רבי ישראל חריף מסטנוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה תנ"ו[1]-כ"ט בטבת תקמ"א) היה רב וצדיק חסידי, מגדולי תלמידיו של הבעל שם טוב[2] וממקורביו[3].

תולדותיו

נולד לרב שלמה. סבו רבי אברהם מסטנוב היה רב מפורסם[4]. נישא לבתו של רבי יחיאל ממיקולאייב (צאצא של רבי יחיאל מנמירוב שנרצח בפרעות ת"ח ות"ט). התפרסם כחריף ועל כן כונה כך.

היה לוחם גדול נגד הפרנקיסטים שהתפשטו בזמנו ברחבי גליציה. במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם, רק רבי ישראל הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם.

בצעירותו היה מתנגד לבעל שם טוב אך בהמשך התקרב אליו והיה לאחד מגדולי תלמידיו. סיפור התקרבותו על פי המסורת החסידית הוא שפעם העלילו עליו לשלטונות והיה צריך להמלט מעירו והגיע למז'יבוז' ושהה אצל הבעל שם טוב. פעם איחר לארוחת צהריים והבעל שם טוב נכנס לחדרו לראות למה אינו מגיע, אמר לו רבי ישראל שעוסק בדברי תוספות קשה ושאלו את שאלותיו. הבעל שם טוב תירץ לו את כל קושיותיו ומאז נעשה לתלמידו המובהק. רבי יעקב ישראל מצ'רקס סיפר שכשהיה הבעל שם טוב מגיע לסטנוב היה מתארח אצל רבי ישראל.

ילדיו היו רבי דוד אב"ד סטנוב, סמטרוטש וזבניץ ורבי אלקנה אב"ד פאלטישאן.

יחס גדולי דורו אליו

כונה על ידי אנשי עירו "רבי ישראל חריף" על שם חריפותו שהייתה בולטת אפילו בסאטינוב שהייתה עיר של תלמידי חכמים גדולים. בין המסכימים על ספרו "תפארת ישראל" שהודפס שנים רבות לאחר פטירתו מופיעים רבי יוסף שאול נתנזון, רבי שלמה קלוגר, רבי ישעיה שור, רבי אהרן מצ'רנוביל, רבי יצחק מסקווירא, רבי מנחם מנדל מויז′ניץ, רבי דוד מטולנא, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי מנחם נחום משטפנשט ורבי דוד משה מצ'ורטקוב.

רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו שרבי ישראל חריף ניצח בוויכוח תלמודי את רבי אריה לייב גינצבורג ה"שאגת אריה" שהיה נחשב בדורו לגדול הלמדנים.

רבי אהרן מצ'רנוביל כותב בהסכמתו ל"תפארת ישראל" שהחזקת הספר בבית היא סגולה.

ספריו

לקריאה נוספת

  • מרדכי פליישמן, "תולדות רבינו" בתוך: עטרת תפארת ישראל, מהדורת תשפ"ב.
  • רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות, חלק ד' עמ' ק"ס - קס"ט, ירושלים תשס"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנת לידתו לא מפורסמת, אם כי בהסכמת הרב ישעיה שור רבה של יאסי לספר תפארת ישראל הוא כותב כי שמע מסבו שרבי ישראל היה בן 85 בפטירתו לפי זה נולד בשנת תנ"ו.
  2. ^ "ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט הק'" - לשון רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון) בנו של רבי ישראל מרוז'ין (בהסכמתו לספר); "ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט הק' והנורא" (הסכמת מוהר"ר יחיאל מיכל מגלינא).
  3. ^ שמעתי מאנשים גדולים אנשי השם כי היה מחברייא קדישא של הבעש"ט הקדוש נבג"מ והיה חביב עליו במאוד מאוד" - הסכמת מוהר"ר שניאור זלמן לערנער אבד"ק קאמיניץ.
  4. ^ הקדמה ספרו תפארת ישראל
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0