צרדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צרידה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת צרדה במבט מהיישוב פדואל

צְרֵדָה מוזכרת בתנ"ך, כעירו של ירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים.

"וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה."

מלכים א', י"א, 26

מדרש השם

במשנה מופיע הביטוי הכאה באצבע צרדה, וכן המילה "צריד" = יבש. יש המפרשים את שמה של העיר צרדה, בהתאם. על פי פירוש טור-סיני: "צרוד, צריד – חשוף וגרוד בלי תוספת תיבול, אצבע צרדה – על שום שחשופה מטבעות, וגם את המקום צרדה יש לבאר כמקום ארץ חשופה גרודה ויבשה".

זיהוי העיר

עם שמות קדומים אחרים

"צרדה" בצורתה זאת היא מילה יחידאית בתנ"ך. אולם בספר דברי הימים מופיע הפסוק: "בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה"[1]. בפסוק המקביל בספר מלכים מופיע השם צרתן במקום "צרדתה"[2] ועל כן יש המזהים את צרדה עם צרתן. אחרים דוחים זיהוי זה וטוענים שמדובר בשתי ערים שונות.

מקום נוסף שיש המזהים אותו עם צרדה הוא "צררה" המופיע בפסוק המתאר את מנוסת מחנה מדין בפני גדעון: "וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת"[3].

יש המזהים את צרדה עם "צרידה" של תקופת בית שני המוזכרת כעירו של יוסי בן יועזר, נשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. לטענתם: "רוב המקומות עם אותו שם מתקופת בית ראשון שימרו את מיקומם המדויק בשטח, שכן שבי ציון השבים מגלות בבל שבו לאותם מקומות ושימרו את השם מימי בית ראשון. מנגד, יש השוללים זיהוי זה בטענה שיוסי בן יועזר פעל ערב המרד החשמונאי, בתקופה בה הגבול הצפוני של היישוב היהודי היה באזור בית אל ולא הגיע לתוך נחלת שבט אפרים. חלק מהחוקרים מזהים את צרדה של יוסי בן יועזר עם הכפר סורדא שממערב לבית אל. יישוב זה נמצא בתחום מפת ההתיישבות היהודית בתקופת ראשית הזוגות, ומשמר את השם "צרדה" בהגייה הערבית. במאה ה-19 נהוג היה לזהות את צרידה, ואת קבר יוסי בן יועזר, בכפר חמאם שנקראה גם צרדה, ממזרח למטולה[4].

זיהוי גאוגרפי

קליין, שגרס שצרדה, היא צררה וצרתן, ביקש לזהות את צרדה בסרטבה. אולם רוב החוקרים דחו זיהוי זה מפני שצרתן אמורה להיות באזור בית שאן ובנוסף, הממצאים הארכאולוגיים מהסרטבה לא כוללים ממצאים מלפני התקופה ההלניסטית[5].

ויליאם פוקסוול אולברייט ורולאן דה וו בקשו לזהות את צרדה בדיר ע'סאנה שלידה נמצאים עין צרידה ועמק חלת צרידה המשמרים את שמה של צרדה. בדיר ע'סאנה נמצא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, המתאים לתקופה של ירבעם בן נבט. אחרים זיהו את צרדה בכפר סורדא או במגוון אתרים באזור נחל שילה[6].

הזיהוי המקובל ביותר היום לצרדה הוא ב"חורבת בנת בר", דרומית מזרחית ליישוב פדואל, חורבה נישאת מסביבתה הצופה על נחל שילה, הרי גופנה, מישור החוף והרי השומרון. חורבה זאת מבוצרת טבעית בראש מצוק 312 מטרים שיאו מעל פני הים מוקף מדרונות תלולים מעל עיקול הפרסה הידוע של אפיק נחל שילה בנחלת שבט אפרים, בשומרון. זיהוי זה נתמך על ידי הופעת השם צרדה בתנ"ך עם ה"א הידיעה: "הצרדה". מרבית השמות המקבלים את ה"א הידיעה כגון הרמתה, הגבעה, העי, הסלע, מתארים את מקומו של היישוב בנוף סביבתו ואת המבליט והמייחד אותו מיישובים אחרים.

מן הפסוק המקראי ניתן ללמוד שצרדה שכנה בתחומי נחלת אפרים, אפרתי - בן שבט אפרים להבדיל מ'אפרת' היא בית לחם שביהודה. תנא דמסייע לזיהוייה של 'צרדה' אפשר למצוא בתרגום השבעים כפי הופעתו בקודקס ותיקנוס ובו 'צרדה' לא הייתה רק עיר הולדתו של ירבעם אלא עיר שביצר ובנה בימים שעוד היה שר פלך בימי שלמה. לצרדה התקהל כל שבט אפרים במרד, ושם התבצר ירבעם. לפיכך, את 'הצרדה' יש לחפש כמקום מבוצר השוכן בלב אתרים מתקופת המלוכה. ואכן, הדרכים היחידות העולות לראש המצוק נשמרו על ידי מצודות שמירה המתוארכות לתקופה הישראלית. הממצא הקרמי שנתגלה בסקר ארכאולוגי שנערך במקום ב-1973 על ידי משה כוכבי מאשש את התיארוך. חרסים מתקופת הממלכה החשמונאית נמצאו בחורבת בלטה, וייתכן שצרידה עירו של יועזר שכנה בחורבת בלטה, החורבה הגדולה למרגלות חורבת בנת נר.

השם 'צרדה' השתמר בערבית בבור המים הנושא את השם 'ביר צרידה' ובואדי, ואדי צרדה, שלמרגלות מצוק חורבת בנת-בר. בהתאם לזיהוי זה נקרא ההתנחלות עלי זהב הסמוך, בשנותיו הראשונות, "יועזר".

בספרות המודרנית

בספרות המודרנית כתבה הסופרת יוכי ברנדס את עלילת הספר מלכים ג' סביב העיר צרדה המקראית.

לקריאה נוספת

  • משה כוכבי, זיהויה של צרדה, עירו של ירבעם בן נבט מלך ישראל, ארץ ישראל כ, תשמ"ט, עמ' 198–201.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0