נטיעת אילנות בארץ ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטיעת אילנות בארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
נטיעת אילנות בשומרון.jpg
מצוות נטיעת אילנות ביישוב יצהר
מקרא ויקרא, י"ט, כ"ג
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא, דף יד עמוד א
תלמוד ירושלמי מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י'
שולחן ערוך חושן משפט, סימן קסח, סעיף א
מקורות נוספים פניני הלכה, העם והארץ, מצוות ישוב הארץ, יישוב הארץ בנטיעת עצים ופיתוח הכלכלה

נטיעת עצי פרי בארץ ישראל היא חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל[1]. בנוסף אמרו במדרש שיש בנטיעה עוד כמה מעלות ומצוות. נטיעת אילנות מאכל בארץ ישראל פוטרת את החייל משירות צבאי, עד סוף השנה הרביעית. נטיעת עצים בארץ ישראל מהווה את אחד מסימני הגאולה.

מקורות

בפרשת קדושים (ויקרא, י"ט, כ"ג) נאמר "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ". על פי פשוטו של מקרא, וכן גם פירושו בהלכה, הפסוק עוסק באיסור ערלה, ונאמר בו שכאשר אדם נוטע עץ בארץ ישראל, אסור לו לאכול את פירות הערלה. אולם, במדרש למדו חז"ל מכך שהתורה ציינה בפירוש את פעולת הנטיעה במילה "ונטעתם", ולא הסתפקה בכתיבת האיסור ("שלש שנים יהיה לכם ערלים"), לרמז שבבואם לארץ ישראל יתעסקו תחילה בנטיעת עצים[2].

במדרש מסופר שמשה רבנו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז"ל "כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד כי תבאו אל הארץ ונטעתם"[3].

כך גם נאמר במדרש שה' מצוה את יצחק אבינו להתיישב בארץ ולטעת בה עצים. על הפסוק "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ... וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"[4]. אמרו במדרש שכן בארץ - עשה שכונה בארץ זרע ונטע אילנות[5].

מלבד מדרשים אלו, מהתלמוד נראה כי נטיעת עצים בארץ היא חלק מיישוב ארץ ישראל[6].

הטעם

כמה טעמים נאמרו למצוות נטיעת עצים[דרוש מקור][מפני ש...].

  • מצד מצוות ישוב ארץ ישראל - שכן מקום שיש בו עצים הוא מקום מיושב ונחמד לגור בו.
  • מצד מצוות ישיבת הארץ - שיהיה לאדם חיבור לארץ ישראל, ונטיעת כרם היא חיבור וישיבה בארץ.
  • שיזכה האדם לקיים מצוות התלויות בארץ.
  • חסד עם דורות הבאים שיהיה להם פרות לאכול.
  • גידולים שגדלו באדמתו של האדם שורה בהם ברכה מיוחדת[7].

מעלת הנטיעה

במדרש אמרו שאם אדם נוטע נטיעה ובאו ואמרו לו משיח בא, יסיים את נטיעת העץ ורק אחר כך יצא להקביל את פני המשיח. וז"ל "אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח. בוא ונטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו"[8].

במדרש נאמר שיש בנטיעת עצים מצוות והלכת בדרכיו ומצוות דבקות בה', וז"ל "ר"י ב"ר סימון פתח (דברים יג) אחרי ה' אלקיכם תלכו... ובו תדבקון וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה... אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב (בראשית ב) ויטע ה' אלקים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב כי תבאו אל הארץ"[9].

כך גם אמרו במדרש[10] " ונטעתים על אדמתם (עמוס ט' ט"ו) - ולמה? בזכות אברהם, שנאמר בו (בראשית כ"א ל"ג) "ויטע אשל בבאר שבע" (שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים)". נטיעת האילנות בארץ ישראל של אברהם אבינו גרמה שגם הקב"ה יטע את עם ישראל בארץ ישראל. כך גם כל נטיעת אילנות מסייעת לחיבור של עם ישראל בארץ ובשכינה ובגן עדן[11].

בגמ' (ב"ב יד, א) ספרו בשבחו של האמורא רבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים קטנים בארץ ישראל בשביל לקיים את מצוות נטיעת אילנות ומחמת חיבת הארץ[12].

