חפני ופינחס
חָפְנִי וּפִינְחָס היו שני בניו של עלי הכהן, השופט האחרון של בני ישראל בתקופת השופטים, ששימש גם ככהן הגדול. חפני ופינחס שימשו ככהנים במשכן שילה. סיפורם מופיע בספר שמואל א', פרקים ב'-ד'.
חטאם של חפני ופינחס
חפני ופינחס מכונים על ידי המקרא בכינוי החריף "בני בליעל", על חטאם: בכל פעם שבא אדם להקריב קרבן במשכן, הם היו באים לכלי בו התבשל הבשר, ולוקחים לעצמם. בנוסף, לפני שהיו מקטירים את החֵלֶב על המזבח, היו לוקחים בשר חי מאת המקריב, ולא מסכימים כשביקש שיחכו עד שיקריבו את החלב. בנוסף, מוזכר בהמשך שחטאם היה "אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"[1]. בגמרא התייחסו לחטא זה והסבירו את הפסוק שלא כפשוטו: ”כל האומר בני עלי חטאו (באשת איש) אינו אלא טועה”, אלא שכאשר הנשים היו באות להקריב את קרבנותיהם, היו מעכבים אותן, וגורמים להן להשתהות, ובכך מנעו אותן מקיום מצוות פרייה ורבייה על בעליהן, ולפיכך ”מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום”[2].
עלי אביהם שמע על חטאם, וניסה להוכיח אותם, אך הם לא שמעו לו והמשיכו לחטוא. בעקבות זאת, בא איש האלקים אל עלי, והודיע לו שכעונש על חטא בניו ייענשו כל צאצאיו, ואף אחד מהם לא יזכה להגיע לזקנה. הוא אף נתן לו סימן שהנבואה תתקיים: ששני בניו, חפני ופינחס, ימותו שניהם באותו יום.
באותה תקופה היה שמואל הנביא ילד, והוא גדל במשכן עקב נדרהּ של אמו חנה, שהילד שייוולד לה יוקדש ל-ה' לכל ימיו. באחד הלילות שמע שמואל קול קורא לו, וחשב שזה עלי, אך לאחר שבא אל עלי שלוש פעמים ובכל פעם אמר עלי שלא הוא שקרא לו, הבין עלי שזוהי נבואה, וציווה על שמואל לשכב במקומו. כששמע שוב שמואל את הקול הקורא לו, השיב: "דבר כי שומע עבדך", והתנבא גם הוא נבואת פורענות על בית עלי, לפיה לא יכופר לבית עלי לעולם.
המלחמה בפלשתים
לאחר זמן, יצאו ישראל למלחמה בפלשתים, אך הפסידו במערכה הראשונה, בה נהרגו 4,000 איש מישראל. זקני ישראל הציעו להביא לשדה הקרב את ארון הברית, וכך לגרום ש-ה' יבוא ויסייע בידם. העם שלח שליחים, והביא את הארון, ואתו באו גם חפני ופינחס. אך כאשר פלשתים שמעו שבא הארון, הם נבהלו, כי פחדו שישראל ישעבדו את כולם, ולכן התחזקו מאד - והביסו את ישראל. 30,000 איש נהרגו מישראל באותו יום, וביניהם חפני ופינחס, וארון הברית נפל בשבי פלשתים. כך התקיימה נבואתו של איש האלקים.
כאשר הגיע שליח לשילה, להודיע על התבוסה, נפל עלי מכסאו ומפרקתו נשברה. כשאשתו של פינחס, שהייתה מעוברת, שמעה על מות בעלה, אחזוה צירי לידה, וילדה בן שקראה לו 'אי-כבוד'.
לקריאה נוספת
- גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי. ירושלים: כרמל, 2006. ע"מ 47-42.
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק כ"ב
- ^ יומא ט.-ט:
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
