פירוש האבן עזרא
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. |
פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים[1]. פירושיו על הספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל נמצאים בידינו, כששני פירושים המיוחסים לו, על ספר משלי וספר עזרא-נחמיה אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי[2]. אבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.
הרקע לכתיבת הפירוש
האבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד המוסלמית. בהיותו כבן ארבעים נאלץ האבן עזרא לעזוב את ספרד מסיבה לא ידועה והחל לנדוד ברחבי אירופה. בקרב החוקרים, יש מי שסבור שעקב מעברו לאירופה נתקל האבן עזרא בקהל קוראים שונה, אשר לא הכיר את החכמות היווניות והערביות וניגש ללימוד התורה ללא הכרות עימן. חוסר הכרות זו, בנוסף לכך שהקהל באירופה לא קרא ערבית ולכן לא היה יכול לקרוא את כתבי גאוני בבל וחכמי ספרד, גרמו לאבן עזרא להסביר רבים מיסודות מדעי התקופה בתוך פירושו ובספרים קרובים לפירוש[דרושה הבהרה]. אמנם האבן עזרא עצמו מתנגד להוספת דברים אלו בפירוש[3], אך נראה שבלית ברירה נאלץ האבן עזרא להוסיף גם את חכמות אלו[4].
בקרב המשכילים יש מי שמניח שהאבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום[5]. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו[6]. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו לחמשה חומשי תורה. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעיתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.
פירושיו לתורה
קיימים שלושה פירושים של האבן עזרא לתורה: הפירוש הקצר (על כל התורה), הפירוש הארוך (על בראשית ושמות, מכונה לעיתים 'השיטה האחרת') והפירוש בעל פה (לפרשות וישלח וויחי).
הפירוש הקצר
את הפירוש הקצר כתב האבן עזרא בלוקה שבאיטליה[7] באזור שנת 1143[8]. זהו הפירוש הראשון לתורה שכתב האבן עזרא והוא מקיף את כל חמשת חומשי התורה. כפי שמשתמע משמו, רוב דיבורי המתחיל בפירוש הינם קצרים, אולם כאשר הוא מדבר על נושאים עקרוניים הוא יכול להרחיב גם מספר עמודים לאותו דיבור[9].
הפירוש הארוך
את הפירוש הארוך (שנקרא כך על שום שדיבורי המתחיל בו ארוכים יחסית לפירוש הראשון לתורה) התחיל לכתוב האבן עזרא בשנת 1153 ככל הנראה בעיר רואן שבצרפת. הרקע לכתיבת הפירוש הוא נדר שנדר האבן עזרא בשעת מחלתו, שאם ה' ירפא אותו הוא יכתוב פירוש חדש לתורה. הפירוש הארוך קיים על שני חומשים בלבד, בראשית ושמות, בין הפירושים לשני החומשים קיימים הבדלים, אולם הם שייכים לאותו פירוש.
הפירוש לבראשית
כאמור, את הפירוש לבראשית כתב האבן עזרא בשנת 1153. בתחילת הפירוש הוא כותב הקדמה בה הוא מסביר את עקרונות הפירוש[10] מבנה הפירוש לבראשית הוא שבתחילת כל פרשה האבן עזרא מפרש את המילים הקשות בפרשה ולאחר מכן מפרש את תוכן הפרשה. מתוך הפירוש הגיע לידינו רק הפירוש עד לפרק י"ב פסוק י"א[11].
הפירוש לשמות
את הפירוש לשמות כתב האבן עזרא ככל הנראה בשנת 1155 או 1156. ההפסקה בין כתיבת הפירוש לבראשית לפירוש לשמות הביאה לכמה שינויים בין שני הפירושים: 1. בפירוש לשמות האבן עזרא משלב את הפירוש הלשוני בתוך הפירוש התוכני. 2. בפירוש לשמות הוא מפרש את כל הפסוקים על הסדר[12]. 3. בפירוש לשמות הוא מתחיל כל פרשה בפיוט העוסק בפרשה[13].
הפירוש בעל פה
את הפירוש שבעל פה כתב תלמידו של האבן עזרא, יוסף בן יעקב ממורוויל, על פי שיעורים ששמע ממנו בהיותו של האבן עזרא בלונדון. כיום נמצאים רק הפירושים לפרשת וישלח ו-ויחי, אולם ככל הנראה הפירוש היה על כל חומש בראשית[14].
