רבי דוד נתן דייטש

רבי דוד נתן דייטש (תקצ"ו, אוגוסט 1836 - י"א באלול תרל"ט, פברואר 1879) היה רבה של קרטשניף (רומ'). מחבר הספר נפש דוד.

קורות חייו

נולד בטרנופול, לרבי יוסף יואל דייטש וחוול'ה. גדל והתחנך אצל אביו. נשא את שיינדל לאה בת רבי יצחק אייזיק ווילף מסטרי, חתנו של רבי צבי יוסף רבה של רודניק. הסתופף בצל רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ובנו רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב. היה בקי בנגלה ובנסתר.

בשנת תר"כ בערך התמנה לכהן ברבנות העיר קרטשניף (אנ'), הסמוכה לסיגט. הודות לתמיכתו של דודו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט במינוי זה^[1]. התכתב עם גדולי דורו, כמו רבי יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב, רבי משה שיק רבה של יערגן, רבי אשר אנשל יונגרייז רבה של טשנגר, רבי שלמה דרימר רבה של סקולה.

נפטר בגיל צעיר בי"א בשבט תרל"ט, ונקבר בקרטשניף. אהל נבנה על קברו.

אלמנתו עלתה לארץ ישראל אחר פטירתו יחד עם בניה והתיישבו בטבריה, נפטרה בא' בטבת תרמ"ו, ונקברה בבית הקברות העתיק בטבריה.

צאצאיו:

רבי יצחק אייזיק דייטש (תרי"ד - כ' בתשרי תרס"ט), חתן רבי אלעזר הלר, אחיינו וחתנו של רבי שמואל הלר רבה של צפת. נקבר ליד אמו בטבריה.
רבי משה דייטש, (נספה עם משפחתו בי"ג בסיוון תש"ד באושוויץ). חתן רבי אברהם יצחק בן רבי שמואל הלר. נשיא כולל מרמרוש בארץ ישראל. עזב את צפת בימי מלחמת העולם הראשונה והיגר לסיגט שם שימש כאדמו"ר^[2].
- רבי מרדכי דייטש רבה של ווליאטין, הדפיס את הספר נפש דוד של סבו.
- רבי שמואל דייטש האדמו"ר מבוקרשט.
- שיינדל ברכה אשת רבי אהרן דוד קאהן מהוניאד. בנם היה רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן.
ברכה אשת רבי יוסף יחיאל מיכל בן רבי חיים אברהם רדליך, אדמו"ר ממיקולייב, נכד רבי מאיר מפרמישלאן.
אסתר (נפטרה ז' בחשוון תרנ"ד) אשת ר' אברהם רייך מו"צ ביאסין, נקברה באהל אביה.
נחמה (נפטרה ט"ז באייר תרע"ו) אשת רבי ישעיה שלום רוקח האדמו"ר מוונוביץ'.

רבי דוד נתן דייטש, נפש דוד, באתר היברובוקס - חידושים על בראשית ושמות בדרך פרד"ס, נדפס על ידי נכדו רבי מרדכי דייטש רבה של ווליאטין, סעיהני תרפ"ט.

ש"י גרוס ואחרים, ספר מארמארוש, תל אביב תשמ"ג, עמ' 48.
ישכר בעריש ווייס, עלון עלים לתרופה, אנטוורפן תשע"ו, 'מדור יומא דנשמתא', גליון תתקצ"ה.
מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ראשון, ירושלים תשל"ח, עמ' 779.

^ ש"י גרוס ואחרים, ספר מארמארוש, תל אביב תשמ"ג, מבוא עמ' לג.
^ יידישע צייטונג, גליון 17, בודפשט ד' באייר תרפ"ז, עמ' 13 (הובא בעלי זכרון גליון 55, י"ז באדר ב' תשע"ט, עמ' סב).