רבי אהרן משה מבראד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן משה מבראד
לידה י"ט בתשרי תקל"ה
ברודי
פטירה ז' בתמוז תר"ה (בגיל 70)
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
מקום פעילות ברודי, בוטושאן, ירושלים
רבותיו החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק

רבי אהרן משה מבראד (חתם: אהרן משה מגזע צבי; י"ט בתשרי תקל"ה - ז' בתמוז תר"ה) היה צדיק חסידי מתלמידי החוזה מלובלין, והאדמו"ר הראשון שגר בירושלים.

קורות חייו

נולד בברודי בשבת חול המועד סוכות תקל"ה לרבי שאול, נשא את פייגא[1] בת רבי מרדכי הורוביץ שהדפיס את הספר "חיבת ירושלים"[2], ואחר נישואיו גר בקמניץ, במשך השנים חזר לברודי שם היה מחכמי הקלויז בברודי, בהמשך התקרב לחסידות והיה לתלמידו של החוזה מלובלין, אחר פטירתו בתשעה באב תקע"ה נסע לרבי אורי מסטרליסק עד פטירתו בכ"ג באלול תקפ"ו, נסע גם לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, והיה בקשרי ידידות עם רבי ישראל מרוז'ין.

נודע לבעל עיניים צופיות כרבו ה"חוזה" מלובלין, עד שהרבי מאפטא אמר לו שיתפלל שיסתלק ממנו מדריגה זו מכיוון שזה מפריע למצוות אהבת ישראל, וכן עשה.

בערך בשנת תק"צ עזב את ברודי כדי לעלות לארץ ישראל, והוא נסע קודם לרומניה והתעכב שם בבית נכדו רבי צבי אריה מבוטושאן עד שנת תקצ"ט, השפיע רבות על יהודי בוטושאן ורבים מהם היו מקושרים אליו ושלחו לו מכתבים גם כשעלה לארץ, כמו כן ביקר בבקאו ובפיאטרה ניאמץ לחזק שם את היהדות.

בשנת תקצ"ט הגיע לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בשונה ממרבית החסידים שהגיעו עד אז שגרו בצפת ובטבריה, ובכך היה לאדמו"ר הראשון שגר בירושלים, עמד בראש עדת החסידים בירושלים ובראש הסניף הירושלמי של כולל ווהלין, בשנת תר"א קנה חורבה בעיר ושיפצה ופתח שם בית מדרש חסידי.

למד בישיבת המקובלים בית אל עם רבי חיים שלמה פינסו.

נפטר בליל שבת ז' בתמוז תר"ה כשסיים תפילת ערבית, ונקבר בהר הזיתים ליד קבר זכריה הנביא, בשנת תשכ"א כשהמקום היה בשליטת הירדנים פינו את כל המצבות מהמקום, ומקום קבורתו המדוייק לא נודע כיום.

צוואתו נדפסה כספר בירושלים בשנת תר"ה, ובצ'רנוביץ בשנת תרי"ח.

שולחנו של רבי אהרן משה שעליו היה לומד הגיע לידי רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, והיה יושב אצל שולחן זה בעריכת הטישים[3].

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה כאן במפקד מונטיפיורי.
  2. ^ ראה כאן את הסכמתו הפלאית של רבי אהרן משה לספר זה.
  3. ^ האדמו"ר הרב עקיבא רבינוביץ מפוריסוב, ההוד וההדר עמ' 183, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ מפקד מונטיפיורי תקצ"ט, ותר"ט.
  5. ^ מפקד מונטיפיורי תקצ"ט.
  6. ^ כולל קישורים לדברי תורתו ואגרותיו.