ציור פני משה (אגדה)

ציור פני משה היא אגדה המובאת בכמה מספרי האחרונים אודות פורטרט של משה רבנו אשר על פיו טענו חכמי אומות העולם העוסקים בתורת הפנים כי משה נולד עם תכונות ומידות רעות אך עבד על מידותיו.

האגדה נטולת מקור קדום ועוררה פולמוס נרחב על היתכנותה, על היותה סתירה לדברי חז"ל, וכן האם היא מהווה זלזול בדמותו של משה רבינו.

איור דמיוני המתאר את דיוקנו של משה רבינו

האגדה

לפי האגדה, לאחר ניסי יציאת מצרים התפרסם שמו של משה רבינו, ואחד ממלכי ערב שלח צייר אומן לצייר את פניו. הצייר ביצע את שליחותו וכשחזר, ביקש המלך מיועציו לאבחן את תכונותיו של משה על פי תורת הפנים. החכמים טענו כי האיש המצויר בפורטרט בעל מדות רעות וחסרונות רבים. דברי החכמים לא תאמו לתיאור דמותו הנעלית של משה ולכן המלך חשד שהצייר לא עשה את מלאכתו נאמנה, נסע בעצמו לראות את משה ונוכח לראות שהציור הוא אכן ציור פניו. לאחר מכן ניגש המלך אל משה וסיפר לו את אבחנת יועציו ואמר לו שהגיע למסקנה שיועציו אינם מבינים את חכמת תורת הפנים, אך משה ענה לו:

גם הצייר גם חכמיך נפלאים הם בידיעתם וחכמתם. אולם, דע לך, כי לולי הייתי בטבע באמת כפי ששמעת ממידותי, לא טוב אנוכי מבול עץ יבש, כי גם ממנו נמנעו ונחשכו כל חסרונות האדם. ואם כן, הכי בעבור זה אהיה יקר בעיני אלוקים ואדם? אמנם כן, ידידי, לא אבוש לומר לך, כי כל החסרונות אשר שפטו עלי חכמיך, כולם קשורים בי בטבע, ואפשר עוד יותר מאשר שפטו חכמיך, ואני בכוח אמיץ הנה התחזקתי ורדיתי וכבשתי אותם, עד אשר קניתי לי היפוכם לטבע שני, ולכן בעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ מתחת

— תפארת ישראל, מסכת קידושין, פרק ד', משנה י"ד, אות ע"ז, ד"ה טוב שברופאים לגיהנם

הפולמוס

האגדה מופיעה בכמה מספרי האחרונים, אך בעקבות ציונה בספר 'תפארת ישראל' של רבי ישראל ליפשיץ בשם "מכתב אחד" התפרסמה האגדה, והיא עוררה אחריה פולמוס נרחב כשנטען שאין להאמין לאגדה זו מאחר שהיא אינה מופיעה במקורות היהודיים והיא אף סותרת לנאמר על משה מפי חז"ל וכן היא מהווה זלזול בדמותו של משה רבינו, עד כדי שהיו מי שטענו שמדובר בזיוף שחדר לספר תפארת ישראל.

במיוחד נודע רבי חיים יצחק אהרן רפפורט בדעתו כי עצם סיפור האגדה היא כפירה, והוא הדפיס קונטרס בעניין בשם כליל תפארת (ירושלים ה'תרנ"ה). הקונטרס קיבל את הסכמותיהם של רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים ורבי מרדכי פיינשטיין מנובו-אלכסנדרובסקי, ובפרק מיוחד דעתו של המהרי"ל דיסקין. לפי רבי נסים קרליץ, בסיפור האגדה יש איסור לשון הרע.

הסתירה לדברי חז"ל

הטענה העיקרית של המתנגדים היא שהסיפור סותר רבים ממאמרי חז"ל, לפיהם משה נולד כליל המעלות ושהשכינה הייתה עמו. הרב רפפורט הוסיף שבתורה ובדברי חז"ל נרמז שבאחרית הימים תצא דיבה על משה שנולד במידות רעות ולכן האריכה התורה וחז"ל לבאר את מעלת משה רבינו תיכף מלידתו.

אחד ההסברים הבולטים הוא שאמנם מצד גופו נולד משה רבנו במדות רעות, אך מנשמתו הייתה קדושה מאד.

