רבי שמעון בן צמח דוראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף התשב"ץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון בן צמח דוראן
לידה כתר אראגוןכתר אראגון פלמה דה מיורקה, כתר אראגון
פטירה ממלכת תלמסאן אלג'יר, ממלכת תלמסאן (אנ')

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 13611444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

קורות חיים

נולד בפלמה דה מיורקה, ספרד, בחודש אדר ה'קכ"א (1361), לרב צמח דוראן, ממשפחה נכבדה מפרובאנס מצאצאי הרמב"ן. במיורקה נתוודע לרבי וידאל אפרים תלמידו של הר"ן, ולמד תורה מפיו. ממנו גם רכש ידיעות במדע ובחכמת התשבורת, פילוסופיה ותכונה עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החכמה ההיא תחיה בעליה" - בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.

בבגרותו הגיע לארגוניה. בגזירות קנ"א איבד את כספו וברח לאלג'יר. שם פגש ברבי יצחק בן ששת (הריב"ש) שכיבדו. החיבה התחלפה במחלוקת, שעליה הביע הרשב"ץ חרטה לאחר זמן. בסופו של דבר משנפטר הריב"ש החליפו הרשב"ץ. הרשב"ץ ביקש שלא להיות מאושר על ידי המלך וחלק על התנהגותו של קודמו שקיבל אישור כזה, לדעתו היה בכך פסול.

נפטר באלג'יר בשנת ה'ר"ד (1444). ואת מקומו מילא בנו רבי שלמה (הרשב"ש) עד לפטירתו בשנת ה'רכ"ז (1467).

ספריו

  • שו"ת התשב"ץ - עיקר מפעלו הוא בתשובותיו ההלכתיות, למעלה מתשע מאות תשובות הלכתיות שקיבצן לשלושה חלקים, גם צירף אליהם דיונים הלכתיים ובירורים נוספים, הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'תצ"ח. על עצמו העיד שמעולם לא חזר בו מפסיקה שנתן. הוא סבר שיש בכוחו לחלוק על קודמיו בסברותיהם, ופסיקתו הורתה דרך ליהודי צפון אפריקה דורות רבים.
  • חידושי התשב"ץ - פירושיו על מסכת ראש השנה ועל מסכת קינים, בספר זה כלל אף את פסקיו להלכות נידה על פי סדר המסכת. ספר זה נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ה'תק"ה. בספר שיטה מקובצת הובאו אף מחידושיו על מסכת בבא מציעא שלא הגיעו אלינו. פירושו למסכת ברכות שנזכר בספר "יבין שמועה" מספר פעמים, נדפס לראשונה בשנת ה'תשל"א, ועוד במהדורה מדויקת ומוערת על ידי דוד צבי הילמן, הוצאת אהבת שלום, מודיעין עילית תשע"ב.
  • זוהר הרקיע - פירוש על אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, למניין המצוות על פי דברי הרמב"ם והרמב"ן, בספרו הוא מגן על הרמב"ם מפני השגותיו של הרמב"ן. כפי שמציין בהקדמתו, את ספרו זה חיבר באלג'יר בשנת ה'קע"ז. יו"ל לראשונה בקושטא רע"ה.
  • מגן אבות - ספרו הפילוסופי הגדול ובו ארבעה חלקים: החלק הראשון דן במציאות הבורא, באחדותו, בקדמותו ובתאריו. החלק השני על נבואה, תורה מן השמים, ונצחיות התורה. בחלק זה הקדיש פרק ובו הוא מתעמת גם עם תפיסות נוצריות ומוסלמיות. בין השאר הוא טוען, בדומה להשקפת הרבה חוקרים מודרניים, שישו הקפיד על שמירת המצוות. אף נגד האסלאם הוא יוצא וציין שהקוראן רחוק מלהיות ספר כליל שלמות, כפי שרואים אותו המוסלמים וגינה את אופיו הגשמי של גן עדן באסלאם. חלקים פולמוסיים אלו צונזרו בהרבה מהדורות, ונדפסו כספר נפרד בשם "קשת ומגן". אף במהדורות חדשות שנוספו בהם קטעים אלו הוסיפום בגופן שונה, כדי לציין את היעדרותן מהספר למשך מאות שנים. החלק השלישי דן בידיעת ה', השגחתו והאמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים. החלק הרביעי הוא פירושו על מסכת אבות, חלק זה נדפס בנפרד בליוורנו תקכ"ג, שאר חלקי הספר הפילוסופיים נדפסו מאוחר יותר בליוורנו בשנת תקמ"ה. בספר זה ניכרים יפה ידיעותיו בתחומי המדע והרפואה.
  • אור החיים - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'"
  • יבין שמועה - פסקים בהלכות שחיטה וטריפות.
  • פירוש איזה מקומן - פירוש על פרק איזהו מקומן, ופירוש לברייתא דרבי ישמעאל.
  • מאמר חמץ ואפיקומן- פסקים בהלכות חג הפסח וליל הסדר, כולל פירוש להגדה של פסח, ועוד. הספר יו"ל בליוורנו בשנת תק"ד.
  • לוית חן - פירוש על התורה ובו מתעמת עם בן משפחתו הרב לוי בן גרשון.
  • אוהב משפט - פירוש על ספר איוב ודן בו בהשגחת ה' בעולמו. נדפס בוונציה ש"נ.
  • פירוש הלכות ברכות להרי"ץ.
  • תיקון חזנים.
  • תפארת ישראל- ענייני מולדות.
  • מנהגים/תקנות- מנהגי קהילת אלג'יר.

