רבי יעקב שמשון קנר

רבי יעקב שמשון קנר
	קברו של רבי יעקב שמשון קנר
לידה	ה'תרכ"ט
פטירה	ז' בסיוון ה'תש"א (בגיל 72 בערך); קלויזנבורג
בת זוג	חנה חיה
אב	רבי משה
אם	לאה
חותן	רבי משה הלברשטאם משינאווא
	י"ב בחשוון ה'תרע"ט – ז' בסיוון ה'תש"א; (22 שנים)
	בנו רבי אברהם אביש ←
	ה'תרנ"ג – י"ב בחשוון ה'תרע"ט
	→ רבי יצחק ישעיה הלברשטאם

רבי יעקב שמשון קנר (ה'תרכ"ט - ז' בסיוון ה'תש"א) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות טשחויב.

תולדותיו

נולד לרבי משה קנר מסאניק בנו של הגביר רבי אביש קנר וללאה בתו של רבי פנחס יוסף דכנר-שפירא נכד רבי פנחס מקוריץ וחתן רבי חיים מקוסוב. בשנות בחרותו למד תחלה בקלויז של חסידי צאנז בסאניק ואחר נסע לווישניצא לישיבתו של רבי שלמה מבאבוב^[1].

נשא את חנה חיה בתו של רבי משה הלברשטאם משינאווא. נסמך להוראה על ידי רבי יצחק יהודה שמלקיש. בשנת ה'תרנ"ג מונה לרב בטשחויב (פול') על מקומו של דוד חותנו רבי יצחק ישעיה הלברשטאם שעבר לקרקוב. לאחר פטירת חותנו החל לכהן כאדמו"ר בטשחויב. במהלך מלחמת העולם הראשונה עקר לוינה יחד עם חותנו ולאחר המלחמה התיישב בקלויזנבורג בה הנהיג עדת חסידים גדולה^[1].

נפטר בז' בסיוון ה'תש"א. נקבר בקלויזנבורג בבית החיים הישן ומצבת קברו שופצה בשנת ה'תשפ"א על ידי נכדו האדמו"ר מויז'ניץ^[2].

לרבי יעקב שמשון היו 11 ילדים, ביניהם:

רבי חיים (נפטר בניו יורק בי"ד תשרי ה'תשכ"א), חתן דודו רבי יעקב פרנקל תאומים. כיהן כרב בכמה קהילות באירופה ובארצות הברית.
רבי אברהם אביש מבוטושאן (ה'תרנ"ד - כ"ט בחשוון ה'תשמ"ד), חתנו של רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ' מסוליצא. כיהן כאדמו"ר מטשחויב בבוטושאן, וביאס, ובסוף ימיו בחיפה.
רבי ברוך (ה'תרנ"ה - ה'תשי"ג), היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. כיהן כרב בכמה קהילות באירופה ולאחר השואה בצרפת.
מרים יוכבד (נספתה בשואה בי"ח בסיוון ה'תש"ד), אשת רבי יעקב אלימלך מדעש.
סאשה (נספתה בשואה), אשת רבי חיים מנחם מנדל מדעש חמיו של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ.
צפורה, אשת רבי אלעזר יולעס מסמבור^[3].
שרה דבורה, אשת רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מוסלוי.
יוטא, רחל אשת רבי יוסף דוב יונגרייז רבה של דינדיש (נספו בשואה בכ"ו בסיון תש"ד).

רבי חיים יוסף משה קנר, אהל חיי"ם, תשפ"ד, עמ' צ"ז - צ"ח, תולדות המחבר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

יחזקאל שרגא פרנקל, רבינו הקדוש משינאווא, רמת גן ה'תשס"ב, כרך ב' עמודים תרי-תריא.
מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד' עמ' 588-589.
תפארת אבות - ויז'ניץ חלק א', עמ' 258-261.

^ ^1.0 ^1.1 רבי חיים יוסף משה קנר, אהל חיי"ם, תשפ"ד, עמ' צ"ז - צ"ח, תולדות המחבר.
↑ יעקב מלמד, ‏האדמו"ר ראה את הזנחת קבר זקינו והחליט לחדש את המקום, באתר JDN‏
↑ כתבה על פטירתה

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדמו"רים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.