רבי אברהם גרודזינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם גרודזינסקי
לידה תרמ"ד
פטירה כ"ט בתמוז תש"ד (בגיל 60 בערך)
השתייכות רבני פולין, רבני ליטא, תנועת המוסר
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, אגדה, הלכה ומוסר
רבותיו הסבא מסלבודקה, הרב נתן צבי פינקל

רבי אברהם גרודזינסקי[1] (ה'תרמ"ב[2] - כ"ט בתמוז ה'תש"ד; ‏1884 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר. כיהן כמשגיח של ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה (פרבר של קובנה) בליטא. ייסד את ישיבת חברון בארץ ואף עמד בראשה לצד הרב סרנא. בשנים האחרונות לפני השואה כיהן גם כראש הישיבה. נרצח על ידי הנאצים בגטו קובנה.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לרב יצחק. בגיל 17, נסע ללמוד בישיבת סלובודקה, והיה לאחד מתלמידיו של רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה". בגיל 21, נשלח על ידי רבי נתן צבי - יחד עם שלושה תלמידים מובחרים נוספים - לישיבת טלז לסייע לרבי אליעזר גורדון להנהיג את שיטת המוסר בישיבתו. בגיל 24, לאחר הצלחת המשימה, שב לסלובודקה וצורף להנהלת הישיבה.

בתרע"א נישא לחסיה גיסא[3] בתו של רבי דב צבי הלר, משגיח בישיבה והחברותא של הסבא מסלבודקה ומתלמידי הסבא מקלם.

במלחמת העולם הראשונה נדדה הישיבה למינסק ומשם לקרמנצ'וג שבאוקראינה, תלמידי הישיבה נאלצו להתחמק משרות בצבא הרוסי, בד בבד סבלו ממגפות שפרצו באופן תדיר, בתקופה זו התגלה הרב גרודזנסקי כמנהיג ומחנך הרגיש לסבל הזולת.

בתרפ"ה כשריחפה על בחורי הישיבה סכנת גיוס לצבא, נשלח על ידי הסבא מסלבודקה להקים את הישיבה בארץ ישראל ביחד עם רבי יחזקאל סרנא. לאחר שהקים את הישיבה בחברון נשאר בארץ כמה חודשים לביסוס הישיבה, ואחר כך חזר לסלובודקה ומתרפ"ז כיהן שם כמנהלה הרוחני בעקבות עלייתם לארץ ישראל של "הסבא מסלבודקה" ורבי משה מרדכי אפשטיין כדי לעמוד בראשות הישיבה שבחברון.

היה מומחה בחכמת הנפש ובאמצעותה עיצב את אישיותם של תלמידיו. הפיץ את שיטת המוסר בכתיבת מאמרים בכתב העת "תבונה" שהוציאו תלמידי ישיבת סלבודקה. את חידושיו בתורת המידות יישם קודם כל בעצמו.

תקופת השואה

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הנאצים כבשו את מזרח פולין וסיפחו אותה לליטא, ופליטים יהודים רבים נמלטו מפולין לוילנה במטרה להינצל ורבים מהם עברו משם לקובנה בירת ליטא, כדי לארגן אפשרות לברוח מאירופה אל מעבר לים. יחד עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה, פעל להצלת יהודים רבים ככל האפשר. במקביל פעל לסייע לבני הישיבה ולתלמידי חכמים שנקלעו לווילנה. כל זאת עשה למרות החמרת מחלתו.

בכ"ז בסיוון תש"א (22 ביוני 1941), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו ללמוד תורה. באחד הימים, לאומנים ליטאיים פרצו לביתו והוציאו מתוכה כמה בני ישיבה, ובראשם את הרב אלחנן וסרמן, וזאב בנו של הרב גרודזינסקי. והובילו אותם לפורט התשיעי, שם הוצאו להורג. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.

החל מכ"ב בתמוז תש"ד (8 ביולי 1944), העבירו הנאצים את היהודים הנותרים בגטו קובנה, שהיה באותה עת כבר מחנה ריכוז, למחנות ריכוז בגרמניה. הרב גרודזינסקי אושפז בבית החולים של הגטו עקב מצבו הקשה, ובכ"ג בתמוז תש"ד (13 ביולי 1944), הציתו הנאצים את בית-החולים על חוליו. מאות חולים יהודיים נשרפו חיים, ובהם הרב גרודזינסקי.

משפחתו

אחיו רבי משה גרודזינסקי שהיה משגיח של ישיבת תורת חיים בוורשה ועלה לארץ, נרצח בפרעות תרפ"ט.

רבי אברהם גרודזינסקי נשא את בתו של המשגיח הקודם בישיבת סלובודקה, רבי דב הירש הלר. בתו השנייה של הרב הלר, איטה עטיל, נישאה לרב יעקב קמינצקי.

צאצאיו

  • מתוך שמונה ילדים, ארבעה נספו בשואה:
  • אליעזר
  • זאב
  • ישראל חיים
  • מרים

וארבעה ניצלו:

תלמידיו

כתביו

  • תורת אברהם - מאמרים ושיחות מכתבי ידו של הרב גרודזינסקי, ירושלים ה'תשכ"ג.
  • מאמרי מוסר חשובים בכתב העת "תבונה" של ישיבת סלובודקה. (מאמר הלכה ואגדה).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • 'גרודזנסקי, ר' אברהם ב"ר יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 39

הערות שוליים

  1. שם משפחתו נכתב גם גרודזנסקי, גרודז'ינסקי או גרודז'נסקי.
  2. ביוגרפיה אודותיו בהקדמה לספרו "תורת אברהם"
  3. משה ויסברג, התפללו: החמרה במצבה של אלמנת המשגיח, באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2018
  4. אלי רוטמן, ‏אלמנתו של 'המשגיח': מרת רבקה וולבה ע"ה, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0