חסידות וואסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בתל אביב ובני ברק.
אדמו"רי החסידות
האדמו"ר הראשון
רבי שלום הלפרין (1848 - 1939). נולד בט"ו בשבט תר"ח לרבי דוד ולרבנית לאה בתו של רבי ישראל מרוז'ין. נקרא על שם רבי שלום שכנא מפראהביטש, אביו של הרבי מרוז'ין. גדל והתחנך בהשפעת סבו ודודו, רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ב-1873 נישא לבתו של בן דודו רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש. ב-1895 בעצת חותנו, החל לכהן כאדמו"ר ברדוקנן (Răducăneni), והנהיג שם את חצרו שמשכה אליה רבים מיהודי רומניה. בהנהגתו השתלבו קנאות מחד ורחמנות ו'ירידה אל העם' מהצד השני. לצד הסגנון המלכותי האצילי המקובל בבית רוז'ין, נלחם רבי שלום מלחמה חסרת פשרות בהשכלה ובציונות. גם מעברו לוואסלוי ב-1909 בא בעקבות פתיחת בית ספר יהודי שלא לרוחו. רבי שלום הלפרין היה מתנגד חריף לציונות וטען כי הערבים ילחמו ביהודים עד בוא המשיח. הוא נפטר בכ"ד באב תרצ"ט ונקבר בוואסלוי.
האדמו"ר השני
רבי חיים דב הלפרין (1876 - 1957), אדמו"ר בוואסלוי, בבוקרשט ובחיפה, הנהיג את חסידות וואסלוי לאחר מות אביו. היה בנו היחיד של רבי שלום הלפרין. נולד ב-1876 בבוהוש בחצר סבו, שם התחנך עד גיל שמונה עשרה יחד עם דודו רבי יעקב פרידמן, לימים הרבי מהוסיאטין. הוא נשא את חיה בת ציון בתו של רבי דוד מסאווראן. מגיל צעיר עמד לימין אביו בהנהגת חסידות וואסלוי. במלחמת העולם הראשונה נשלח לבוקרשט על מנת לארגן מרכז עבור הפליטים הרבים שהגיעו לשם. ב-1939 אחר פטירת אביו, שב לוואסלוי והנהיג את החסידות. במהלך מלחמת העולם השנייה נתן מקלט בביתו לעשרות פליטים יהודים שבאו מפולין. לאחר המלחמה עבר לבוקרשט וב-1949 עזב את רומניה והתיישב בחיפה, שם ריכז סביבו יהודים יוצאי רומניה. נפטר כ"ב בסיון תשי"ז ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה, בחלקת אדמור"י רוז'ין, סמוך לקבר דודו רבי יעקב.
האדמו"ר השלישי
רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין (1902 - 1984) - נולד בה' באלול תרס"ב בחצר סבו ברדוקנן, שם התחנך יחד עם אחיו על ידי מורים מיוחדים כמקובל בקרב אדמו"רי רוז'ין. למד תקופה קצרה בוורשה שבפולין וכן בישיבתו של רבי מנחם מנדל הגר מווישווא. נישא לשרה דבורה בתו של רבי יעקב שמשון קנר, האדמו"ר מטשכויב. חתונתו נערכה בעיר קלויזנבורג בהשתתפות סבו הזקן. החל לשמש כאדמו"ר ברומניה עוד בחיי אביו ושימש גם כרבם של חסידי שטפנשט ביאס. עלה לארץ ישראל זמן קצר אחרי אביו. תחילה ישב בנהריה, שבה התרכזו ציבור גדול של עולי רומניה, ופתח שם בית מדרש, מקווה וייסד חוגים תורניים לילדים ולנוער. לאחר מכן בשנת תשט"ו עבר לתל אביב והקים שם מרכז רוחני. נפטר בי"א בטבת תשמ"ה ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.
האדמו"ר הנוכחי
רבי אברהם שלום שמשון הלפרין. בנו של רבי יעקב יוסף שלמה, וחתנו של רבי יהושע העשיל ברים ראש ישיבת תפארת ישראל - רוז'ין. בימות החול הוא מתגורר בבני ברק ומתפלל בבית מדרשו שברחוב סורוצקין, ובשבתות וחגים הוא שוהה בבית אביו בתל אביב, ונמנה בין האדמו"רים האחרונים הפעילים בעיר. זאת על פי צוואתו של אביו. גם בימות החול מתקיימים בבית אביו בשדרות בן-גוריון תפילות ושיעורי תורה מדי יום. בסוכות מקיימת החסידות שמחת בית השואבה בהשתתפות רבים מתושבי תל אביב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת סגולה, 1967.
קישורים חיצוניים
| עץ שושלת רוז'ין
|
מקראה:
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | | ענף אדמו"רי בוהוש | | ענף אדמו"רי פשקאן | | ענף אדמו"רי בויאן | | ענף אדמו"רי סדיגורה | | ענף אדמו"רי שטפנשט | | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | | ענף אדמו"רי הוסיאטין | | ענף אדמו"רי וסלוי | |
- ^ חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
- ^ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
- ^ חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
- ^ חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
- ^ חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
- ^ חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
- ^ חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
- ^ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
- ^ חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
- ^ חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
- ^ שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
- ^ נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר. היה חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
- ^ חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
- ^ חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
- ^ חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
- ^ חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
- ^ חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
- ^ חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
- ^ חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
- ^ חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
- ^ היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
- ^ לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
- ^ חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
- ^ ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
- ^ בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
- ^ לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
| |
|
|
| חצרות חסידיות
|
| שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
| חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
| חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
| חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט
|
| חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל
|
ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
| חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|