הפירוש
אופי הפירוש
בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, וכן להבדיל בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק.
את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צויינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". קטעים רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעיתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - לפעמים הרחיב אפילו מספר דפים על עניין אחד.
דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.
במקרים רבים, הראב"ע תוקף בחריפות רבה מפרשים קודמים לו אשר לדעתו טעו בביאור הכתוב באותו הנידון. בין מושאי המחלוקת נמצאים פרשנים ידועים כרבי שמואל הנגיד, הרב סעדיה גאון, רבי שמואל בן חפני ואחרים. רבים נוספים מבקר האבן עזרא ללא ציון שמותיהם, אלא מכנה את המבוקרים כ"יש אומרים" או מילים דומות. בתוך פירושו ישנם מחלוקות רבות עם פירושי רב סעדיה גאון ורב משה[דרושה הבהרה]. את רש"י לא הזכיר מלבד פעמים ספורות. יש מי שטען, שמדברי הראב"ע עולה תמונה לפיה רחש לרש"י כבוד רב אך הסתייג רבות מפרשנותו[15].
התייחסותו לקראים
במהלך הפירוש האבן עזרא מייחד מקום לתקוף בחריפות את מפרשי המקרא מחוץ למסורה, כמו הקראים ועוד. כבר בהקדמתו הוא מרחיב לשלול את דרך הקראים, אשר מפרשים את הפסוק כרצונם והבנתם בלי כפיפות לפירוש המקובל במסורה. במקום אחד[16], הוא מתייחס לגישתו הכפרנית של פרשן בשם יצחקי, הכופר בשלימות התורה מן השמים: ”הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו... וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר... וספרו ראוי להישרף”.
קביעה זו שמכריח האבן עזרא בהקדמתו לפיה לא יתכן להבין את התורה, אילולי הפירוש המקובל[17], כפי שנקטו הקראים - חוזרת על עצמה לאורך הפירוש. כך לגבי הדוכיפת המוזכרת בתורה[18] מצטט האבן עזרא את המצאת הקראים לפיה מדובר בתרנגולת[19], האבן עזרא תוהה על התיאוריה המומצאת ותמה מי הגיד להם זאת. לאורך הפירוש הוא מצמיד להם ולדבריהם כינויי גנאי קשים כמו "טיפשי עולם"[20], "עיוורי לב"[21] ו"דברי שגעון"[22]. לראש כת הקראים[23] הוא מצמיד קללה מליצית: ”אמר ענן, ימחה שמו כענן”. ככלל קובע האבן עזרא, כי אין צורך להשיב על פירושי הקראים, באשר הם בודאים מליבם את פירושיהם[24]. האבן עזרא[25] אף מספר על מעשה שהיה, כאשר הוכיח לקראי אחד את אמיתת הפירוש המקובל מחז"ל, לאור זאת נשבע הצדוקי שלא יסמוך על דעתו בפירוש המצוות רק ישען על הפירוש המקובל מחז"ל.
קהל היעד
קהל היעד לפירוש אינו ברור. מצד אחד מעיד האבן עזרא כי קהל הקוראים אליו הוא מכוון הוא אנשים חכמים. כך בהקדמתו לספר ישעיהו מצהיר האבן עזרא כי הסודות שיגולו בפירוש יתמיהו "נבוני לב" ובהקדמתו לאיכה מכוון האבן עזרא את פירושיו ל"אנשי אמת"[26], אך מפירושיו עולה התאמה של הפירוש גם לציבור הרחב המשכיל פחות. הסיבה לכפילות זו, לפי פרידלנדר[27], היא הצורך להתאים את הפירוש לכלל הקוראים, בין משכילים ובין אנשים פשוטים. כפילות זו באה לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, האבן עזרא מסתיר חלקים מדבריו וכותב אותם כסודות אשר רק המשכילים יבינו, כאשר במקביל לסוד מופיע פירוש פשוט יותר הנועד למי שלא הבין את הסוד[28]. האופן השני הוא בכך שהאבן עזרא משלב בפירושו חקירות מדעיות המובנות למשכילים בלבד, אך רק במקומות בהם הוא סבור שאין ברירה.
