ישיבת כנסת חזקיהו
 | |
| היכל הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תאריך ייסוד | ה'תש"ט |
| מייסדים | הרב נח שימנוביץ ור' אל'ה מישקובסקי |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב שלמה הומינר והרב חיים אריה מישקובסקי |
| ראש הישיבה | הרב יהושע מן והרב עובדיה ברוידא |
| סגל | |
| תלמידים | |
| 130[1] | |
| שונות | |
| ספרים | |
| מיקום | |
| מיקום | רכסים |
| קואורדינטות | 32°44′52″N 35°05′57″E / 32.747877°N 35.099044°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ישיבת כנסת חזקיהו | |
ישיבת כנסת חזקיהו היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת תש"ט על ידי רבי נח שימנוביץ בזכרון יעקב. בראש חודש אייר שנת תשט"ו עברה לכפר חסידים ובהמשך סופח שטחה ליישוב רכסים. בראשה עמדו הרב נח שימנוביץ, הרב אליהו אליעזר מישקובסקי וחתנו הרב דוד יצחק מן. בנוסף כיהנו בה כראשי הישיבה הרב שמואל דוד ורשבצ'יק, רבי אורי שרגא קלרמן, והרב יצחק ברנשטיין. כמנהלים רוחניים כיהנו בה רבי אליהו לופיאן ורבי דב יפה. כיום עומד בראשה הרב יהושע מן, ומשגיח הישיבה הוא הרב מנחם דוד.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תש"ט על ידי רבי נח שימנוביץ, לזכר חותנו רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של העיירה קריניק שבפולין ונקראה על שמו "כנסת חזקיהו". להקמה התלווה בנו של הרב מישקובסקי, הרב דוד, שניהל את הישיבה, מהקמתה עד לפטירתו בשנת תשס"ו. מנהלה הרוחני היה הרב יצחק גרינברג, בוגר ישיבת חברון. דמות מפתח נוספת בישיבה הייתה הרבנית חנה, אשת ראש הישיבה, שהייתה אחראית על הצרכים הגשמיים. בשנת תשי"ב הצטרף המנהל הרוחני רבי אליהו לופיאן.
עד הקמתה התרכזו הישיבות בעיקר בירושלים ובבני ברק ולפי עצת החזון איש הוקמה הישיבה בצפון הארץ.
משכנה הראשון של הישיבה היה בבית הכנסת המרכזי שבמושבה זכרון יעקב, בתקווה שהנוף, האוויר הצלול והשקט יתרמו לאיכות לימודם של התלמידים. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה בתנאים קשים ובמיעוט אמצעים. התלמידים התגוררו במבנה ישן ששימש בעבר מועדון צבאי.
בין שלושת התלמידים הראשונים היה הרב דוד צבי אליאך, מנהל רוחני בישיבות "נחלת דוד" ו"איתרי". שנה לאחר מכן מנתה הישיבה כ-30 תלמידים.
המעבר לכפר חסידים
כיוון שהישיבה שכנה בבית הכנסת בזכרון יעקב ששימש גם את תושבי המקום, נוצרו חיכוכים בין התושבים ללומדים. הנהלת הישיבה, שמלכתחילה רצתה לרכוש שטח משלה במקום, גנזה את הרעיון והחליטה להעתיק את משכנה ליישוב אחר. קבוצת עסקנים מכפר חסידים הציעה להעביר לשם את הישיבה ואף לסייע בהעברה. רבני הישיבה פנו לחזון איש לשאול בעצתו, והוא בירכם בברכת הצלחה, ואף תרם לישיבה סכום כסף לבניית מבנים.
הרב נח שימנוביץ רכש גבעה בת עשרה דונם בפאתי כפר חסידים. בתוך חורשת עצי נוי ואקליפטוסים, נבנו חמישה צריפים מתוצרת שוודיה ששימשו לבית מדרש ולמגורי הבחורים והרבנים.
לאחר המעבר לכפר חסידים בחודש אייר תשט"ו, נקבע יום ל"ג בעומר (י"ח באייר) ליום הפתיחה וחנוכת הבית, אך ביום ה' באייר תשט"ו, לקה הרב נח בהתקף לב ונפטר.
הרב מישקובסקי כראש ישיבה
הרב אליהו לופיאן מינה את גיסו של הרב נח שימנוביץ, הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה באותה עת רבה של כפר חסידים - לראש הישיבה החדש. מינוי זה גרם לעלייתה המחודשת של הישיבה. שנותיו של הרב מישקובסקי בראשות הישיבה, יחד עם מנהלה הרוחני רבי אליהו לופיאן, עיצבו את דמותה וטבעו את אופיו של ה"כפר-חַסִידִימְנִיק", עם אווירת לימוד המוסר והדגשת המידות ש"בין אדם לחברו".
