רבני משפחת טויבש

משפחת טוֹיבֶּש (נכתב גם טאובס) היא משפחה יהודית רומנית מיוחסת שהצמיחה שושלת רבנים ודיינים, אנשי ציבור ידועי שם, ברחבי רומניה וגליציה, מעל מאה שנה עד מלחמת העולם השנייה.

הדור הראשון

אבי השושלת הוא רבי אהרן משה טויבש (תקמ"ז - י"א בתמוז תרי"ב), מחבר שו"ת "תועפות ראם" ו"קרני ראם" - אשר על שמו התפרסם, נולד בלבוב בשנת תקמ"ז לרבי יעקב ולאה, בשנת תק"פ מונה לכהן כרב העיר סניאטין באוקראינה, בין תלמידיו מתקופה זו נמנה רבי שלמה דרימר בעל ה'בית שלמה'. בשנת תר"ב נקרא לכהן כרב העיר יאס ברומניה לבקשת רב העיר רבי יוסף לנדא, שם כיהן ברבנות עד לפטירתו.

בית הכנסת הגדול של יאשי שם כיהנו רבני משפחת טויביש

נפטר בי"א בתמוז תרי"ב בגיל 65, ונקבר בבית העלמין היהודי ביאס. בנו הדפיס קונטרס מיוחד בשם "אבל משה" ובו ההספד שספד לו.

ילדיו

• רבי שמואל שמעלקא טויבש.
• רבי יחיאל מיכל טויבש (הראשון).
• רבי יהודה לייב טויבש.
• רבי יעקב טויבש.

הדור השני

רבי שמואל שמעלקא טויבש

רבי שמואל שמעלקא טויבש (תקס"ח - ח' באב תרכ"ה). חיבר את הספרים 'חיי עולם' על שולחן ערוך אורח חיים, 'מצות חליצה' על הלכות חליצה, וכן 'עוללות שמואל' על התורה, ועוד ספרים. נולד בלבוב בשנת תקס"ח בשנת ת"ר מונה לכהן כרבה של אוברטין שבגליציה, לאחר כמה שנים ^{[דרושה הבהרה]} מונה לכהן כרבה של שיניאווה שם שימש ברבנות עד תחילת שנת תרי"ג. לאחר פטירת אביו בתחילת שנת תרי"ג מונה למלא את מקום אביו ברבנות העיר יאס, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו.

נפטר ביום ח' באב תרכ"ה כשהוא בן 57 שנים, ונקבר סמוך לקבר אביו בית העלמין היהודי ביאס.

ילדיו

• רבי שלום טויבש.
• רבי יצחק איזיק טויבש (הראשון).
• רבי אורי שרגא פייבל טויבש.
• רבי יחיאל מיכל טויבש (השני).
• בתו חיה, אשת רבי מרדכי מנדבורנה.
• בתו שפרינצא, אשת הרב שמחה אריה פיש מבורשה.
• בתו יוטא, אשת רבי אריה יהודה לייבוש מייזליש, ראב"ד פרמישלא.

רבי יחיאל מיכל טויבש (הראשון)

רבי יחיאל מיכל טויבש (הראשון) (תקס"ט - תרל"ח). נולד בלבוב בשנת תקס"ט. בשנת תר"ח מונה לכהן כרבה של וסלוי ברומניה תפקיד בו שימש במשך כ-30 שנה עד לפטירתו ביום כיפור שנת תרל"ח. תיאור מפורט ממסע הלווייתו נמצא בעיתון המגיד מיום י"ז בחשון תרל"ח. חתנו בן אחיו רבי אלכסנדר סנדר טויבש מילא את מקומו ברבנות העיר.

ילדיו

• רבי יצחק איזיק טויבש (השני).
• בתו אשת רבי אלכסנדר סנדר טויבש (בן אחיו רבי יעקב).
• בתו אשת רבי מתתיהו לנדא אב"ד פונזשט.

רבי יהודה לייב טויבש

רבי יהודה לייב טויבש (תקע"ד - כ"ט בשבט תרמ"ד). נקבר סמוך לקבר אביו בבית העלמין היהודי ביאס.

רבי יעקב טויבש

רבי יעקב טויבש (תקע"ב - תר"ן). נשא את הרבנית מרים בת רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מראזלה, כיהן כרבה של זידיטשוב באוקראינה, בשנת תרכ"ח מונה לכהן כרב בית הכנסת ברח' Podul Roșu (הגשר האדום) ביאס לצד בן אחיו רבי שמואל שמעלקא טויבש ששימש כרב העיר וכרב בית הכנסת הגדול של יאשי.

