמן, ד"ר ארי גרינשפן וד"ר ברוך סטרמן לטבגר, הם הקימו את ארגון פתיל תכלת המשווק ציציות עשויות מתכלת מחודשת.

בשנת ה'תש"ן (1990) הקים את מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על-פי ההלכה, העוסק בתחומי פוריות, גנטיקה, הריון ולידה, אישות וטהרת המשפחה.

בשנת ה'תשע"א, לרגל יום העצמאות, קיבל הרב את אות ההצטיינות של חיל הרפואה על תרומתו כחבר בוועדת הלסינקי של צה"ל[1].

בשנת ה'תשע"ח זכה ביחד עם מכון פוע"ה באות הנשיא למתנדב.

בשנת ה'תשע"ט זכה ביחד עם מכון פוע"ה בפרס ירושלים.

לבקשת הרבנות הראשית לישראל, נרתם הרב בורשטין לפרויקט "תנועת בני נח" של ונדל ג'ונס, במסגרתו הנחה קבוצות של גויים שהחלו לקיים את שבע מצוות בני נח. בעזרת רבנים נוספים הוא הכין עבורם ספרי הלכה וסייע בהתארגנותם.

בנוסף לשיעוריו בישיבת מרכז הרב, הרב בורשטיין לימד ומלמד בישיבות "אור עציון", "עטרת כהנים", "קרני שומרון" וישיבת "בית אל", וכן במכללות הרצוג, מכון לב ועוד. הרב בורשטין הוא בעל טור קבוע בעלון השבת גילוי דעת. חבר ההנהגה הרבנית של "חותם"[2].

הרב בורשטין עומד בקשר עם פוסקים בולטים, הן מהציבור החרדי והן הדתי לאומי.

הרב בורשטיין בהקפות שניות בבית הרב קוק

משפחתו

הרב בורשטין מתגורר בירושלים, בשנת תשמ"א (1981) נשא את טובה, מחנכת באולפנת "צביה" בירושלים. לזוג 8 ילדים. אביה של רעייתו היה הרב בנימין הרלינג. גיסיו הם הרב אליקים לבנון ויואב שורק. אחותו זיווה נשואה לרב אברהם שילר, רב היישוב עלי. בנו, הרב אברהם היה ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים. חתן נוסף, הרב יוחאי פרלמן, הוא חצר"מ בישיבת בית אל.

מכון פוע"ה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מכון פוע"ה, ספר פוע"ה

בעקבות בקשתו של הרב מרדכי אליהו הקים הרב בורשטין בשנת ה'תש"ן את מכון פוע"ה. המכון מסייע, הן בצד הרפואי והן בצד ההלכתי, בכל תחומי הגינקולוגיה בכלל והפוריות בפרט. במסגרת המכון פועלים כחמישה עשר רבנים יועצים-פוסקים המשיבים על שאלות באופן יומיומי ומכוונים את הפונים לרופאים מתאימים. הליווי וההכוונה ניתנים ללא תשלום.

במסגרת עבודתו במכון יצאו בעריכתו (עם הרב גבריאל גולדמן) שלושה כרכי "ספר פוע"ה" וארבעת כרכי "שו"ת פוע"ה". על שני הכרכים הראשונים של ספר פוע"ה זכו המחברים והעורכים בפרס משרד הבריאות[3].

פרויקטים שונים

מצוות התלויות בארץ

הרב בורשטין עוסק בהנחלת לימוד המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו הוא הוציא תדריך לימודי בשם: "שמיטה - תדריך לימודי" (4 מהדורות). הספר כולל ביבליוגרפיה נרחבת בנושא השמיטה, גבולות הארץ, ביעור מעשרות, יובל ומצוות הקהל. הספר גם כולל פרק העוסק באמצעי עזר בהוראת נושא השמיטה: חוברות לימוד ועבודה, תערוכות, סיפורים, משחקים, קלטות, תוכנות מחשב, שקפים ושקופיות ועוד. בחלקו השני של הספר מובאים פסקי הלכה למעשה בהלכות שביעית. ההלכות מתייחסות גם להשלכות של "היתר מכירה".

היה שותף גם להקמתה של "האגודה להכרת הפירות במקורות ישראל", אגודה של בוטנאים, ארכאולוגים, גנטיקאים, אגרונומים, רבנים ועוד, שהקימה, בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, בנק גנים לשבעת המינים באתר ה"סטף".