איזה עץ לנטוע

  1. מצוה לטעת חמשה עצים בארץ ישראל, שמעלתו גדולה שמחזיר מעורכי המלחמה (ראה בהמשך פטור משירות צבאי)[דרוש מקור][מפני ש...].
  2. אין לו אפשרות לחמשה עצים יטע אפילו עץ אחד החביב עליו שייהנה מפרותיו, כדי שיוכל לקיים בו מצוות התלויות בארץ.
  3. ישנה מעלה לטעת עץ משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
  4. אין לו אפשרות לנטוע עצי מאכל, יטע עצי ריח או עצים שיופיים מביא נחת רוח לבריות. שזה הוא שבחה של ארץ ישראל, שהרואים אותה בישובה מברכים את ה' על הארץ הטובה שנתן לבניו.
  5. אם אין לו אפשרות לנטוע עצי מאכל או עצי ריח, מצוה שיטע עצי סרק ולא ישאיר את ארץ ישראל ריקה ושוממה[13].

בגאולה

נוטעים כרמים ביישוב יצהר בשומרון

נבואות הגאולה מתאפיינות בנטיעת כרמים כנאמר (ירמיהו לא, ד) "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ". ייחד הכתוב את שומרון, משום שבמשך הגלות לא היו כרמים בשומרון רק זיתים, ורק בגאולה יצליחו לטעת כרמים שיתנו יין טוב.

וכן נמצא בנבואת עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְיָ אֱלֹקיךָ"[14] הרי שהצלחת הכרם מסימני הגאולה הוא.

גם בתהילים (קז, לה-לח) "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה"

לפי הספר קול התור[15] לא רק שנטיעת עצים היא סימן לגאולה, אלא בעצם נטיעת העצים מקרבים את הגאולה. וכך מובא על הגר"א שאמר "יזכני השי"ת לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים לקיים כי תבואו"[16].

פטור משירות צבאי

בפרשת המלחמה (דברים כ, ו) נאמר "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ". חז"ל למדו שלא רק כרם, אלא כל הנוטע חמשה אילנות מאכל ועדין לא הגיעה השנה הרביעית, או שכבר הגיע השנה הרביעית והוא חילל אך עוד לא הסתיימה השנה הרביעית, והוא נקרא לשירות מילואים – פטרה אותו התורה משירות צבאי[17]. בירושלמי מבואר שדין זה נוהג רק בארץ ישראל, וכן נפסק להלכה ברמב"ם[18].

באורים רבים נאמרו במפרשים לטעם הפטור של נוטע עצים. יש מסבירים, שכשם שהלוחם עוזר ליישוב הארץ, כך הנוטע כרם עוזר ליישוב הארץ, לכן פטרה אותו התורה[דרוש מקור][מפני ש...][19].

מנהגי נטיעה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ט"ו בשבט (מועד)

החל משנת ה'תרמ"ד (1884) התחיל מנהג ישראלי לטעת נטיעות בט"ו בשבט. ישנם הטוענים שבעבר היו נוהגים לעשות כך בט"ו באב, היות שזה היום האחרון על פי ההלכה למניין שנות ערלה. והיום העבירו את המנהג לט"ו באב שהוא מקביל בלוח העברי והקשור בהופכיותו האסטרונומית לתאריך ט"ו בשבט.

לטעת בעצמו

יש שכתבו שיש מצוה לאדם לטעת בעצמו עצים, ולא לעשות את כל המצוה על ידי שליח. כמו שמצאנו בגמ' (ב"ב יד, א), שספרו בשבחו של האמורא רבי ינאי שהתחיל את הנטיעה בארבע מאות כרמים בארץ ישראל. אף על פי שאת רוב הכרם נטעו הפועלים דאג הוא בעצמו לעשות גם חלק בכרם. משום שמלבד מצוות ישוב הארץ שיש בנטיעה, שזה יכול להתקיים על ידי שליח, יש בזה גם מצוה של חיבת הארץ שזה חייב האדם לעשות בעצמו[20].

החתם סופר סבר שגם תלמיד חכם יכול לבטל קצת מלימודו בשביל עבודת האדמה בארץ ישראל (עכ"פ באדמתו), היות שמצוות ישוב הארץ, היא מצוה המוטלת על האדם והיא כמו מצוות תפילין, שלא יכול האדם לומר, שמחמת שהוא עוסק בתורה הוא נפטר ממנה[21].

