פרשת ויחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg ויחי Arrow l.svg
פסוקים בראשית, מ"ז, כ"ח - נ', כ"ו
מספר פסוקים 85
מספר תיבות 1158
תוכן ברכת יעקב לכל אחד מבניו ולבניו של יוסף, בני יעקב קוברים את אביהם במערת המכפלה ושבים מצרימה, סוף ימי יוסף
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
מלכים א', ב', א'-י"ב

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית, היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.

בשבת פרשת ויחי מסיימים את קריאת התורה של ספר בראשית, ובקהילות האשכנזים קוראים בסיום "חזק חזק ונתחזק". את פרשת ויחי קוראים בין התאריכים י"א בטבת-י"ח בטבת.

תוכן הפרשה

ברכת יעקב

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – שבועת יוסף ליעקב, ברכת אפרים ומנשה

יעקב ומשפחתו חיים במצרים שבע עשרה שנה לאחר סיום פרשת יוסף ואחיו. כשמרגיש יעקב שבאה שעתו למות הוא קורא ליוסף ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים אלא בארץ ישראל. אחר כך הוא מברך את בני יוסף, מנשה ואפרים, וקובע שהם יהיו שייכים לשבטי ישראל כמו ראובן ושמעון. אף על פי שמנשה נולד לפני אפרים, יעקב מברך את אפרים ביד ימינו, ומסביר זאת בכך שהוא יהיה גדול מאחיו.

קבורת יעקב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מות יעקב וקבורתו

המצרים חונטים את יעקב ומתאבלים עליו. יוסף מקבל אישור מיוחד מפרעה לצאת לארץ ישראל כדי לקבור את אביו, והאחים יוצאים במסע לארץ ישראל מלווים במשמר צבאי מצרי גדול. הם הולכים במסלול ארוך מסביב לים המלח ועורכים תחנת ביניים בעבר הירדן המזרחי. לבסוף הם קוברים את יעקב במערת המכפלה ושבים מצרימה.

פרשת ויחי מתחילה בספר תורה באמצע פסקה

סוף ימי יוסף

האחים חוששים שלאחר מות אביהם יתנקם בהם יוסף על מכירתו, ומספרים לו שיעקב ציווה עליו להתפייס עמם. יוסף מנחם אותם ואומר: "וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹקִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה".[1] יוסף מאריך ימים במצרים, ולפני מותו הוא מודיע לבני ישראל כי "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה".[2] יוסף מת בן מאה ועשר שנים, נחנט ומושם בארון שנשמר במצרים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת ויחי יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

פרשה סתומה

על פי נוסח המסורה, התורה מחולקת לפסקאות שנקראות פרשות פתוחות וסתומות. פרשת השבוע "ויחי" היא היחידה מבין פרשות השבוע שמתחילה באמצע פיסקה ללא כל רווח לפניה (ראו תמונה). מדרש רבה מתייחס לעניין ומספק כמה הסברים בדרך מדרשית, כגון שהדבר מורה על צער על מותו של יעקב המתואר בפרשה, שהוביל לתחילת השעבוד של בני ישראל במצרים.[3]

הפטרה

ההפטרה היא בספר מלכים א', פרק ב', פסוקים א'-י"ב. היא עוסקת בימיו האחרונים של דוד המלך, ובהוראות שהותיר בצוואתו לשלמה בנו.

בנוסח רומניא הפטירו ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ד עד פרק י"ד, פסוק ז'.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת ויחי, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ'
    2. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ"ה
    3. ^ בראשית רבה, מהדורת וילנא, פרשה צו.


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0