הרב מישקובסקי היה אחד הבודדים בתקופתו שגם הרביץ תורה לתלמידים ונחשב "ממעתיקי השמועה" מרבותיו, וגם עסק בפסיקת הלכה - עד שאף החזון איש סמך על פסקיו[דרוש מקור] והפנה אליו שואלים.
הישיבה בבניינה הנוכחי
בחודש סיון ה'תשכ"ד הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה הנוכחי. חלק מבוגרי הישיבה התיישבו ביישוב רכסים הסמוך, שהתרחב בהמשך עד למתחם הישיבה ששכנה בפאתי כפר חסידים, עד שהיא סופחה אליו מבחינה מוניציפלית. את בניין הישיבה הנוכחי תכנן האדריכל ישראל קומט[2].
מנהל הישיבה במשך למעלה מיובל שנים היה הרב דוד מישקובסקי, שנפטר ביום הכפורים תשס"ו. כיום מנהל הישיבה הוא חתנו הרב שלמה הומינר שמכהן גם כראש המועצה הדתית ברכסים.
בשנות ה-תש"ך התמנה כמשגיח הרב דב יפה, לצדו של הרב אליהו לופיאן. באלול תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, כיהן הרב יפה כמשגיח בלעדי עד לפטירתו בשנת תשע"ח. תחתיו מונה למשגיח הרב מנחם דוד.
במשך השנים מסר הרב יעקב ניסן רוזנטל שהיה אב בית הדין בחיפה שיעורים בישיבה מדי שבוע, ואחר כך הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.
בשנת תשל"ז הצטרף להנהגת הישיבה הרב שמואל דוד ורשבצ'יק, ראש ישיבת "רבנו יעקב יוסף" בארצות הברית, לאחר שנישא בזיווג שני לרבנית חנה "אם הישיבה", אלמנת רבי נח. הרב ורשבצ'יק נפטר בתשמ"ח.
כשנישא הרב דוד יצחק מן, אביו של ראש הישיבה הנוכחי, לבתו של הרב מישקובסקי, הצטרף לכולל. לאחר מכן החל לומר שיעורים בישיבה. לאחר פטירת הרב מישקובסקי, בשנת תשמ"א, התמנה לראש הישיבה. יחד איתו התמנה הרב יצחק ברנשטיין אחיינו של הרב מישקובסקי ששימש עד אז כר"מ בישיבה לכהן כאחד מראשי הישיבה ולמסור שיעור כללי. בשנת תשע"ב נפטר הרב מן, ועל פי צוואתו מונה במקומו בנו, הרב יהושע, שכיהן עד אז כר"מ לכהן כראש הישיבה בנוסף לראש הישיבה רבי יצחק ברנשטיין. לאחר פטירת רבי יצחק ברנשטיין בשנת תשע"ה ממלא את מקומו במסירת השעורים, חתנו הרב דוד שטרן.
מנהג מילוי הנטלה
הישיבה התפרסמה במנהג שנפוץ בה בהשראתו של המשגיח הרב לופיאן. בני הישיבה מורגלים למלא את ספל המים לאחר נטילת ידיים עבור הבחור הבא. המשגיח הסביר זאת בכך שעדיף שהפעולה שעושה האדם תהיה עבור חברו ולא עבור עצמו, כך אפשר למצוא הזדמנות נוספת להיטיב עם הזולת.
כולל אברכים
הישיבה מחזיקה כולל אברכים הנחלק לשתי קבוצות עיקריות תחת הנהגתם של שני רבנים:
- קבוצת הרב יעקב שמואלי (בעבר קבוצת הרב גרינהויז) - קבוצה המונה כ-55 אברכים, הלומדים מסכתות שונות בעיון ישיבתי וכן בעיון הלכתי.
- קבוצת הרב מרדכי חייקין - קבוצה צעירה המונה כ-45 אברכים, הלומדים את המסכת הנלמדת בישיבה.
רבני הישיבה
הרבנים בעבר
- רבי נח שימנוביץ - מייסד הישיבה וראש הישיבה הראשון, מחבר ספר "חידושי רבי נח".
- רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי - גיסו של רבי נח וראש הישיבה לאחר פטירתו, כיהן גם כרבה של כפר חסידים. נפטר בשנת תשמ"א. נודע בכינויו "הרב", מחבר ספר "משנת אליהו".
- רבי אורי שרגא קלרמן - מראשי הישיבה משנת תשט"ו עד לפטירתו בתשנ"ג, מחבר ספר "אור לישרים".
- רבי שמואל דוד ורשבצ'יק - נישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח שמענוביץ, מראשי הישיבה בשנים תשל"ז עד לפטירתו בתשמ"ח.
