וסת ההפלגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עונת ההפלגה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסת ההפלגה
(מקורות עיקריים)
משנה תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ג עמוד ב'
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ט עמוד א'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיפים ב'–ה'
מקורות נוספים בעלי הנפש (שער תיקון הוסתות)
תורת הבית (בית ז שער ג)

וסת ההפלגה הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה, ונאסרים בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא. וסת זה נקבע על פי מספר הימים שעברו על האשה בין שתי הראיות האחרונות. כגון אם ראתה לפני 29 ימים, והיום ראתה שוב, צריכה לפרוש בעוד 29 יום מראייה זו.

וסת זו נוהגת בין באשה שיש לה וסת קבוע, ובין באשה שאין לה וסת קבוע.

מקור

המקור לוסת הפלגה הוא במשנה במסכת נדה: ”היתה למודה להיות רואה יום ט"ו ושינתה להיות רואה ליום כ' זה וזה אסורין וכו'” (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ג עמוד ב'). בגמרא במקום אחר[1] מבואר שהמדובר במספרים אלו (ט"ו, כ') לגבי ימי הפלגה, וכך נפסקה ההלכה[2].

לדעת מקצת מהראשונים, אף במחלוקת רב ושמואל בסוגיית וסת הדילוג (להלן) הכוונה היא לוסת ההפלגה בדילוג, מאחר שלדעתם אין כלל וסת החודש.

מדיני הווסת

וסת שאינו קבוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אישה שאין לה וסת

אישה שראתה דם בפעם השנייה בחייה, צריכה לחשב את הזמן שעבר מאז ראייתה הקודמת עד ראייתה כעת, וכפי הזמן הזה, צריכה לחשוש שתראה להבא, כגון אם ראייתה הראשונה הייתה בא' בחודש, ולאחר מכן ראתה בכ"ה לאותו חודש, נמצא שעברו 25 ימים מהראיה הראשונה לשנייה, דינה הוא שצריכה לחשוש שמא תראה שוב לעוד 25 יום מראיתה השנייה, וצריכה לפרוש באותו יום מדין פרישה סמוך לווסת. כל זמן שלא נקבעה הוסת, (בשלוש הפלגות קבועות, ראו להלן) צריכה לחשוש לווסתה פעם אחת בלבד, ואם הגיע היום ה25 לוסתה, ולא ראתה באותו יום, נעקרה וסת זו ואינה צריכה לחשוש ליום ה25 הבא.

כל זמן שלא נקבעה לה וסת, וחוששת ליום ההפלגה מדין וסת שאינו קבוע, צריכה לחשוש בנוסף - לעונה בינונית, ולוסת החודש.

מקרא צבעים
ראיית דם עונת הפלגה עונה בינונית יום בחודש
ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

המחשה לפרישות בווסת שאינו קבוע

להלן לוח להמחשה של עונות ההפלגה ושאר ההפלגות עם סימון ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי.
במקרה כזה יהיו שלושה ימי פרישה:

  • עונה בינונית - 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה) - תחול בכ"ו בחשוון.
  • וסת החודש - באותו תאריך בחודש הבא - תחול בכ"ז בחשוון.
  • עונת הפלגה - ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת, לאחר 28 יום - תחול בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה[3] (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

וסת קבוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת קבוע

כאשר האישה ראתה שלוש פעמים בהפלגה קבועה של אותו מספר ימים, קבעה לה וסת לאותה הפלגה, ומעתה צריכה לחוש להפלגה זו בלבד, ולא לוסת החודש או עונה בינונית.

נחלקו הראשונים באשה שיש לה וסת קבוע להפלגה לאחר יום ה30, האם צריכה לחוש לעונה בינונית. לרש"י צריכה לחשוש[4], אך בשו"ע הלכה כראשונים[5] שלא צריכה.

עוד נחלקו, באישה שקבעה לה וסת למספר ימים פחותים מל' ימים של עונה בינונית, כגון ל27 יום, ועבר היום ה27 ולא ראתה, לדעת הרמב"ן מאחר שלא מסתבר שלא תראה לעולם, צריכה שוב לחשוש שמא תראה בעונה בינונית[6], ויש חולקים שלעולם אישה שיש לה וסת קבוע אינה חוששת לעונה בינונית[7].

יש שכתבו שאף לדעות אלו שאינה צריכה לחשוש לעונה בינונית, מכל מקום אם ראתה אפילו פעם אחת בהפלגה של 31 ויותר, מאחר שצריכה לחשוש ליום ה31 משום וסת שאינו קבוע, כמו כן יש לה לחשוש ליום העונה הבינונית[8].

