יוסי בן יועזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי בן יועזר
תקופת הפעילות זוג ראשון לתקופת הזוגות
רבותיו אנטיגנוס איש סוכו
תלמידיו יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי
בני דורו יוסי בן יוחנן
נשיא הסנהדרין ה־ראשון
שותף לשלטון יוסי בן יוחנן - אב בית דין

יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים. הוא למד אצל שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו. הוא הוצא לצליבה על ידי היוונים[1].

נשיאותו

בן זוגו, יוסי בן יוחנן האב בית דין, היה מבוגר ממנו בהרבה, ואף כיהן לפניו בתפקיד הבכיר ביותר בתקופתו, "המופלא שבבית דין"[2]. אך בתקופתו קיבל יוסף החוכר את ההנהגה המדינית מתלמי השלישי, מהלך שנתמך בידי דודו הכהן הגדול חוניו השני, ובכך השתלט יוסף על ההנהגה הכללית של העם. כדי להתגבר על כך, וכדי לטפל בדברים שהיו בעבר בסמכותו של חוניו ונמסרו לפקידיו של יוסף, מינו החכמים מקרבם את יוסי בן יועזר לנשיא, שינהיג את חיי התורה. בהיותו ממיוחסי כהונה - העדיפו חכמים את יוסי בן יועזר על פני יוסי בן יוחנן, על אף היותו ותיק ומבוגר ממנו[3].

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[4]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”.

בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[5].

יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[6].

הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[7]. בעניינים אחרים מצא דרכים להקל, אף שאחרים נהגו בהם איסור, ונקרא "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[8].

בימיו משלו ביהודה מלכי יוון התלמיים והסלואקים. בסוף ימיו פרץ מרד החשמונאים ונצחונם וכינון ממלכת החשמונאים.

במדרש מסופר שהוא הוצא לצליבה על ידי היוונים[1]. ככל הנראה, לאחר מותו של יוסי בן יועזר הועברו סמכויותיו ליוסי בן יוחנן, עד פטירתו.

לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[9].

אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות, מתייוון שחזר בתשובה[1].

מחלוקת הסמיכה

בימיו נוצרה המחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב, כאשר יוסי בן יועזר סבר שאסור לסמוך ביום טוב, ואילו בן זוגו יוסי בן יוחנן סבר שמותר לסמוך ביום טוב[10]. מחלוקת זו היא הראשונה בהלכה שלא הוכרעה[11]

שתי סיבות הובילו לחוסר ההכרעה במחלוקת זו, כבכל המחלוקות שהיו עד ימיהם. הסיבה הראשונה היא בשל התקופה שהוגדרה כשעת השמד, ותחת שלטונו של אנטיוכוס הרביעי נגזרו גזירות קשות על העם בארץ ישראל, בתוכם שלא יקדשו את החודש. בשל גזירות אלו נמנעה לעיתים הסנהדרין להתכנס לדיונים והכרעות, ובשל כך לא עמדו למניין להכריע את ההלכה ברוב הדעות[12].

הסיבה השניה נעוצה בתפקידו של האב בית דין כ"מופלא שבסנהדרין", שלמרות שאינו יכול לסתור את דעת הרוב, וכן אינו יכול להורות כנגד דעת הנשיא, אך הוא יכול להעמיד את ההלכה לדיון נוסף על אף ההכרעה שניתנה כבר. לכן על אף שהסנהדרין בראשות הנשיא יוסי בן יועזר הכריעו לסמוך, היה יכול יוסי בן יוחנן האב בית דין לדרוש דיון נוסף ובכך לעקור את ההכרעה, וכך נשארה ההלכה תלויה ללא הכרע[13].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
  2. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "התקופה האמצעית", פרק יב, דף ק.
  3. ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "התקופה האמצעית", עמ' 199–201, באתר היברובוקס
  4. ^ פרק ראשון במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד עמוד ב'.
  7. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'
  8. ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז עמוד א'.
  11. ^ רש"י מסכת חגיגה ט"ז "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
  12. ^ הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, עמודים ו-ז.
  13. ^ הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, בירורים ד'.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0