הקדמתו לפירוש התורה
האבן עזרא כתב שתי הקדמות נרחבות לפירוש התורה ובהן הוא מפרט את חמש השיטות ביחס לפירוש התורה, כשהוא מסביר כל שיטה בהסבר קצר ו"מדרג" את השיטות לפי נכונותן. לצורך הסבר על אמיתות השיטה האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - עיגול ובתוכו נקודה, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה[29].
חמש הגישות לפירוש התורה הן:
- דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. וכלשונו - ”והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות.”
- דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
- דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממוקמת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: ”...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו.”
- בדרך זו יש שוני בין הפירוש הארוך לפירוש הקצר.
בפירוש הקצר מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - ”ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?”
בפירוש הארוך מביא בדרך זו האבן עזרא את חז"ל עצמם. דרך זו היא לעיתים בנקודה ולעיתים סביבה, אך הסטייה מהנקודה היא מכוונת, על מנת לדרוש את הפסוק בדרשות נצרכות. - דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט: ”אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה...”. לעומת עניינים רעיוניים בתורה, שם מאמץ האבן עזרא בפירושו את הכלל שבעים פנים לתורה, לעומת זאת בענייני הלכה למעשה אשר אין מקום לכמה פנים, בזאת אם נמצא שני פירושים, יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית.
יחס האבן עזרא לדברי חז"ל
יחסו לקבלת וסברת חז"ל
בהקדמה לספרו מכריח האבן עזרא שהתורה שבכתב נסמכת על תורה שבעל פה, וקבלתה איש מפי איש. על יסוד זה חוזר האבן עזרא בתוך פירושו פעמים רבות, כך למשל הוא כותב[30]: ”והכלל לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם אם לא נסמך על דברי חז"ל. כי כאשר קבלנו התורה מן האבות כן קבלנו תורה שבעל פה אין הפרש ביניהם.”
אף לגבי פרשנות העובדות, כותב האבן עזרא כי יש לסמוך על מסורת חז"ל גם אם הם לא כמשמעות הפסוקים[31].
כאשר יש לצדוקים ראיה לכאורה כדבריהם שלא כקבלה, כותב האבן עזרא כי אין צורך לחפש תשובה לראייתם[32]. לגבי שיעור "דרך רחוקה" כותב אבן עזרא[33], כי אין מקום לעיין ולחפש השיעור, כי כבר העתיקו חז"ל השיעור. כאשר הוא מביא ראיה לדברי רז"ל, הוא מתבטא שאין לכך צורך[34].
לדעת האבן עזרא, קיומה של תורה שבעל פה כפירוש התורה שבכתב, ומסירתה איש מפי איש על ידי מעתיקי השמועה, מפורש בגוף תורה שבכתב. כך מפרש האבן עזרא, בין היתר, את הפסוק בפרשת וזאת הברכה[35]: ”ישא מדברותיך - כי הם ילמדו התורה והם המעתיקים על תורה שבעל פה.”
אף לגבי סברתם ודעתם של חז"ל, כותב האבן עזרא[36] כי דעתם רחבה מדעתנו, וכי דעתנו נקלה כנגד דעתם, ומכאן חלילה וחלילה לומר שלא דיברו חז"ל נכוחה, כלשונו[37]. אם כי כשמדובר בסברתם העצמית של חז"ל, הוא מציע הסברים נוספים[38].
השגותיו לכאורה על דברי חז"ל
עם זאת, בתוך פירושו עה"ת נמצא רבות אשר על פניו פירושו חלוק מסברת חז"ל. יש [39] והוא מביא את פירושו ומעיר שהוא שלא כדברי חז"ל, שם הוא מבהיר כי שבעים פנים לתורה.
על דרכו של האבן עזרא להשיב על דברי חז"ל, כתב הרמב"ן[40]: ”זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בענין פינחס, וזולתו במקומות הרבה...” כך כאשר האבן עזרא[41] מפרש דעתו בפסוק על פי דרך הפשט, לצדקותו של נמרוד, שלא כדברי חז"ל, אותם הוא מכנה במקרה זה "דרך דרש", זוכה הוא לביקורת מהרמב"ן על כך שמצדיק את מי שקיבלו חז"ל שהוא רשע[42].