על הפסוק "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע נָטְעָה כָּרֶם"[22]. יש מסבירים שלגבי שדה האשת חיל קונה ממקום אחר, ואילו לגבי כרם היא נוטעת בעצמה, היות שיש מצוות עשה לטעת עצים של מאכל בארץ ישראל, אבל לגבי תבואה לא מצאנו מצוה לזרוע, לכן לגבי שדה קנתה מוכן אבל כרם נטעה בעצמה[23].

תפילת הנוטע

הרב בן ציון חי עוזיאל חיבר תפילה לומר לפני הנטיעה: "אבינו שבשמים, בונה ציון וירושלים ומכונן מלכות ישראל, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו. רצה ה' ארצך והשפע עליה מטוב חסדך. תן טל לברכה וגשמי רצון הורד בעתם לרוות הרי ישראל ועמקיה ולהשקות בהם כל צמח ועץ. ונטיעות אלה אשר אנחנו נוטעים לפניך היום העמק שרשיהם וגדל פארם למען יפרחו לרצון בתוך שאר עצי ישראל לברכה ולתפארה. וחזק ידי כל אחינו העמלים בעבודת אדמת הקודש ובהפרחת שממתה. ברך ה' חילם ופעל ידם תרצה. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו. אמן"[24].

מנין המצוות

לסיכום: בנטיעת עצים בארץ ישראל מקיימים חמש מצוות: א. דבקות בה'. ב. ישוב ארץ ישראל. ג. כי תבואו אל הארץ ונטעתם. ד. חיבת הארץ. ה. יש אומרים קירוב הגאולה.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמוד א מובא שרב ינאי נטע ארבע מאות כרמים בא"י, וכתב הריטב"א שם: "ומאי דאסהיד דנטע ארבע מאה כרמי סיפרו בשבחו דעביד הכי משום יישוב א"י".
  2. ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ג'; ובתנחומא קדושים ח, ואור החיים שם ו.
  3. ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ה'.
  4. ^ בראשית פרק כו, א-ב
  5. ^ פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת תולדות פרק כו
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קא עמוד ב; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קסח, סעיף א .
  7. ^ יהודה טאוב, ונטעתם, אתר הקול החמישי, תשפ"א, עמ' פרק שני
  8. ^ מסכת אבות דרבי נתן פרק לא
  9. ^ ויקרא רבה פרשת קדושים פרשה כה סימן ג
  10. ^ מדרש אגדה שמות פרשת שמות פרק א, וגמ' סוטה י, א
  11. ^ ראה באריכות בגליון נחלת ה' מס' 39
  12. ^ ראה ריטב"א ומאירי בסוגיה שם
  13. ^ ספר ונטעתם, כתבה במוסף שבת יתד נאמן בא תשפא, מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל, הקול החמישי - ההודיה לה', ‏ט"ו בשבט תשפ"א
  14. ^ עמוס פרק ט, יג-טו
  15. ^ פרק א' אות ט' ובמבוא לספר קול התור נאמר: ואציע כאן מה שפירש רבנו הגר"א במאמר זה, כפי שנעתק אלינו ע"י תלמידו הגאון רבי הלל בספרו זה, הנה היות ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה לבניה – לישראל היושבים עליה ועובדים אדמתה, לאו סימן גרידא הוא לקירוב קץ הפלאות, אלא פעולה גדולה וחזקה המסורה בידי ישראל לעשות, שסגולתה היא קירוב הקץ, שככל שישראל מרבים לעלות ולהתקבץ לארצם, ועובדים אדמתה ובונים חרבותיה ומיישבים שממונה, כן הקץ האחרון מתקרב ובא לקראתם
  16. ^ חזון ציון עמ' 139
  17. ^ גמרא סוטה מ"ג, ב
  18. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד'; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י"ד.
  19. ^ ספר נטיעות הארץ עמ' 280
  20. ^ אמונת עיתיך תש"ע עמוד 86 מאמרו של הרב אברהם סוחובולסקי
  21. ^ חת"ס מסכת סוכה דף לו עמוד א
  22. ^ משלי פרק לא, טז
  23. ^ ר' חיים קניבסקי (מובא במתוק האור - שבת קודש)
  24. ^ ספר מכמני עוזיאל – מכתבי הרב עוזיאל, עמ' 484
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0