הרב אהרן טייטלבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסאטמר
הרב אהרן טייטלבוים
Grand Rabbi Aaron Teitelbaum, Satmar Rebbe, in synagogue, on Hanukkah, in Kiryas Joel, New York State
לידה 20 באוקטובר 1947 (גיל: 76)
ו' בחשוון ה'תש"ח
ניו יורק
בת זוג סאשא
אב רבי משה טייטלבוים
אם פעסיל לאה
צאצאים ראה בהמשך
אדמו"ר מסאטמר ה־3
ניסן ה'תשס"ו – מכהן
מקביל ל הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים

הרב אהרן טייטלבוים (נולד בו' חשוון ה'תש"ח, 20 באוקטובר 1947), הוא אחד משני אדמו"רי סאטמר, מכהן בקרית יואל וראש ישיבת קיבוץ של החסידות במקום. מחבר ספרי "לב אהרן".

תולדות חייו

הרב אהרון טיטלבוים נולד בו' בחשוון ה'תש"ח בניו יורק, כבכור הבנים לרבי משה טייטלבוים שכיהן אז כרבה של קהילת סיגט בבורו פארק. בחודש סיון תשכ"ו נשא את סאשא, בתו של רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ[1]. לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בבני ברק, ולמד בכולל חזון איש.

בשנת תש"מ נתמנה לראש ישיבה בישיבה גדולה של סאטמאר שהעתיקה את משכנה באותה עת מברוקלין לקרית יואל.

בשנת ה'תשמ"ה (1985) הוכתר כרבה של קריית יואל במונרו. אנשי קהילת בני יואל במקום, אשר התנגדו גם לאביו, התנגדו למינויו.

עד לשנת ה'תשנ"ט (1999) בלט הרב אהרן כדמות מרכזית בסאטמר וההנחה המקובלת בקרב החסידים הייתה שהוא ימלא את מקום אביו, אולם באותה שנה נקרא אחיו, הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב), שכיהן עד אז כרב קהילת סאטמר בירושלים, לשוב לארצות הברית, שם הוכתר כרב בוילאמסבורג. מאוחר יותר, בצוואה שכתב בשנת ה'תשס"ב (2002), ציווה האב למנות את הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר אחריו.

בין שני פלגי החסידות התנהלה מחלוקת עזה, והיא גברה לאחר פטירת האדמו"ר האב בשנת ה'תשס"ו (2006). החסידים התומכים באח הצעיר (המכונים בעגה הסאטמרית "זַלונים", בשל כינויו "זלמן") טוענים כי מעשי האב בחייו וכן צוואתו אינם מותירים מקום לספק בדבר זהות היורש. לעומתם, הפלג התומך ברב אהרן (מכונים "אהרוינים") טוען כי בשנותיו האחרונות היה האדמו"ר הקודם במצב בריאותי רופף, וכי בצוואה קודמת בעל פה משנת ה'תשנ"ו (1996) מינה האב את בנו הרב אהרן ליורש.  

בין האחים האדמו"רים שורר נתק מלבד פעם אחת בערב פסח ה'תש"פ במהלך מגפת הקורונה בעת שאחיהם אב"ד זענטא חלה במצב קשה הוא קיבל שיחת טלפון מאחיו האדמו"ר ר' זלמן לייב, אך בין החסידים יש קשרים רבים מהם עסקיים ומשפחתיים, כמו כן גם בקשר לקברי אדמו"רי סאטמר ישנו קונצנזוס בין הפלגים.

פועלו

האדמו"ר ממשיך בדרך אדמו"רי סאטמאר המתבטאת בין היתר בקנאות והתנגדות נחרצת למדינת ישראל ומוסדותיה.

בשנת תשס"ז ביקר הרב אהרן בישראל. בביקורו השתתף בהנחת אבן הפינה לשני בנייני מגורים שיועדו לחסידיו במתחם קולנוע אדיסון לשעבר בירושלים[2]. בהמשך הוא נפגש בקריית צאנז בנתניה עם האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז[3], ובהמשך עם אחיו מארצות הברית, רבי שמואל דוד, זאת לאחר נתק של שנים בין חסידות צאנז-קלויזנבורג לחסידות סאטמר[4]

בחודש שבט ה'תשע"ב, בעת ביקורו בישראל לרגל שמחה משפחתית, נפגש עם גיסו רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז, לאחר עשרות שנים של נתק בין החסידויות. המפגש כונה "היסטורי"[5].