נפטר ביום ח' באב תר"ן ונקבר סמוך לקבר אביו בבית העלמין היהודי ביאס.

ילדיו

• רבי יצחק איזיק ישכר דוב בעריש טויבש.
• רבי אלכסנדר סנדר טויבש.

הדור השלישי

רבי שלום טויבש (ב"ר שמואל שמעלקא)

רבי שלום טויבש (כ' בכסלו תקפ"ה - תרמ"ט). למד בעיקר אצל אביו, ואצל סבו, לימים נראה כי היה מחזיק עצמו לתלמידו המובהק של סבו, זכה לקרבה מיוחדת אצל סבו שסמוך לפטירתו אף הפקיד בידיו את מלאכת ההכנה לדפוס של ספרו שו"ת 'תועפות ראם', זאת על אף שבמשך כל השנים היה נמנע מלהפקיד את חידושיו ביד אחר כדי להדפיסם, בהמשך אף נכח על יד סבו בעת יציאת נשמתו. ביום א' בניסן תר"א נשא את הרבנית רבקה דבורה רסלר נכדתו של רבי מאיר מברדיטשוב ושל רבי צבי הירש מנדבורנה בעל הצמח ה' לצבי'. בשנת תר"ח מונה לכהן כרבה של טערגל פארמאס. לאחר פטירת סבו בי"א בתמוז תרי"ב מונה על ידי בני העיר לכהן כרבה הזמני של יאס תחת מקום סבו, עד שהעתיק אביו את מקום מגוריו הקבוע משיניאווה ליאס, כך כיהן כרב העיר הזמני מחודש תמוז עד חודש תשרי תרי"ג, אז הגיע אביו להשתקע ביאס. בשנת תרכ"א מונה לכהן כרבה של בוטושאן. נפטר ביום י"ט בטבת תרמ"ט , חיבר את הספר שו"ת שאילת שלום ב' חלקים. כמו כן חיבר גם פירוש על התורה, אך זה האחרון לא ירד לבסוף לדפוס, וככל הנראה אבד ברבות הימים.

ילדיו

• רבי חיים טויבש.
• רבי אליעזר טויבש, תלמיד חכם נכבד בסיגט, נפטר ביום ט' בכסלו תרפ"ד, ונקבר בבית העלמין בסיגט.
• בתו פעריל, אשת רבי אורי שרגא פייבל טויבש (אחיו הצעיר ממנו).

רבי יצחק אייזיק טויבש (הראשון; ב"ר שמואל שמעלקא)

רבי יצחק אייזיק טויבש (הראשון) (תקצ"ז - תרע"א). נולד ביאס בשנת תקצ"ז והתחנך על ברכיו כך גם עיקר תורתו קיבל ממנו. הוסמך להוראה מרבי ישעיה שור אב"ד יאס ומרבי משה תאומים מהורודנקא וכן מאחיו הגדול רבי שלום טויבש. בשנת תרכ"ד נישא למירל רעלא בתו הצעירה רבי יצחק שמשון הורוביץ מייזליש אב"ד טשרנוביץ, אך חייהם יחד לא עלה בטוב וכעבור מספר שנים התגרשו. סביב גט זה התרחש פולמוס ודיון הלכתי נרחב כאשר צד האשה טענו כי הגט פסול וכי אין ממש בגט שניתן לה, ומנגד טען הבעל כי הכל נעשה כהלכה וכי ישנם סיבות הלכתיות שונות שאפשרו לו את מתן הגט, רבנים שונים היו מעורבים בעניין הגט בין היתר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ורבי יוסף שאול נתנזון בעל השואל ומשיב ועוד. הדברים הגיעו עד שאבי האשה הוציא לאור קונטרס נדיר בשם 'אונס בגיטין' המבאר ומאמת את טענותיו, הקונטרס נדפס בשנת תרכ"ז בדפוס רודולף אקהרדט בטשרנוביץ.

שימש כרבה של העיירה רינזע. בשנת תרכ"ט מונה לכהן כרבה של דארטשען. בשנת תרל"ג מונה לכהן כרבה של פאשקן אשר ברומניה. בשנת תר"ן הדפיס את ספרו 'מנחת יצחק - שפתי צדיקים' על התורה בעילום שם המחבר, לאחר שנים הודפס הספר שוב במהדורת צילום, שם כן פורט שמו של המחבר.