הרב מנחם בורשטיין (משמאל) והרב יוסף טולדאנו ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב

הריאליה במקדש

הרב בורשטין ערך מחקר בנושא הקטורת שהוקטרה בבית המקדש. לצורך כך אסף צמחים שזוהו כסממני הקטורת. על מחקר זה זכה בפרסים של המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך[4] וקרן הזיכרון לתרבות יהודית. מחקר נוסף שלו עוסק בצבע התכלת אשר היה בשימוש במקדש, ובו הצטווה עם ישראל לצבוע את ציציות הבגדים. לאחר מחקר של שנים פרסם את הספר "התכלת" (3 מהדורות). הספר עוסק בפרטי המצווה, תיאורי הצבע ומקורו (החילזון) לאורך הדורות, עד לחפירות הארכאולוגיות האחרונות, כולל תהליכי ההתחקות, החיפוש והזיוף של התכלת. הספר מלווה תמונות צבע שצולמו מעל ומתחת לפני המים.

הרב בורשטין חקר גם את הצביעה בעזרת תולעת השני, השימוש בהשמיר לחיתוך אבנים, ומסורות בעניין שירת הלווים במהלך הדורות. הוא עסק גם בניסיונות להתחקות אחר מקום הימצאם של כלי המקדש בארץ ומחוצה לה, ובשיטות השונות לגבי אבני החושן.

במסגרת פרויקט זה הוכנו שלוש ערכות הוראה הבנויות על מצגות: א. מסע החיפושים אחר הקטורת במקדש; ב. חשיפת סוד התכלת; ג. לאן נעלמו כלי המקדש.

לצורך פעילות זו הקים הרב בורשטין עמותה בשם "מכון שלמה" לחקר המקדש.

פרה אדומה

כן עוסק בדרכים לאיתור פרה אדומה. ולצורך כך עומד בקשר מתמיד עם ארגון מגדלי פרות אדומות (מטעמים קולינריים) בשוודיה, ועוסק במציאת פתרונות לגידולן באקלים החם של ישראל, השונה מאקלים גידולן. לצורך כך נסע בראשית שנות ה-נ' לחוות בקר מיוחדת במושב בת שלמה יחד עם הרב מרדכי אליהו והרב ישראל אריאל, שם הדריכם הרב אליהו בצדדים ההלכתיים של הנושא.

בשנת תשע"ט נסע שוב לחווה ברמת הגולן עם החוקר הרב עזריה אריאל לבדיקת פרות אדומות שיובאו לשם. אך הן לא נמצאו כשרות לשימוש הנדרש. והוא החל לבדוק את אפשרותל יבוא עוברים מוקפאים של הפרות האדומות לארץ כדי שיעברו הליך דומה להליך הפריה חוץ גופית בבני אדם. תוך עבודה לפי ההוראות שהנחה הרב מרדכי אליהו בעבר[5].

ארבעת המינים - הלכה למעשה

הרב בורשטין עסק במחקר ובהוראה של הצדדים הבוטניים וההלכתיים של ארבעת המינים. בסמוך לחג הסוכות הוא מקדיש זמן להוראה אישית בתחום זה, על מנת ללמד את השילוב המיוחד של הלכה ומציאות[6].

פרסומים

  • התכלת - בעניין חידוש מצוות התכלת, הוצאת ספרייתי-גיטלר, ירושלים תשמ"ח
  • שמיטה - תדריך לימודי, כיצד ללמוד וללמד ענייני שמיטה, ירושלים תשס"ח (מהדורה חמישית)
  • סוגיות אקטואליות במקורות היהדות - כ-250 חוברות שבהן מרוכזים מקורות רבים בנושאים שונים (רשימה באתר מכון פוע"ה)
  • שלמי יחזקאל - מאמרי המשגיח הרב ר' יחזקאל לוינשטיין והרב שלמה בורשטין, עריכה, מקורות ותרגום - הרב מנחם בורשטין, ירושלים תשמ"ה
  • רחשי אילן, מאמרי המשגיח הרב יוסף לייב ננדיק. עריכה, מקורות ותרגום - הרב בורשטין, ירושלים [תשמ"ד]
  • ספר פוע"ה - ספר הלכתי בסוגיות משפחה וטהרה
  • שו"ת פוע"ה - שאלות ותשובות מגדולי ישראל בנושא פוריות יוחסין וגנטיקה שנשאלו על ידי הרב בורשטין ורבני מכון פוע"ה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב מנחם בורשטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שמעון כהן, ראש מכון פוע"ה - מצטיין חיל הרפואה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2011
  2. ^ אודות, באתר "חותם"
  3. ^ פרס משרד הבריאות הוענק למכון פוע"ה, באתר כיפה.
  4. ^ ידיעה באתר נח זבולוני.
  5. ^ הרב מנחם בורשטיין, פרשת חוקת בימינו - יבוא עוברים מוקפאים של פרה אדומה, באתר ערוץ 7
  6. ^ בית מדרש וירטואלי - ישיבת מרכז הרב (2017-09-24), המדריך לארבעת המינים - שיעור מס' 1 - האתרוג, נבדק ב-2017-09-24
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0