משתמש:מראש צורים/ספר המרדכי
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
 | |
| ספר המרדכי, דפוס ה'שנ"ח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי מרדכי בן רבי הלל |
| סוגה | פסקי הלכות |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מרדכי |
ספר המרדכי הינו ספרו של רבי מרדכי בן הלל מגדולי הראשונים, ומהווה ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. מכונה הלכות רב מרדכי או סתם המרדכי.
ישנם ההוגים את שם הספר "המָרְדְּכַי" כשמו של המחבר, אך ישנם הטוענים שיש להגות את המרדכִי בחיריק מתחת לכ"ף, כדי להבדיל בין שמו של המחבר לשמו של הספר[1].
מהות וחשיבות הספר
הספר הוא התאמת הלכות הרי"ף לפסקי ומנהגי אשכנז. בספרו מצטט למעלה משלוש מאות מחברים שונים והוא מהווה את האוסף והגדול ביותר של פסקים תשובות ופירושים חידושים ומנהגים מגדולי הדורות הקודמים ובעיקר מאשכנז וצרפת. לעיתים היווה מקור כמעט יחיד לידיעת תורתם של חכמי אשכנז ודבריהם בכלל. לבד מהכינוס משובצים בספר פירושיו ופסקיו של רבי מרדכי עצמו. אי לכך ישנם הרואים בספר המרדכי את חתימת תקופת הראשונים באשכנז ובצרפת כמו התלמוד הבבלי לתורת האמוראים.
בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א היה לומד עם תלמידיו שיעור קבוע בספר המרדכי[2], כתב הגהות לספרו (נדפסו לראשונה בש"ס וילנא) והסתמך עליו רבות בספריו ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. כן היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו עליהם ביסס את ספרו בית יוסף[3].
הנוסחים וכתבי היד
תולדות נדידות כתבי היד של ספר המרדכי הן בין המסובכות בספרות הרבנית. בשל תפוצתו המרובה של החיבור בימי קדם השתמרו עדיין עשרות כתבי יד מהחיבור[4], אולם עקב ריבוי כתבי היד והנוסחאות השונות רבו בספר במשך הזמן חסרונות ושיבושים[5].
נוסח בני ריינוס ונוסח בני אושטרייך
שני הנוסחים העיקריים הידועים של ספר המרדכי הם: 'נוסח בני ריינוס' (מערב אירופה) ו'נוסח בני אושטרייך' (מזרח אירופה).
הציטוטים בנוסח בני אושטרייך מדברי הקדמונים מובאים יותר באריכות ועל כן יש שכינו את נוסח בני אושטרייך "מרדכי ארוך"[6]. מאידך בנוסח בני ריינוס ישנם קטעים ותוספות שאינם נמצאים בנוסח בני אושטרייך. ישנם כתבי יד בהם שולבו שני הנוסחים יחד[7].
רבים פקפקו באמינות התוספות שמובאות בנוסח בני ריינוס[8], ובעל התרומת הדשן כותב שאולי תלמיד טועה כתבו או שכתבו דרך פירוש ולא דרך פסק[9], עם זאת הבית יוסף לא רצה לפסוק אחרת מהמובא בנוסח זה[10].
כתבי יד נוספים
ישנם כתבי יד שם הוסיפו על שני נוסחי היסוד עוד תוספות וליקוטים מדברי ראשונים אחרים.
החיד"א מעיד שמצא כתב יד עתיק מספר המרדכי אשר יש בו תוספת על המרדכי שבידינו הכולל את הלכות ארץ ישראל. פסקים על סדר מסכת זבחים ועל פרקים בודדים ממסכתו מכות וסנהדרין.
הגהות המרדכי
החל מטופס "דפוס קושטא" (ה'רס"ט) כשהדפיסו את מרדכי נוסח בני ריינוס נוספו בהם הגהות על כמחצית ממסכתות הש"ס[11] אשר מכילות הן השלמה שמקורה במרדכי נוסח אושטרייך וכן הוספות אחרות.הגהות אלו מכונות 'הגהות מרדכי'. הגהות אלו נוספו מאז ברוב הדפוסים והתקבלו כחלק מספר המרדכי.
על פי רוב נדפסו הגהות אלו בסוף הספר אך בחלקם נוספו אף בפנים הספר ובמספר מסכתות שובצו ההגהות כולן רק בפנים ולעיתים ההגהות הן אף בגוף טקסט המרדכי עצמו כשמצויין לפניהן 'הגה"ה' ובסופן 'ע"כ'. פעמים רבות שההגהות לא נדפסו במקומן הראוי[12].
יש שייחסו את את ההגהות למחבר המרדכי בעצמו[13] ולעיתים אף הקשו סתירות בין דברי המרדכי לדברי הגהות המרדכי[14]. אך רוב האחרונים דעה זו החזיקו בדעה שלא המרדכי כתב הגהות אלו[15] ולכן גם מובא שם לעיתים דעות שהן היפך דעת המרדכי[16], כך גם כותב החיד"א שנראה שחיברם רב אחד אחרי המרדכי אשר ליקט את תוכן ההגהות מספרים שונים רבים ולכן הלשון 'מגומגם'[17]. ישנם המזהים את המחבר כרבי שמואל שליטשטאט מחבר "קיצור מרדכי" כיוון שבהגהות הוא מפנה כמה פעמים לספרו "מרדכי קטן" וכן שלאחר אחת מן ההגהות נכתב "אני שמואל הקטן"[18]
הדפסת הספר וקביעת הנוסחאות
ספר המרדכי הודפס לראשונה בשנת ה'רמ"ד בסוף כרכי התלמוד בבית הדפוס של יהושע שלמה שונצינו ובשנית יחד עם פסקי הרי"ף בקושטא בשנת ה'רס"ט. בשנת ה'ש"ך, הודפס המרדכי לבדו על כל הש"ס[4].