נפטר ביום ט' בסיון תרע"א.

רבי אורי שרגא פייבל טויבש (ב"ר שמואל שמעלקא)

רבי אורי שרגא פייבל טויבש (י' בתשרי ת"ר - י"א בטבת תרס"ח). נולד ביום הכיפורים שנת ת"ר בעיר אוברטין, עיקר תורתו למד אצל אביו, נשא את הרבנית פעריל בת אחיו הגדול רבי שלום טויבש. לאחר פטירת אביו בשנת תרכ"ה מונה למלא את מקומו ברבנות העיר יאס.

חיבר את הספרים שו"ת 'אורי וישעי', וכן הוציא לאור קונטרס מיוחד בשם 'מספד מר' ובו דברי הספד על השר משה מונטיפיורי - אשר בין יתר פעולותיו הכבירות לצדקה וחסד, אף הקים אגודה בשם 'חברת תמיכה כללית לישראל' ביאס, ורבי אורי שרגא פייבל בתור רב העיר שימש כנשיא האגודה. כמו כן נדפסו הגהותיו על הש"ס בשם 'הגהות אורי וישעי'. ועוד נשאר עימו בכתובים חיבור 'אמרי שפר' על התורה. 'דעת תורה' על הרמב"ם, ועוד.

נפטר בגיל 68 ביום י"א בטבת תרס"ח לאחר מחלה קצרה שנשמרה בסוד, ונקבר בבית העלמין היהודי ביאס. אשתו הרבנית פעריל נפטרה בכ"ב באב תרע"ה ונקברה בסמוך לקברו. בעיתון דאס יודישע טאגבלאט מיום ב' שבט תרס"ח, הופיעה הידיעה הבאה על פטירתו:

הקהילה היהודית המקומית באבל גדול עקב האבידה של רב העיר ומנהיגה.

הרב רבי פיוויל טויבעס אב"ד העיר יאססי נפטר בעשרה בטבת לאחר מחלה קצרה של כמה ימים, רק מעט אנשים בעיר ידעו אודות מחלתו, ומשום כך הבשורה המרה באה כמכה פתאומית. הנפטר היה בן ס"ח שנה, וכיהן ברבנות העיר יאסי למעלה מארבעים שנה. הרב היה מצאצאי הגאון הנודע ר' אהרן משה טויבעס, מחבר שו"ת "קרני ראם", והוא בעצמו היה בעל כשרונות נדירים, היה בעל מח חריף, ידע הרבה שפות, הרב היה לו הדרת פנים מהודר, ומשום כך התכבד בכבוד רב גם על ידי שאינם יהודים. גם השלטון הכיר בו. הנשפטים היהודיים היו נשבעים בפניו. נציין שבתקופה האחרונה היה מהמתנגדים לשבועה "מארע אדיאקא" [שבועה שאולצו היהודים להישבע בעת התדיינויותיהם בערכאות]. הרב חיבר ספר שו"ת "אורי וישעי" ועוד כתבים רבניים. המנוח השאיר אחריו את צאצאיו החשובים, בנו וחתניו ונכדיו, כולם רבנים חשובים, הרבה מהם מכהנים כרבנים ברומניא וגם בגאליציא. הספידוהו בנו, חתנו ד"ר נימראווער ועוד רבנים ואנשים חשובים. הארון נישא עד לבית החיים, מסע הלוויה עברה ברחובות הראשיים, כל החנויות נסגרו, כל יהודי העיר יאסי, עשירים כעניים, גדולים וקטנים, וגם נציגים רשמיים של השלטון באו לתת לרב המנוח את כבודו האחרון, אלפי יהודים הלכו אחר מיטתו עם ראשים מורכנים ולבבות נשברים. מאז פטירתו של הרב ר' ישעיהו שור בשנת תר"מ לא ראתה העיר יאסי כזו הלוויה. ת. נ. צ. ב. ה.

נוסח מצבתו
פה נטמן הגאון הגדול בענקים מגלה עמקים שמו הלך למרחקים חכו ממתקים חובר חבורים מחוכמים כבוד האדמו"ר הרב המובהק מרנא ורבנא אורי שרגא פייבול זצ"ל האב"ד ור"מ פה עיר יאסי ארבעים ושנים שנים בעהמח"ס שו"ת אורי וישעי בן לאותו גאון רבי שמואל שמעלקא זצ"ל, נכד להאי גאון האמיתי רבינו אהרן משה זצ"ל תנצב"ה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ביום ב' י"א טבת תרס"ח.