ביקורת דומה כתב המהרש"ל[43]: ”והתריס בכמה מקומות נגד דברי חכמי התורה והתלמוד, או מבלי השגחה או מבלי ידיעה. וכבודו במקומו מונח, כי חכם גדול היה...” עם זאת, המהרש"ל מביא ששמע שהאבן עזרא הבהיר לרבים כי פירושו הם "לולי" הקבלה, וכמו שאכן כותב במפורש כמה פעמים "לולי הקבלה הייתי אומר". אלא שעדיין לא נחה דעתו של המהרש"ל בזאת, וכותב כי עדיין לא צדק בזאת האבן עזרא.
על התנגדותו של האבן עזרא לפיוטי התנא רבי אלעזר הקליר[44], הובעה ביקורת חריפה על ידי האחרונים. ביניהם: המהר"ל[45], רבי עקיבא איגר[46], רבי שמואל אביגדור מקושטא[47] ובעל הערוך השולחן[48]. לעומת זאת התשב"ץ כותב בעניין[49], כי אין זה פוגם מעלת החכם אם אינו יודע דקדוק הלשון.
ידי אחרים שלטו בפירושו
בשם הגדולים[50] מביא החיד"א את דעת רבני איטליה, לפיה תלמידי האבן עזרא הוסיפו דברים אחרי מותו בתוך הפירוש, וכל לשון בפירוש המנוגד לחז"ל אינו מהאבן עזרא אלא מתלמידיו.
החיד"א אינו מקבל את הדברים בצורה גורפת, משום שהרמב"ן שהיה סמוך לזמנו של האבן עזרא מבקר אותו על רקע מה שחולק על חז"ל, הרי שהתאמת אצל הרמב"ן שהם דברי האבן עזרא עצמו. מצד שני, תוהה החיד"א מדוע פעמים רבות שתק הרמב"ן לאבן עזרא. מכאן, מסיק החיד"א שאכן ישנם אי אלו לשונות בפירוש שאינם מהאבן עזרא עצמו.
למסקנה דומה הגיע מחבר הספר אבי עזר על פירוש האבן עזרא: ”לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר שאינם מפיו, רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון, כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל”.[51]
יש לציין את דעתו של רבי יוסף טוב עלם הספרדי, שהפירוש הארוך לספר שמות המיוחס לאבן עזרא, הוא מעשה ידי תלמיד[52]. יש מי שטוען[53] שאף בפירוש לבראשית, אשר הודפס במקראות גדולות הכתר, שורבבו דברי רבי יוסף בן יעקב ממוידויל בשם האבן עזרא[54].
"הפירוש הקצר", נדפס לראשונה בשנת ת"ר בפראג, על ידי יצחק שמואל רג'יו, מכתב יד שהיה ברשותו של שד"ל, והודפס שוב בוינה בשנת תרפ"ו על ידי יהודה לייב לאופולד פליישר[55], כל השלושה היו מראשי תנועת ההשכלה היהודית. בהקדמתו (עמ' 7), אומר פליישר כי יש להניח שחלו שיבושים רבים בגרסה המתגלגלת, על ידי מעתיקי כתבי היד, אשר הועתקו זה מזה במשך 673 שנים, ומשכך הגיה כפי ראות עיניו. בשנת תשע"ח נדפס הספר מחדש בהוצאת מוסד הרב קוק על פי כתבי היד, תחת השם דעת עזרא[56].
פירושו נכתב לעיניים נוכריות או נבוכות
גם האור החיים[57] מתקיף את האבן עזרא על כך שחולק על קבלת חז"ל, וכן על כך שנחלק מסברא על חז"ל – שאין בכוחו ואף בכוח גדולים ממנו לחלוק על סברת חז"ל.
כ"לימוד זכות" מציע האור החיים, שאולי הוכרח האבן עזרא לנהוג כן "לסיבה ידועה", כמנהג שבעים זקנים אשר תרגמו את התורה יוונית לתלמי המלך.