בניגוד לרמב"ם, החזיק בעמדה המתירה להתפרנס מלימוד והוראת תורה.  

זיקתו לפילוסופיה ולמדעים לא מנעה ממנו לתת אמון באסטרולוגיה. כפילוסוף היה מתון לעומת השכלתנות המיימונית מרחיקת הלכת, כך למשל הוא היה מאלה שהתנגדו לדעת הרמב"ם, לפיה על כל יהודי להאמין בי"ג העיקרים ואפילו אם הוא מתכחש להם בשוגג הוא נחשב כופר. יחסו לקבלה היה חיובי - הוא ציטט את דברי המקובלים, ואת ספר הזוהר ייחס לרבי שמעון בר יוחאי.

כמו כן חיבר פיוטים רבים, ופירש רבות את פיוטי הקדמונים. אף את נוסח מצבתו כתב בעצמו. בלשון זו:
”הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה
לָאֵל הָיָה לָנוּ מָעוֹן
אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר
כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן”

צאצאיו

בנו רבי שלמה (הרשב"ש), מילא את מקומו ברבנות אלג'יר.

בנו של רבי שלמה, רבי צמח דוראן, אף הוא היה מחכמי אלג'יר וממלא מקום אביו משנת רכ"ז (1467). כתב תשובות רבות בהלכה שהובאו אצל כמה פוסקים, בהם רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף. 150 מתשובותיו נדפסו יחד עם תשובות אחיו רבי שמעון בספר "יכין ובועז" (ליוורנו תקמ"ב).[1]

רבי שלמה בן צמח דוראן, רשב"ץ האחרון (נינו של רבי צמח) ורבי שלמה דוראן (נכדו של רבי שמעון דוראן), פעלו באלג'יר כרבנים וראשי ישיבה, בסוף המאה ה-16.[2]

לקריאה נוספת

  • א' נחלון, ארגון הקהל לפי התשב"ץ, הקונגרס העולמי למדעי היהדות ו, ג (תשל"ו) 301-310. ‬
  • י' ליבוביץ, ר’ שמעון בן צמח דוראן ותפיסת חילוף החומרים בספרו "מגן אבות", קורות ז, ט/י (תש"ם) 626-633. ‬
  • הרב י' קטן, מבוא לשו"ת התשב"ץ, הוצ' מכון שלמה אומן-ישיבת שעלבים, מכון ירושלים-אור המזרח, כרך א, תשנ"ח, עמ' 19-59.
  • הרב א"ר זיני, מבוא לספר מגן אבות, ירושלים : ארז, תש"ס.
  • גולדמינץ, תשובות חדשות מכ"י מאת הרשב"ץ דוראן, מוריה 28, ה-ז (תשס"ז) טז-יט.
  • נחום אריאלי, משנתו הפלוסופית של ר’ שמעון בן צמח דוראן‬, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשל"ו 1976.
  • אתי בן סעדון (ההדרה, מבוא, ביאור והערות), שירתו של רבי שמעון בר צמח דוראן, מכלול שיריו של הרשב"ץ, הוצאת יד בן צבי, 2012

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צמח בר' שלמה דוראן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1224, באתר HebrewBooks
  2. ^ שלמה בן צמח דוראן; שלמה דוראן , ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
    מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה בר' צמח דורן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1308, באתר HebrewBooks


תקופת חייו של רבי שמעון בן צמח דוראן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34714219שמעון בן צמח דוראן