רבי יעקב ישראל ישורון רובין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב ישראל ישורון רובין
לידה ל' בכסלו תרמ"ה
בריזדוביץ'
נרצח י"ד בסיון תש"ד (בגיל 59)
אושוויץ
מקום פעילות סוליצא, סאסרגן

רבי יעקב ישראל ישורון[1] רובין (ל' בכסלו תרמ"ה - י"ד בסיון תש"ד) היה רב ואדמו"ר בסוליצא ובסאסרגן שברומניה.

ביוגרפיה

נולד בבריזדוביץ' לרב העיר רבי ברוך רובין[2] ולשרה שלאמצא בת רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב (חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב[3]. בילדותו למד תורה עם אביו רבי ברוך שהיה תלמיד חכם מופלג, ובגיל תשע כבר ידע הלכות מליחה.

בשנת תרנ"ו כשהיה בן 11 השתדך עם קרובתו רעכל בתו של רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא (בן רבי יואל משאץ חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן), נישא כ-5 שנים אחר כך. אחר נישואיו גר סמוך לחמיו במיקולייב.

עוד קודם היותו בן 20 הוסמך להוראה על ידי המהרש"ם מברז'אן ורבי משה גרינוולד ה"ערוגות הבושם".

בשנת תרס"ט מונה לרב העיר סוליצא ונודע לרב ודיין מפורסם, כאשר לצד הרבנות התחיל לשמש באדמו"רות. בעצת רבי ישכר דב רוקח האדמו"ר מבעלזא היה נושא דרשות בשונה ממנהג אבותיו.

בשנת תרע"א נפטרה אשתו והשאירה אחריה בת אחת. בשנת תרע"ב נישא בשנית לאלטא נחמה מלכה בת רבי חיים דאכנער מסערט, מנישואין אלה נולדו לו שאר ילדיו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ו נכלא למשך שנה וחצי, ושוחרר לאחר שאמו נסעה לווינה והשתדלה אצל הקיסר פרנץ יוזף, לאחר שחרורו רצה לחזור לסוליצא ובנסיעתו עבר דרך סאסרגן, שם עיכבו אותו חסידי זידיטשוב תושבי העיר וביקשו ממנו שיבא לכהן בעירם, רבי יעקב נעתר להם והעתיק את דירתו לסאסרגן שהייתה עיר גדולה ומרכזית, ושם התפרסם ביותר. במיוחד נודע כדיין מומחה וניהל את דיני התורה המסובכים ביותר, באותה תקופה רצו למנותו לנשיא הקהילות החרדיות ברומניה אך הוא סירב.

מאחר שבסאסרגן הייתה צומת רכבות מרכזית, הגיעו לשם נוסעים רבים בכל יום. רבי יעקב פתח את ביתו וסיפק מאכל ומשקה לכל העוברים והשבים, בפרט בעת מלחמת העולם השנייה, אז הגיעו לעיר אלפי פליטים. לעיתים היה לא השאיר אף לעצמו ולבני ביתו.

בי' באייר תש"ד הכניסו הנאצים את כל יהודי הסביבה לגטו, ראש העיר שלח להודיע לרבי יעקב כי הוא יכול להבריחו מעבר לגבול עם רומניה אך הוא סירב לעזוב את חסידיו ובני קהילתו, אחרי חודש בי' בסיון נשלחו לאושוויץ ונרצח שם בי"ד בסיון.

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך שמו המקורי שניתן לו בברית, אך במשך הזמן כונה "יעקב ישראל וישורון", וכך גם עלה לתורה, ראו ברוך רובין, ‏שארית ברוך - ב, עמ' ד', באתר אוצר החכמה.
  2. ^ נכדם של רבי מאיר מאפטא, רבי אלימלך מליזענסק, המגיד מקוז'ניץ, ורבי אשר ישעיה מרופשיץ.
  3. ^ בברית ניתן לו השם 'יעקב ישראל ישורון', על שם שלושת שמותיו של יעקב אבינו. (אמו חלמה שסבה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הורה לה לקרוא לו בשמו של יעקב, וכן אביה רבי מנחם מנדל נתן שמות אלו בשעת הברית).
  4. ^ זרע קודש מחצבתה, באתר אוצר החכמה.