הנוסח הודפס לראשונה על פי 'נוסח ריינוס' וכן הוא נשאר עד היום אולם יש יוצאים מן הכלל ובחלק ממסכתות הש"ס הדפיסו את נוסח אושטרייך או תוספות מנוסח אושטרייך[19], כמו כן בחיבור הנדפס ישנם הוספות שלא נמצאים בכתבי היד הקדומים[4].
החלוקה לקטעים
במהדורת בארגאדין הוספו את ציוניו של רבי יהושע בועז מהדינים המקבילות מהמרדכי לספר הרמב"ם כהפניות אל פי סדר האלפבית עברי ללוח דינים מסודר שהובא בסוף כל מסכת. על פי אותיות אלו החלו לציין בספרי הפוסקים את דברי המרדכי. אולם לא תמיד היא מהווה חלוקה הגיונית[20].
הגהות פירושים והוספות לספר
- הגהות הרמ"א.
- הגהות הב"ח. החל מדפוס סביוניטה נדפס בשולי הדף.
- הגהות מהר"ם טיקטין לרבי מנחם דוד מטיקטין תלמיד הרמ"א. הודפס בשנת ה'שנ"ז.
- הלכות קטנות על הלכות ציצית, תפילין וכו' שנדפסו כחלק מספר המרדכי מרבי שמואל שלטשטדט . כמו כן כתב קיצור לספר המרדכי המכונה "קיצור ספר מרדכי" או "מרדכי הקטן"[21]. רוב החיבור נותר בכתב יד וטרם הודפס.
- ספר מרדכי הגדול בה מובאים הוספות רבות.
- בגדי ישע פירוש מאת רבי ישעיה הורוויץ בעל השל"ה.
- פירוש בעל הסמ"ע
- שלטי הגבורים
- חידושי אנשי שם ליקוטי פירושים על ידי רבי משה מפרנקפורט.
לקריאה נוספת
- מרדכי השלם, מכון ירושלים, תשפ"א, עמ' 13, חלק א', מבא השער, באתר אוצר החכמה.
- הרב יצחק שלמה סופר, הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט, קובץ חצי גבורים, מכון פליטת סופרים, עמ' קכח–קעד, חוברת ט - ניסן תשע"ו, באתר היברובוקס.
- מכון מורשת אשכנז, ירושתנו - ו, באתר היברובוקס
- קינסטליכער, מ. א. ז., צפונות, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ כדוגמת ה'מיימוני' (ספרו של הרמב"ם), וה'אשרי' (ספרו של הרא"ש)[1][2][3].
- ↑ שו"ת הרמ"א סימן ל"ח.
- ↑ על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.
- ^ 4.0 4.1 4.2 מרדכי השלם, מכון ירושלים, תשפ"א, עמ' 14, חלק א', מבא השער.
- ↑ שו"ת הרמ"א סימן ק; ב"ח או"ח סימן תרפ"ב; שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן ל"ב.
- ↑ הב"ח. אמנם לפעמים הכוונה בספרים למרדכי ארוך היא להוציא מה'מרדכי קצר' של הר"ש שליטשטט כמו כן יש שציינו ל'מרדכי ארוך' וכוונתם לכתבי היד עם הוספות לא של בעל המרדכי עצמו.
- ↑ כגון כתב יד וירצלי וכתב יד ששון.
- ↑ לקט יושר אורח חיים.
- ↑ סימן ע"ו.
- ↑ בית יוסף חלק אורח חיים סימן שפ"ב.
- ↑ הגהות מרדכי נדפסו במסכתות הבאות שבת עירובין מועד קטן יבמות כתובות גיטין קידושין בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין שבועות נדה ומקואות חולין והלכות קטנות .
- ↑ שו"ת הרמ"א סימן ק, ה.
- ↑ שו"ת גדולת מרדכי או"ח סימן כ"ט.
- ↑ רבי יצחק בכר דוד דברי אמת, קונטרס חשוד; החיד"א ברכי יוסף חו"מ סימן ל"ד אות י"ז. (עם זאת החיד"א עצמו שלל את ייחוס הספר לרבי מרדכי
- ↑ שו"ת הרמ"א סימן מ'. ראו הרחבה: רבי יעקב חיים סופר, מנוחת שלום - ד, סימן מ"ב.
- ↑ רבי דוד זינצהיים מנחת עני ח"ב.
- ↑ שם הגדולים חלק הספרים מערכת ה' אות כ"ד כה;.
- ↑ בהגה למסכת גיטין רמז תנו.
- ↑ כגון במסכת תענית ובמסכת חולין .
- ↑ מרדכי השלם, מכון ירושלים, תשפ"א, עמ' 18, חלק א', מבא השער, הרמזים
- ↑ במקרים מסוימים הוא מכריע שלא כמרדכי ולעיתים מוסיף הלכות שאינן מופיעות ב"ספר המרדכי".
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • פירוש רבינו חננאל • קונטרס מגנצא (רבנו גרשום) • רב ניסים גאון • רי"ף • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • פסקי הרא"ש • תוספות הרא"ש • תוספות רבינו פרץ • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • עליות דרבינו יונה • ספר המרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה - כפות תמרים - תוספות יום הכיפורים • ים של שלמה • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת • שרידי אש • תורת גיטין • תורת חיים • הפלאה ומקנה | |