היתכנות האגדה

תמיהות שונות הועלו על עצם היתכנות האגדה:

• מבואר במדרשים שנכרי לא היה יכול להיכנס לפנים מענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר ולא מסתבר שהצייר שהיה מחוץ לעננים יכול היה לראות את משה שהיה רחוק בפנים בתוך מחנה לויה.
• לפי האגדה ציירו את פני משה אחר יציאת מצרים והרי אז כבר זכה משה בקירון פנים ושם מסווה על פניו ולא היו יכולים לראות את פניו.
• בספר הזוהר מבואר שמה שציוה ה’ למשה ”וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע” (ספר שמות, פרק י"ח, פסוק כ"א) פירוש - שיאבחן על פי תורת הפנים מי הוא הירא אלוקים ואיש אמת. ולפי האמור הרי ייתכן אחד שנולד בטבעו כשהוא נוטה ליראת שמיים ולאמת ועתה נשתנו מעשיו.

יישובים שונים הובאו בספרי האחרונים על תמיהות אלו ואחרים.

הזלזול בדמותו של משה

כן נטען שמאחר שהאגדה שקרית, היא מהווה זלזול בדמותו של משה רבינו. לעומת זאת בספרים המביאים את האגדה מוסבר שהיא נועדה דווקא להראות את גדולתו של משה ששינה את אופיו.

לדעת רבי יוסף זכריה שטרן אין אכן ספק שכל האגדה היא המצאה מדורות מאוחרים, מכיוון שאין לה כל מקור קדום ובוודאי נאמרה רק כמשל, אך עם זאת אין בה משום כפירה או זלזול בדמותו של משה רבינו ו"אדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".

מקורות התומכים באגדה

סיפור האגדה או חלקו מופיע באופן דומה בספרים נוספים ובהם ספרים קדומים אשר היוו ראיה לטענת התומכים בסיפור האגדה.

רבי שלום מרדכי שבדרון מביא את האגדה בשם הספר "בן המלך והנזיר", אולם במהדורות כיום זה לא נמצא. בשיטה מקובצת הובא סיפור דומה על "חכם אחד" אך לא על משה רבינו. גם בכמה מספרי האחרונים המוקדמים לספר תפארת ישראל מובא תוכן האגדה: רבי משה מפשוורסק מביא בספרו "אור פני משה" את האגדה באופן דומה למובא בתפארת ישראל, וכן מביא רעיון זה רבי יהודה ליב אדל. גם בני תקופתו מביאים את הסיפור: רבי נתן עמרם מביא אגדה זו בשם אביו רבי חיים, רבי צבי הירש מליסקא, ועוד.

עצם הרעיון שמשה רבינו נולד עם מידות רעות מובא במקומות נוספים: האור החיים מביא כן בספרו כמעלתו של משה רבנו. רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי יעקב יוסף מפולנאה מביאים זאת בשם הבעל שם טוב שמשה רבינו נולד עם מידות רעות והוא שינה את אופיו. כך גם מובא בספר קדושת לוי מרבי לוי יצחק מברדיטשוב.

בהלכה

רבי שלום מרדכי שבדרון דן בספרו 'שו"ת מהרש"ם' בהקשר להתרת עגונה אשר ציירו את דיוקן בעלה שנהרג ומביא ראיה מסיפור האגדה שאפשר לדייק בציור דיוקן אדם ולכן אפשר לסמוך על ציור בהלכה.

לקריאה נוספת

• הרב זאב זיכרמן, אוצר פלאות התורה, שמות, סוף פרשת כי תשא.

קישורים חיצוניים

• ויקצוף המלך מאד ויאמר: "מה זה כי תתעללו בי. הלא בכל אלה שמעתי מכל עבר ופינה בהפך מזה האיש הגדול". ויחרדו האנשים מאד, וישיבו אל המלך בשפל קול, ויתנצלו את עצמם הצייר והחכמים, כל אחד בחסרון ידיעת חברו... - דרשו, באתר דרשו, ‏15 במרץ 2017.
• עבודת המידות של משה רבינו - תורה שבכתב, באתר תורה שבכתב, ‏7 באפריל 2024.
• התורה והמדות (עקבי דרך, וזאת הברכה) - עולמות, באתר עולמות, ‏10 בנובמבר 2024.
• הרב זאב אהרן טלר, בית ועד לחכמים, עמ' שפ"ח, באתר היברובוקס.
• הרב נתן דוד שפירא, סיפורה של כריכה, בתוך "סיני" קכג קכד, עמ' תר"ו-תרי"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)