ילדיו

• רבי שמואל שמעלקא טויבש (השני). לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות העיר יאס.
• בתו לאה אשת רבי יהושע העשיל באב"ד אב"ד סוליצא.
• בתו אשת רבי יצחק ציף מלבוב.
• בתו אשת בן אחיו רבי שמואל שמעלקא טויבש (ב"ר יחיאל מיכל טויבש; השני).

רבי יחיאל מיכל טויבש (השני; ב"ר שמואל שמעלקא)

רבי יחיאל מיכל טויבש (השני) (תר"ה - תרס"ח). נולד בשנת תר"ה, התחתן עם בתו של רבי יוסף עזריאל ביליג אב"ד סדיגורה, לאחר פטירתו מילא את מקומו ומונה לכהן כראב"ד סדיגורה. חיבר את הספר 'שם עולם' על הלכות שמות גיטין.

נפטר ביום ו' בכסלו תרס"ח.

ילדיו

• רבי שמואל שמעלקא טויבש. התחתן עם בתו של דודו רבי אורי שרגא פייבל טויבש. נולד בשנת תרכ"ז, לאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ח מונה למלא את מקומו ולכהן תחתיו ברבנות העיר יאס. נפטר בכ"ט בתמוז תרפ"ו ונקבר בדרוביטש.

רבי יצחק אייזיק טויבש (השני; ב"ר יחיאל מיכל)

רבי יצחק אייזיק טויבש (ט"ו בתמוז תקצ"ז - ט"ז בתשרי תרפ"א). נולד בסניאטין בט"ו בתמוז תקצ"ז למד והתחנך על ברכי סבו רבי אהרן משה טויבש אשר ממנו הוסמך להוראה. נשא את גיטל ^{[דרושה הבהרה]} מבערלאד אשר ברומניה, בשנת תרכ"ב מונה לכהן כרבה של העיר. בשנת תרנ"א מונה לכהן כרבה של בוקרשט, ובנו ד"ר שמואל טויבש מונה תחתיו לכהן כרבה של בערלאד. בהיותו משכיל ובעל אוריינטציה אורתודוקסית מודרנית היה דורש בבית הכנסת גם בשפת המדינה (רומנית), והיה ידוע כדובר ובעל שליטה בשפות נוספות, כך גם היה עסוק כל ימיו בשתדלנות ועסקנות עבור אחיו היהודים אל מול גזירות השלטון הרומני, כמו גם אל מול גלי הסתה ותעמולה אנטישמית שהופנתה אל היהודים ברחבי המדינה. מטבע הדברים ובשל גישתו המודרנית והמתקדמת עורר נגדו התנגדות מצד הקהילות היהודיות השמרניות והמתבדלות שטענו כי הוא המיר את אמונתו. גם בתוך קהילתו בבוקרשט זאת בעוד שכבר התעוררה נגדו התנגדות פנימית בתוככי קהילתו, זאת בשל פרשיית 'המוהל מבוקרשט' שטענו כי הוא אינו מל כהלכה.

נפטר בבוקרשט בט"ז בתשרי תרפ"א.

ילדיו

• יעקב.
• ד"ר שמואל טויבש.

רבי יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש טויבש (ב"ר יעקב)

רבי יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש טויבש (ת"ר - תרע"א). נולד בזידיטשוב בשנת ת"ר, התחתן עם וויטיא יוטא בת ר' צבי מבנדר מצאצאי רבי ישראל בעל שם טוב ורבי משה חיים אפרים מסדילקוב בעל הדגל מחנה אפרים ורבי שלום שכנא מפראהבישט, אשתו נפטרה בצעירותה ביום י' בניסן תרל"ט. בשנת תרכ"ח מונה לכהן כרבה של אטיניא לבקשת רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.

נפטר בא' באדר תרע"א.