מנין הראיות הנצרך לקביעות הוסת

במשנה נכתב ”שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה ג' פעמים” (נדה סג ב). הראב"ד והרשב"א וכן בעוד ראשונים כתבו שבוסת הפלגות, צריך שיהיו ג' הפלגות דהיינו שיהיו ארבע ראיות וביניהם שלשה הפלגות, ונימקו הטעם משום שהקביעות הוא ההפלגות א"כ אנו צריכים שיקבע בג' הפלגות. אך הרמב"ן בחידושיו (בהלכותיו נקט כדעת שאר הראשונים) וברא"ה בבדק הבית כתבו שמספיק שיהיה 3 ראיות ורק ב' הפלגות ונימקו זאת משום שראינו בבבא קמא שהגמ' מדמה סירוגין של ימים בראיות אשה לסירוגין של שוורים לגבי הלכות שור מועד ובשוורים הרי שור נעשה מועד ב3 נגיחות[9].

בשולחן ערוך נפסק: ”כיצד קובעתו, כגון שתראה ד' פעמים, וביניהם ג' זמנים שווין, כגון שראתה היום, ולסוף כ' יום פעם אחרת, ועוד לסוף עשרים יום, ועוד לסוף כ' יום, וזה נקרא וסת ההפלגות” (יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף ב')

וסת ההפלגה בדילוג

אם לא ראתה כל חודש באותו ההפרש של ימים ממש, אך יש לה סדר מסוים לראיותיה, כגון שראתה בחודש הראשון בהפלגה של 25 יום, ובחודש שלאחריו בהפלגה של 26 יום וכן הלאה, קבעה לה וסת ההפלגה בדילוג. וכן בהפלגות גדולות יותר, כל זמן שישנו סדר קבוע להפלגה. כתבו בראשונים, שכל זמן שלא קבע וסת להפלגה בדילוג, אינה צריכה לחשוש לדילוג הבא (מדין וסת שאינו קבוע).

בראשונים ובאחרונים כתבו שאף אם הדילוג מתקטן מחודש לחודש, כגון שראתה בהפלגה של 25 יום, ולאחריה הפלגה של 24 יום, וכן הלאה, קבעה וסת לדילוג זה[10]. אך יש שחולקים שאין נקבע לה וסת הדילוג במקרה כזה[11] .

מספר הדילוגים הנצרך

בתלמוד הובאה מחלוקת רב ושמואל לעניין וסת הדילוג, שלדעת רב די לנו בשני דילוגים (שלש ראיות), אבל לשמואל אינה קובעת עד שתדלג פעם נוספת (ארבע ראיות), מאחר שהראיה הראשונה לא הייתה בדילוג אינה מצטרפת.

ובראשונים נחלקו באיזה וסת נחלקו רב ושמואל:

הרמב"ן סובר שאין כלל וסת החודש, ולדעתו מחלוקת רב ושמואל עוסקת בוסת ההפלגה בדילוג. בראשונים נחלקו כדעת מי יש לפסוק. בשולחן הובאו שתי דעות אלו, ובש"ך נכתב להחמיר כשתי הדעות.

לדעת שאר הראשונים, רב ושמואל נחלקו לעניין וסת החודש בדילוג דווקא, אך לא לעניין וסת ההפלגה הדילוג. יש מהאחרונים שכתבו שלדעת תוספות בוסת ההפלגה בדילוג, אף רב מודה שאינה קובעת קודם שתראה חמש ראיות וארבע הפלגות[12]. יש שכתבו שלדעת תוספות רב ושמואל נחלקו אף בזה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ט עמוד א'
  2. ^ תוס', ראב"ד רמב"ן רשב"א ושולחן ערוך.
  3. ^ מלבד עונה בינונית שיש מחמירים שאסורה כל יום ל' או ל"א.
  4. ^ כך דייקו בדבריו הרמב"ן והר"ן (נדה טו)
  5. ^ הרמב"ן והר"ן הנ"ל
  6. ^ ובספר האשכול מוסיף עוד סברה, שכיון שעבר וסתה ולא ראתה, הורעה חזקתה, וחוששת לעונה בינונית
  7. ^ רשב"א. וכך כתב הט"ז בתחילת סימן קפ"ט להסביר בדברי השו"ע.
  8. ^ קנה בושם, ליישב דעת הט"ז הנ"ל.
  9. ^ בראשונים הרגישו בקושיא זו וכתבו לחלק בין סירוגין של ימי אשה לסירוגין של שוורים.
  10. ^ ראב"ד ומאירי, ש"ך קפ"ט סעיף ה חוות דעת, חכמת אדם ושולחן ערוך הרב.
  11. ^ כרתי ופלתי שם, הובא גם בפת"ש, וכך כתב כבר בספר האשכול.
  12. ^ רש"ש, על תוספות שם. וכך כתב החזו"א.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0