רבי אליהו אליעזר דסלר משער בדרך מעט שונה: ”וסבור אני לחשוב, כי עשו זאת למען הנבוכים. והיינו להראות שיש כמה וכמה פנים לתורה... והיינו למען שאם יהיה אחד אשר לא ימצא מקום בדעתו לאיזה פשט... אזי טוב שישוב ויאחוז בפשט הנראה לו - כמובן אם אינו נגד יסודות האמונה... והוא מעין דרך הרמב"ם שכתב כל כך למען הנבוכים...”[58] גם רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם[59] משער בדרך זו, שהאבן עזרא, וכמוהו גם הרשב"ם ורד"ק כתבו את פירושיהם בסגנון הקרוב אל השכל, מפני צורך הזמן להרחיק את ההמון מפילוסופיה.
פירושים על פירושו
על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:
- "צפנת פענח" (אוהל יוסף) מאת רבי יוסף טוב עלם הספרדי
- פירוש "מקור חיים"
- "מאמר יום טוב", לבעל התוספות יום טוב
- "מחוקקי יהודה" מהרב יהודה ליב קרינסקי, וילנא תרס"ז - תרפ"ח
- "באר יצחק" לר' יצחק שרים, ליוורנו תרכ"ד.
- אבן עזרא, פירוש אוצר חיים, באתר אוצר החכמה.
- פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק
- "אבי עזר" מאת הרב שלמה הכהן מליסא[60]
- "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה.
- "אהבת קדומים" מאת הרב אליהו כהן אילוביצקי. הפירוש כולל עיונים ובאורים על פירוש ראב"ע על התורה, וכן ספר הערכים וכללי הפרשנות לראב"ע בפירושו על התורה. בית שמש, תשע"ו.
היחס לפירוש
קישורים חיצוניים
- הרב שמריה גרשוני, סוד השנים עשר לראב"ע
הערות שוליים
- ^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1
- ^ אבן עזרא אברהם, אתר דעת
- ^ הקדמתו לפירוש הקצר, בה הוא כותב: ”והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות / ילמדם מספרי אנשי התבונות...”
- ^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק ב' בין המפרש הנודד לקוראיו עמ' 33-36
- ^ ”...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...” שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132
- ^ יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן
- ^ ע"פ עדותו בבראשית פרק ל"ג פסוק י'
- ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון בנושא, אמנם ההוכחה שם מתייחסת בעיקר לכך שהוא נכתב לפני שנת 1145 אולם נראה שהוא מבין שהפירוש נכתב כשנתיים - שלוש לפני כן.
- ^ כמו בפירושו לפרק כ בספר שמות.
- ^ כפי שניתן לראות בפרק 'עקרונות הפירוש'.
- ^ אוריאל סימון משער שהדבר מצביע על כך שכתב היד ממנו העתיקו כל כתבי היד המאוחרים התפרק בנקודה זו והחלקים שאחריה אבדו.
- ^ בניגוד לפירוש לבראשית בו הוא מפרש רק דברים הטעונים פירוש לדעתו.
- ^ כך לדוגמה בפרשת וארא הוא פותח את הפירוש בפיוט הבא:
שם א-ל ש-די סוד התורה - גם כן השם הוא הנורא
עתה פורש בתחילת זאת - הפרשה היא וארא. - ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון.
- ^ ה"אבן עזרא" ויחסו לפרשני המקרא, מאת הרב חיים ראובן רבינוביץ, באתר דעת
- ^ וישלח לו, לא.
- ^ ראה למשל פרשת קדושים (כ, כ) הכרח לפיו אנו צריכים לקבלה, ואין לסמוך על הסברא.
- ^ בפרשת שמיני יא, יט.
- ^ בפירוש רש"י שם הובאה קבלת חז"ל, לפיה מדובר ב"תרנגולת הבר - נגר טורא".
- ^ שמיני יא, יט.
- ^ אמור כג, מ.
- ^ פרשת צו יא, כו.
- ^ כי תשא לד, כא.
- ^ אחרי יח, יא. ראה גם פרשת צו יא, כו, שם הוא מצטט את פירושו של איזה קראי כאשר הוא מכנה אותו "מין", ומפריך את פירושו זה מפסוק מפורש, בעודו מקדים כי אין צורך להשיב על דבריהם.
- ^ צו ז, כ.
- ^ הקדמות האבן עזרא לישעיהו ואיכה.
- ^ פרידלנדר מ., "מסות", עמ' 137
- ^ כך לדוגמה בפירושו לדניאל פרק יב: ”...והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל:”
- ^ הקדמתו לתורה באתר ויקיטקסט.