בקיץ תשע"ג יזם הרב אהרן הפגנה שבה מחו כנגד הצעת חוק שגובשה בועדת שקד, שנועדה לחייב חלק מבחורי הישיבות והאברכים להתגייס לצה"ל ולשירות אזרחי ובה השתתפו עשרות אלפי בני אדם, וביניהם גם אחיו הרב זלמן לייב.

הוא תומך במוסדות על טהרת הקודש (-מוסדות שאינם נהנים מתקציבי המדינה) ביניהם גם מוסדות הפלג הירושלמי[דרוש מקור], אך מתנגד לפעילותם, בין היתר בהפגנותיהם, הוא רואה ב'פלג' הקמת מפלגה חדשה במדינת ישראל. הוא התבטא שהם ציונים ממש כמו יריביהם ושההפגנות שלהם מתנהלות שלא על פי רוח העדה החרדית[6].

אחרי הצהרת טראמפ, אמר:

אנחנו מכריזים בשם היהדות החרדית: ירושלים עיר הקודש לא תהיה עיר הבירה של המדינה הציונות עוקרי הדת, אפילו אם נשיא ארצות הברית יכריז שזה עיר הבירה. בדיוק כמו בשנת תש"ח, היהדות החרדית לא הכירה בהכרזת נשיא ארצות הברית טרומן שארץ ישראל היא המדינה של היהודים, והיהדות החרדית לא הכירה בו, גם עכשיו, 70 שנה אחרי, בשנת תשע"ח, היהדות החרדית לא מכירה בהכרזת נשיא ארצות הברית טראמפ על ירושלים כעיר הבירה[7].

בכ' בסיון תשע"ח התאספו אלפים מחסידיו למעמד "כינוס כללי לתלמידי וחסידי סאטמאר", המעמד התקיים על פי קריאתו של האדמו"ר ונשמעו בו דרשות על שיטת רבי יואל מסאטמאר ומלחמתו נגד הציונות ומדינת ישראל, בשיא המעמד נשא דברים האדמו"ר והרחיב בעניינים אלו. המעמד התקיים ב'נעסיו קאלאסיום' בניו יורק[8]. אורח הכבוד בכינוס היה הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית[9] בו בזמן שחוגים מסוימים בעדה החרדית ביקשו להקטין את השפעתו הציבורית עקב עמדתו בפרשת מתחם גולובנציץ.

האדמו"ר הקים את קופת "שקל הקודש", במסגרתה מגייס סכומי כסף משמעותיים עבור מוסדות תורה וחינוך בארץ ישראל שאינם נהנים מתקציבים ממשלתיים (-'על טהרת הקודש'), ומלמדים בהם בשפת האידיש.

האדמו"ר תיקן תקנות לקהילתו בתחום ההוצאות הכספיות בעת נישואין, ובכללן הקים תוכנית נישואין שעוזר להשיא ילדים בלי להוציא יותר מ-30,000 דולר, ושאין להוציא יותר מ-1,500 דולר עבור שטרימל לחתן[10].

ספריו

תלמידיו הוציאו 27 חיבורים המבוססים על דרשותיו ושיחותיו, בהם:

  • פלפולים נחמדים, מוצאי שבת וירא ה'תשמ"ה.
  • זבח פסח (ב' חלקים), ב' בכסלו ה'תשמ"ז.
  • שובה ישראל (ב' חלקים), ז' בכסלו ה'תש"ן.
  • שערי אהרן, אדר ב' ה'תשנ"ה.
  • חידושי תורה מהר"א ט"ב, ה'תשס"ב - התשע"ח.
  • שערי שמחה, י' בסיון ה'תשס"ז.
  • לב אהרן, אבות (ב' חלקים), ה'תשע"א - ה'תשע"ג.
  • לב אהרן, סוגיות במסכת פסחים, ה'תשע"ב.
  • לב אהרן, בראשית (חלק א), ה'תשע"ח.
  • לב אהרן שמות (חלק א') ה'תשע"ט
  • לב אהרן ויקרא (חלק א') ה' תשע"ט
  • לב אהרן על חנוכה. ב' חלקים, חלק א' דרוש ופלפול, חלק ב' דרך אגדה ומוסר. ה' תש"פ.