ילדיו

• אריה לייב (לייבל). (י"ט באדר תרכ"ג - ב' בסיון תרצ"ג). תועמלן ציוני ברחבי גליציה ונואם מבוקש. ייסד את העיתון די יודישע פאלקסצייטונג שהיה העיתון הראשון בשפת היידיש בגליציה. ותרגם לשפת היידיש את הספר מדינת היהודים.
• בתו שרה פערל, אשת רבי נפתלי גוטשטיין, מילא את מקום חמיו ברבנות אטיניא לאחר פטירתו. רבי נפתלי הוא בנו של רבי מאיר גוטשטיין אב"ד באלשוועץ אשר באוקראינה, לאחר מכן עבר להתגורר בניו יורק שם הקים את קהילת 'אנשי באלשעוועץ', נפטר בשנת תרפ"א.
• בתו חוה לאה, אשת רבי זכריה איידלשטיין אב"ד טשרנוליצה. בניו הם ר' נטע יקב טויבש, ורבי חיים צבי (הירש) טויבש נולד בשנת תר"ס, בשנת תרצ"ב מונה לכהן כרב בית הכנסת 'אשל אברהם' בווינה, ובשנת תרצ"ו מונה לכהן כרבה הראשי של ציריך, היה מראשי הציונים בשווייץ, בסוף ימיו עלה לירושלים ונפטר בי"ט בטבת תשכ"ו. חיבר כמה ספרים בהגות ומחשבה, והלכה. יצוין כי גם הוא וגם אחיו הגדול בחרו לאמץ כשם משפחתם את שם משפחת אימם - טויבש, ולא איידלשטיין.

רבי אלכסנדר סנדר טויבש (ב"ר יעקב)

רבי אלכסנדר סנדר טויבש (תר"א - תרע"ג). נולד בשנת תר"א נשא את בתו של דודו רבי יחיאל מיכל טויבש (הראשון) - אחי אביו, עיקר תורתו למד אצל אביו ואצל חותנו. הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה ומעוד רבנים. בשנת תר"ל מונה למלא את מקום חמיו ברבנות וסלוי. היה בין המשתתפים באספת הרבנים בקראקא בשנת תרס"ג. חיבר את הספרים 'אוצר חיים' על התורה ו'דרך כוכב מיעקב' על דרוש, אך אלו לא נדפסו.

נפטר בשנת תרע"ג בגיל 72.

ילדיו

• רבי אלטר טויבש.
• בתו אשת רבי חיים ישראל איזקסון אב"ד הרלוי.
• בתו הינדא.

הדור הרביעי

רבי חיים טויבש (ב"ר שלום)

רבי חיים טויבש (תר"ה - ו' בשבט תרס"ח). נולד בשנת תר"ה עיקר תורתו למד אצל אביו, ותשובותיו מלאות בציטוטים מפסקי אביו ובהגנה מפני המערערים עליהם. לאחר מכן למד בישיבתו של רבי יואל טוביאס בפיאטרה ניאמץ. כמו כן למד בשנות נעוריו אצל סבו רבי שמואל שמעלקא טויבש. בסביבות שנת תרכ"ב נשא את ריסל יהודית בת רבי אברהם מרדכי. בשנת תרכ"ז מונה לכהן כרבה של דורוהוי אשר במחוז בוטשאן ברומניה. בשנת תר"ל מונה לכהן כרב בעיירה סאסוב באוקראינה. בשנת תרמ"ט לאחר פטירת אביו, מונה למלא את מקומו ברבנות העיר בוטשאן, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו. בשנת תרנ"ז הוכתר לכהן מטעם ראשי הכוללים האשכנזים בצפת כרב העיר מטעמם, אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל ומעולם לא עלה לארץ ישראל.

נפטר ביום ו' בשבט תרס"ח, ונקבר סמוך לקבר אביו בבית העלמין בעירו בוטשאן. חיבר את הספרים שו"ת 'חיים של שלום'. 'עטרת ישועה' על התורה. 'ספרא דאגדתא' על הגדה של פסח. 'אגרא דהספדא' דברי הספד על רבי דוד משה פרידמן מצורטקוב, ועוד חיבורים שלא נדפסו.

ילדיו

• רבי אהרן משה טויבש (השני).
• רבי לוי יצחק טויבש.
• רבי ישראל טויבש.

קישורים חיצוניים

• אשכול ב"אידישע וועלט פארומס", כולל תמונות ועץ משפחה.
• שני האריות מרומניה: האחים הקדושים הצדיק רבי שלום והצדיק רבי אורי שרגא פייבל טויבש. באתר שטפנשט.

לקריאה נוספת

• וולף רוזנברג, קונטרס אור השמש, בתוך הספר חיי עולם, ברוקלין תשע"ה.
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', ירושלים תשמ"ו, עמודים 47-70.
• עלון באר בשדה, בהוצאת מוסדות שטפנשט, גילון מס' 264 פרשת ויחי תשפ"א.