- ^ משפטים (כח, יט).
- ^ ראה למשל בפרשיות נח (יא, כט), וירא (כב, ה), שמיני (ט, א).
- ^ ובדומה לזה ראו עוד בפרשת מצורע (יד, ד) לגבי אזוב. וכן בפרשת אחרי (טז, כט) לגבי עינוי ביום הכיפורים. וראו עוד (בא יג, ט) דברי הקבלה חזקים ואין צריכים חיזוק.
- ^ בהעלותך ט, י.
- ^ פנחס כח, ז. בנותן טעם, משחק מילים משובב נפש נוקט האבן עזרא, לגבי ההסתמכות על דברי חז"ל, בפרשיית סמיכה בקרבנות (ויקרא א, ד): ”היה נראה מהפשט שבידו האחת יסמוך... רק כאשר מצאנו המעתיקים שהעתיקו שכל סמיכה בשתי ידים, סמכנו עליהם...”
- ^ לג, ג. וראה עוד יתרו יט, ז "וישם לפניהם". וכן משפטים כד, יב "והמצווה".
- ^ עקב י, א.
- ^ יתרו כ, א.
- ^ תרומה (כה, ה). וראה עוד כעין זה ביחס לפירוש רש"י (שם כו, יח). וראה עוד פקודי (מ, ב).
- ^ בהעלותך (י, כט).
- ^ וישב (מו, טו).
- ^ נח י, ט.
- ^ ראה בהקדמה לספר אוצר החיים על פירוש האבן עזרא, שהביא מרבי יואל טייטלבוים זצ"ל להתאים דברי אבן עזרא אלו עם קבלת חז"ל.
- ^ הקדמה לים של שלמה, בבא קמא.
- ^ ביאורו לקהלת ה, א.
- ^ "מי לא ישים על ליבו ודעתו זה, כי קדמונינו כל דרכם דרך חכמה ותבונה, ומי ששם לבו ודעתו על דבריהם ימצא כי לא סרו מדרך האמת אף בדבר קטן, לכן אמרתי שלא להשגיח על דבריו כלל", נתיבות עולם נתיב העבודה פרק יב.
- ^ "הרב אבן עזרא לעג ופער פיו על הקליר, כבודו במקומו מונח, ובזה עשה שלא כהוגן לפגוע בכבוד הקדוש הזה... שהוא תנא... וה' הטוב יסלח להרב אבן עזרא על גודל שגגתו בזה". מכתבי רבי עקיבא איגר תשכ"ט מכתב ג.
- ^ "ותמה אני על החכם הגדול רבי אברהם אבן עזרא איך מלאו לבו לכתוב עליו מה שכתב...", זכור לאברהם סימן יג.
- ^ או"ח סימן סח סעיף ב.
- ^ חלק א סימן לג בסופו בדרך אגב.
- ^ ערך אות א', סעיף פט.
- ^ הרב שלמה הכהן מליסא, אבי עזר, עמוד ראשון
- ^ הקדמה לספרו צפנת פענח על פירוש האבן עזרא. וראה הקדמה לספר דעת עזרא המעלה שהרמב"ן ייחס פירוש זה להאבן עזרא עצמו.
- ^ חיים קרייסל, חמישה קדמוני מפרשי רבי אברהם אבן עזרא, עמ' י"א, באתר אוצר החכמה
- ^ השווה לאמור בפרק "הקדמתו לפירוש התורה", לפיו חל שינוי בין הנוסח ב"פירוש הקצר" שם הוא תוקף את המעתיקים שנית את דברי חז"ל, לבין נוסח "הפירוש הארוך" שם הביקורת עולה על חז"ל עצמם.
- ^ ראה https://tablet.otzar.org/#/book/103052/p/1/t/6427699531234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' השער, ובעמ' 7.
- ^ ראה עוד במבוא לדעת עזרא על חומש שמות.
- ^ שמיני יא, כד.
- ^ מכתב מאליהו, מכתב לר' א' נ"י תש"ט. וראה עוד הקדמה לספר דעת עזרא על פירוש האבן עזרא.
- ^ דברי יציב, יורה דעה סי' קלא.
- ^ הרב יעקב לויפר, פירוש 'אבי עזר' על פירוש ראב"ע על התורה, המעין, תשרי תש"ע