- רבי אליהו לופיאן - מנהלה הרוחני של הישיבה, משנת תשי"ב ועד לפטירתו בשנת תש"ל. נודע בכינויו "ר' אל'ה". שיחותיו נערכו בספר "לב אליהו".
- הרב יצחק גרינברג - ממייסדי הישיבה, כיהן כמשגיח בישיבה בשנותיה הראשונות, לימים משגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.
- רבי דוד יצחק מן - חתנו של "הרב", וראש הישיבה משנת תשמ"א עד לפטירתו בשנת תשע"ב.
- רבי יצחק ברנשטיין - מראשי הישיבה עד לפטירתו בשנת תשע"ה, מתלמידיה הוותיקים של הישיבה, ובעל התפילה שלה מאז היותו בן 17 שנה ועד לשנת פטירתו.
- רבי דב יפה - מנהלה הרוחני של הישיבה (משגיח) משנת תש"כ עד לפטירתו בשנת תשע"ח. שימש גם כחבר מועצת גדולי התורה וכמנהל רוחני בישיבת קול יעקב בירושלים.
- הרב דב שמעון - משגיח (כיהן במקביל כמשגיח בישיבת רינה של תורה בכרמיאל) עבר לכהן כמשגיח קטן בישיבת עטרת שלמה.
רבני הישיבה כיום
- הרב יהושע מן - ראש הישיבה
- הרב מנחם דוד - משגיח
- הרב עובדיה ברוידא - מראשי הישיבה (חתנו של הרב דוד מישקובסקי, בנו של רבי חזקיהו יוסף ומנהל הישיבה בעבר) וראש ישיבת 'ראדין' בנתניה.
- הרב מיכאל ולדמן - מראשי הישיבה (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי)
- הרב דוד שטרן - ר"מ (חתן רבי יצחק ברנשטיין)
- הרב יעקב זלוצ'בסקי - ר"מ (חתן רבי דוד יצחק מן)
- הרב יוסף פלונצ'ק - משגיח (מכהן כמשגיח גם בישיבת רינה של תורה בכרמיאל)
- הרב יעקב שמואלי - בעבר ר"מ, כיום ראש הכולל (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי, מכהן בנוסף כראש בקיאות בישיבת רנה של תורה בכרמיאל)
- הרב מרדכי חייקין - ראש הכולל (מכהן גם כרב ומו"צ ביהכנ"ס חניכי הישיבות ברכסים)
בוגרים ידועים
- הרב יוסף חיים בן דב ראש ישיבת זיכרון מיכאל
- הרב ישראל מנחם הירשפלד מראשי ישיבת זיכרון מיכאל
- הרב ישראל מאיר לאו - לשעבר, הרב הראשי לישראל, הרב הראשי לתל אביב הנוכחי, בשנית, ויו"ר מועצת יד ושם
- הרב אליעזר דינר - גאב"ד עדת ישראל ורב ביהכנ"ס שע"י המרכז הרפואי מעיני הישועה ב"ב
- הרב מרדכי שטרנברג - מראשי ישיבת הר המור
- הרב יהושע מן - ראש ישיבת כנסת חזקיהו
- הרב דב ביגון - ראש ישיבת מכון מאיר
- הרב שמעון עמנואל - משגיח ישיבת רינה של תורה בכרמיאל
- הרב צבי יהודה בן יעקב - דיין בבית הדין הרבני בתל אביב
- אליעזר ברלנד - ראש ישיבת שובו בנים
- הרב עמנואל תהילה - מרצה בולט בארגון התשובה ערכים
- הרב שמחה מירון מנהל בתי הדין הרבניים לשעבר
- הרב זלמן מנחם קורן - מחבר "ספר המקדש" ועורך באנציקלופדיה תלמודית
- אריאל אטיאס - לשעבר שר התקשורת ושר הבינוי והשיכון
- דוד הנשקה - פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן
- חיים ולדר - סופר חרדי
- מנחם נאמן - סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
- יהושע פולק - לשעבר חבר הכנסת וסגן ראש עיריית ירושלים
- יעקב טננבאום - מנכ"ל בנק מרכנתיל
- קובי אריאלי - עיתונאי ואיש תקשורת
- שמואל גרינברג - מנהל חן חרדי בירושלים
- רבי יצחק שבדרון - מראשי ישיבת שער השמים
הערות שוליים
- ^ יעקב מלמד, הכירו את עולם הישיבות לשנת תשפ"ב: מפת הרישום המלאה • פרויקט מיוחד, באתר JDN, 1 ביולי 2021
- ^ מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים, באתר 'חלון אחורי', 2.10.13
