רבי דב בער פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דב בער פרידמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוב בער פרידמן

רבי דב בער פרידמן (שמו ברומניה: Dov Beer Friedman18221877, י"ג בכסלו תרל"ו) היה בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בחוש, בסקולען ובלאובה. פרישתו מתפקיד זה בשנותיו האחרונות והאירועים שנלוו אליה עוררו סערה בקרב התנועה החסידית.

קורות חייו

רבי דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לרבנית שיינדל, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי המגיד מצ'רנוביל. פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. רבי דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר.

ב-1851, לאחר פטירת אביו וישיבה קצרה עם אחיו באחוזת אביהם בפאטיק, נסע לנסיכות מולדובה לכהן כאדמו"ר בעיר חוש. יחד עמו נסע למולדובה אחיו, רבי מנחם נחום פרידמן, מייסד חסידות שטפנשט. בהמשך עבר לסקולן (Sculeni), ולאחר מכן ללאובה (Leova).

עם פטירת אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח.

עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד אותו האיש להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל.

מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל. בעקבות כך התפתחה מחלוקת עזה בין החצרות, שכונתה מחלוקת צאנז-רוז'ין. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת ה', והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את רבי דב בער עם אחיינו, רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.

מאידך, יש טוענים כי כעבור ששה שבועות לשהותו בצ'רנוביץ, עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו בסדיגורה, ובד בבד פרסם קול קורא בו נכתב כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים, וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים.

בשנת תרפ"ו כתב מתתיהו יחזקאל גוטמן חוברת ביוגרפית הסוקרת את הפרשה, ויורדת גם לניתוח קוי הדמיון שבין רבי דב בער לבין רבי נחמן מברסלב. בספרייה הלאומית מצוי עותק של החוברת, שהיה שייך למשורר אלעזר שרביט, והוא העתיק באחד מעמודיו מכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק הפונה למחבר הספר, וכה נכתב שם:

מכתב עוז מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א[1]:

כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליט"א שלו' וברכה. יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו (מילה זו אינה ברורה בכתב היד) באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו. והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם הק' אברהם יצחק הכהן קוק.

דברי תורתו קובצו והודפסו בסדרת הספרים של אדמור"י בית רוזי'ן "נר ישראל".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פורסם בגיליון 'אור חדש' מס' 11.


תקופת חייו של רבי דב בער פרידמן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0