ילדיו

לרב אהרן שמונה ילדים:

  • הרב מנחם מנדל טייטלבוים ("ר' מנדל'ה"), רב קהילת חסידי אביו בויליאמסבורג וראש "ישיבה לצעירים ד'סאטמאר". נשוי לבת דודתו ברכה-סימא, בת רבי דוב בעריש מייזליש.
  • חיה, נשואה לרבי חנוך העניך אשכנזי האדמו"ר מאלעסק בקריית יואל ורב בית המדרש "אבני צדק" בשכונת עצי תמרים.
  • שרה מרים, נשואה לרב ברוך טייטלבוים בן הרב נחום אפרים, האדמו"ר מוואלאווא. רב בתי המדרש "ויואל משה" ו"ברך משה" בקרית יואל.
  • הינדא, נשואה לרב שמעון זאב מייזליש בן הרב זלמן לייב, רב העיירה סי גייט בני יורק. רב בית המדרש "ישמח משה" בשכונות ברך משה בקריית יואל.
  • הרב חיים צבי, רב בית הכנסת סיגוט בוויליאמסבורג ור"מ בישיבת סאטמאר שם. נשוי לרבקה חיה שרה, בת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים.
  • חנה, נשואה להרב דוד דוב דושינסקיא, בן הרב יוסף צבי האדמו"ר מדושינסקיא. רב בית המדרש "אהל פייגא" בקריית יואל.
  • הרב יואל, נשוי לרבקה בלומא בת הרב לייביש אייכנשטיין, רב קהילת ברטש במונסי ורב בית המדרש "בית ברוך" בקריית יואל.
  • מרגלית, נשואה לרב יוסף רוקח בן רבי יואל, אב"ד אוהל משה, בן רבי מאיר, האדמו"ר מקוזלוב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודותיה ב - יקי אדמקר‏, הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות, באתר וואלה!‏, 29 במאי 2014
  2. ^ נטע סלע, אמש: שכונת סאטמר נחנכה במתחם קולנוע אדיסון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2007
  3. ^ כתב בחדרי חרדים, היסטוריה: האדמו"ר מהר"א מסאטמר נפגש עם האדמו"ר מצאנז, באתר בחדרי חרדים, 20 באוגוסט 2007
  4. ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018; משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
  5. ^ אלי בן דוד, היסטוריה בעולם היהודי: כ"ק האדמו"רים מבעלזא וסאטמאר נפגשו בטלז סטון, כ"ג שבט תשע"ב, JDN.
  6. ^ אהרן רבינוביץ, האדמו"ר מסאטמר נגד הפגנות הפלג: מי חושב לעשות כאוס כזה?, באתר בחדרי חרדים, 27 במרץ 2017
    אבי רבינא, ‏האדמו"ר מסאטמר תוקף את 'בני תורה': "קנאות של שקר", באתר כיכר השבת, 29 באוקטובר 2018
  7. ^ ישראל כהן, ‏הרבי מסאטמר: "אנחנו לא מכירים בהכרזה של טראמפ", באתר כיכר השבת, 10 בדצמבר 2017
  8. ^ זאב בלוי, ‏אלפי חסידי סאטמאר במעמד לחיזוק המלחמה נגד הציונות • גלריה ראשונה, באתר JDN
  9. ^ זאב בלוי, ‏גלריית ענק • מרן ראב"ד ירושלים שליט"א בביקור בניו יורק, באתר JDN
  10. ^ משה ויסברג, החסידים בהלם: כך יחתנו בסאטמר בזול, בחדרי חרדים ב' אלול ה'תשע"ח
הקודם:
הרב משה טייטלבוים
הרב אהרן טייטלבוים - הרב זלמן לייב טייטלבוים
2006 - נוכחי
הבא:
-
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0