האדמו"ר רבי אברהם אביש הלוי קנר
חסידות טשחויב היא חסידות גאליצינית, ענף מחסידות צאנז, שנוסדה בראשית המאה ה-20. החסידות נקראת על שם העיירה טשחויב (פול') שבגליציה. אבי החסידות היה רבי יעקב שמשון קנר חתן נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חצר נוספת פעלה לפני כן בטשחויב, בהנהגת רבי יצחק ישעיה הלברשטאם, בנו הצעיר של רבי חיים מצאנז.
תולדות השושלת
רבי יעקב שמשון קנר בן הרב משה, חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא כיהן כאדמו"ר בטשחויב לאחר פטירת חותנו. במלחמת העולם הראשונה עבר לעיירה קלויזנבורג ובה נפטר בז' בסיוון תש"ב (1942). חתניו היו רבי חיים מנחם מנדל מדעש (חמיו של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ), רבי יעקב אלימלך מדעש, רבי אלעזר מסמבור ורבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מוסלוי.
בנו השני של רבי יעקב שמשון, רבי ברוך (תרנ"ה - תשי"ג), מילא את מקום אביו ברבנות. היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. בשנת תרפ"ה החל לשמש ברבנות בטשחויב. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו כראב"ד בצאנז. במלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה. בשנת תשי"ג היגר לארצות הברית ונפטר שם לאחר מספר שבועות.
רבי אברהם אביש קנר
בנו של רבי יעקב שמשון, רבי אברהם אביש קנר (תרנ"ד - תשמ"ד), נשא את את מלכה מוסקוביץ' בתו של רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא, הוכתר כאדמו"ר בשנת תרפ"ט (1929) בבוטושאן, משם עבר לגור בעיר יאשי שברומניה, שם הקים את חצרו, וכן בשנת תרפ"ו פתח ביהמ"ד נוסף במנהטן אשר בארצות הברית ושהה שם לסירוגין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניצל בנס מפרעות יאשי, שבהן נהרגו כ-14,000 יהודים.
לאחר המלחמה עלה לישראל באוניית המעפילים "מדינת היהודים" שנתפסה על ידי הבריטים, ונוסעיה הוגלו למחנה המעצר בקפריסין. הבריטים רצו להפרידו משאר הנוסעים ולהשאירו בארץ, אך האדמו"ר סירב לכך, כדי שלא לעזוב את היהודים השבורים שראו בו מנהיג. בקפריסין אירגן חיים דתיים ליושבי מחנה המעצר. לאחר הקמת מדינת ישראל התיישב בשכונת חליסה בחיפה ובה הקים את בית מדרשו. שימש כאדמו"ר במשך קרוב ל-40 שנה.
נפטר בכ"ט בחשוון תשמ"ד ונקבר בחלקת האדמו"רים בבית העלמין הישן בטבריה.
דברי תורתו נדפסו בספרו "אהל קדושים". בשם הספר הנציח ברמז את שם בתו לאה פיגא (אהל אותיות לאה) שנהרגה באונית המעפילים מפקורה, אשר הוטבעה במימי הים השחור על ידי הנאצים בדרכה לארץ ישראל יחד עם בני משפחה נוספים.
החסידות כיום
מרכז החסידות כיום הוא בשכונת רמת שלמה בירושלים בראשות בנו של רבי אברהם אביש, האדמו"ר רבי חיים יוסף משה קנר, ובהנהלת רבי ישכר יואל קנר רב בית המדרש ובן האדמו"ר. בבית המדרש קיים כולל לאברכים. רבי חיים יוסף ניהל במשך כארבעים שנה את בית הספר החרדי בחיפה תלמוד תורה "תורת אמת".
| חצרות חסידיות
|
| שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
| חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
| חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
| חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט
|
| חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל
|
ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
| חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|
23434074חסידות טשחויב
