רבי רפאל מייזליש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר תוספת שבת - דפוס זלקאווא תקס"ו

רבי רפאל מייזליש (נקרא גם רבי רפאל מהארחוב; נולד לכל המוקדם בתנ"ו, 1696 – נפטר לא לפני תקל"ח, 1777), מחבר הספר תוספת שבת, היה ראב"ד בהארחוב ורב בפריצק.

ביוגרפיה

מקובל לייחס שנת לידתו בין השנים ה'תנ"ו לה'תס"ו. אביו היה רבי חיים בן רבי רפאל[1] בנו של רבי משה לימא מחבר הספר חלקת מחוקק[2].

על אודותיו ידוע רק מעט. שימש חלק ניכר מימי חייו בעיר הארחוב כראב"ד, על שמה נקרא "רבי רפאל מהארחוב". על תקופה זו העיד בהסכמתו רבי דוד טעביל מבראד שהיה רבה של הארחוב בתקופתו: "והנה מתחילת ביאתי לכאן אמרנו האח חמותי ראיתי אור בהיר כספירים איש עתי עמי במחצתי". וכן העיד גם רבי איציקל המבורגר, אף הוא רב בעיר עד שנת תקט"ו "מכירו הייתי לשעבר בהיותי רובץ תחת משא ה' על כסא היראה בק"ק הארחוב פלפלתי עמו בחכמה, ולא מצאתי דדייק כוותיה לאמיתה של תורה".

רבי אברהם מטריסק העיד עליו שהיה איש קדוש ועל כן הלך להתפלל על ציון קברו[3].

אחת עשרה שנה לפני פטירתו מונה לרב בעיר פאריצק (כיום פריצ'י בבלארוס) ושם כיהן עד פטירתו[4].

נפטר לא לפני שנת תקל"ח[5].

משפחתו

כמה מבניו נודעו כרבנים גדולי תורה:

אחיו היה רבי מנחם מאהן מייזליש מויטקוב, רבו של המגיד מזלוטשוב וחותנו של בנו רבי יוסף מיאמפולה[8].

גיסו, חתן אביו, היה רבי יצחק מסקול, בנו של רבי זכריה מנדל בן אריה לייב, בעל הבאר היטב.

ספריו

תוספת שבת

בשנת תקכ"ז הדפיס את ספרו תוספת שבת על הלכות שבת ועירובין, לפי סדר סימני השולחן ערוך, כאשר דברי השולחן ערוך והרמ"א מובאים בראש הדף, ותחתיהם כתב המחבר את עיקרי דעות האחרונים שקדמו לו, ודן בדבריהם יחד עם חידושיו שלו.

בספרו הוא מרבה לחלוק על דברי קודמיו ואף על המגן אברהם - שנחשב מהפוסקים המרכזיים והמכריעים. ייתכן שבשל ייחודיותו זה - התקבל הספר בקרב הלומדים באהדה רבה, כאשר אף בני דורו הנודע ביהודה[9], הפרי מגדים והחיד"א[10] מצטטים ממנו בספריהם.

שם הספר רומז למושג ההלכתי תוספת שבת - פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת. רבי רפאל כתב בהקדמה לספרו כי השם בא לבטא שלא חידש הרבה בספרו, אלא בעיקר הביא וסיכם את דעות הפוסקים שקדמו לו, וחידושיו הם רק כתוספת לדבריהם.

כאמור הספר נדפס לראשונה בשנת תקכ"ז בפרנקפורט על האודר, בסיוע בנו רבי אלכסנדר, בהסכמת הנודע ביהודה ורבי יצחק מהמבורג.

בשנת תקס"ו הדפיסו בנו רבי חיים במהדורה מתוקנת עם הרבה הוספות מספרו "ספר היקר". בשנת תש"ן נדפסה מהדורה חדשה בשני כרכים על ידי נכדו הרב אשר אנשיל עקשטיין מו"ץ בקהילת בעלזא בארצות הברית.

הגהותיו לשלחן ערוך

ספר היקר, תיקונים לספרו תוספת שבת, והגהות וחידושים על דברי השולחן ערוך, הרמ"א, הט"ז והמגן אברהם. כשהדפיס בנו רבי חיים את הספר במהדורה שנייה קראו בשם ספר הפלאים (ראשי תיבות: פ'רפראות ל'חכמה א'מרים י'קרים מ'פז). הגהות אלו נדפסו מחדש בשולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים.

לקריאה נוספת

  • בצלאל ויכלדר, קובץ זכור לאברהם, בהוצאת ישיבת אליהו שעל ידי מכון ירושלים, חולון תשנ"ה, עמוד קכד והלאה.
  • וונדר מאיר, אלף מרגליות, בערכו עמ' 605.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היה דיין בקראקא, נפטר בכ"ט באב תנ"ג
  2. ^ כן היה נכד הב"ח והמשאת בנימין, ודור עשירי לרמ"א, כפי שרשם בשער ספרו
  3. ^ ספר תולדות יוסף (תולדותיו של רבי יוסף לנדא מיאסי) בעריכת אברהם לנדא, ברדיטשוב תרס"ח, עמוד ד'
  4. ^ כנכתב בשער ספרו במהדורה שניה
  5. ^ ראה הקדמת המהדיר בספרו "תוספת שבת" מהדורת שנת תש"נ
  6. ^ בשו"ת חתם סופר, חושן משפט, סימן קצ"ט. החתם סופר כתב לו כמה לשונות הערכה וידידות, ראה בשו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן צ"ז, א"נ לנצח... החותם באהבה רבה...
  7. ^ ראה במבוא לספר תוספת שבת מהדורת תשנ"ט מה שכתב בזה
  8. ^ משנת המגיד הקדוש מזלאטשוב, מכון זכור לאברהם, ירושלים תשע"ו, עמוד 14
  9. ^ במהדורה תניינא, סימנים: מב, מז, קג.
  10. ^ בספרו מחזיק ברכה על הלכות שבת