שיחה:הרב דוד חי אבוחצירא/ארכיון

בערך כאן מצוטטת הכתבה על הרבנים העשירים בישראל ומופיעים נתונים ממנה.

כל הכתבות על עושרם של הרבנים, אינם ממקור טהור ואינן אמינות כלל. כל הכתבות מסוגים אלו הינן סילוף אחד גדול.

בכל מקרה קיים ערבוב מכוון בין כספם של הרבנים לבין שווי הנדל''ן של מוסדותיהם או כספי הצדה שמנוהלים על ידם.

כדאי לתקן את זה.

{{מכלולאים פעילים}} אשמח לחוות דעתכם ולטיפולכם.

לתשומת לבך, תיוג מכלולאים פעילים נעשה באמצעות הכנסת 2 תיבות אלו לתבנית שנפתחת לאחר הקלדת 2 סוגריים מסולסלות. התיוג שאתה עשית לא יעבוד.

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‌‏‎‏‎‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‌‌‏‌‏‌‌‌‌‌‌‌‏‏ מוזמנים שוב.

כל טיעון על חוסר אמינות של כתבות עיתונאיות, איננו קביל באנציקלופדיה שיתופית. כאן מה שיש לו מקור חיצוני קיים ומה שאין לו מקור חיצוני לא קיים.

לכן אתה לא יכול בשום פנים ואופן למחוק או לשנות תוכן שיש לו מקור חיצוני גם אם אתה חושב ובצדק שליוצר המקור היו אינטרסים כלשהם.

טכנוקרטיזם.

הרעיון מובן בבסיסו.

ספציפית לגבי נושא העיתונות חייבים לנסות למצוא פתרון. כשידוע בבירור שיש תעריף לכתבת רצח אופי משמיצה ותעריף לכתבת ''ניקוי שם''.

אפילו בפרסומים רשמיים של עיתונות הם מודים שעשרות אחוזים של המידע העיתונאי מתברר כלא נכון. שמור לי באיזה מקום ציטוט של עיתונאי בכיר, שתוכנו הוא שהתפקיד של העיתונות זה לא להיות אנציקלופדיה אלא מקור לספק לאנשים חוויית קריאה...

אם תיקח נושאים רבים שאתה מכיר אותם, תאסוף עליו את מכלול הכתבות העיתונאיות שיצאו עליו ותנסה לבנות ממנו ערך, הוא יהיה רחוק מאוד מהאמת.

אני לא מבין למה לא לתקן את זה.

אתה יודע כמה כתבות משמיצות גועליות ושקריות יש על גדולי הרבנים. רק לשם דוגמה, ערב הבחירות לרבנות פורסמו "ידיעות וממצאים" על הרב מרדכי אליהו ועל הרב ישראל מאיר לאו במטרה לסכל את בחירתם. גם אחרי הבחירה היתה כותרת בסגנון זה.

אני לא מבין למה לא לתקן את זה לפחות בהמכלול ולכל הפחות ביחס לנושאים שקשורים ליהדות ולרבנים.

הבעיה שאם אתה מתחיל לפקפק באמינות מקורות עיתונאיים, אז אפשר למחוק את כל המכלול. אם מדובר בהשמצות שיש בהם כדי לזלזל בתלמידי חכמים אכן יש מקום להשמטת החומר (בדר"כ ע"פ התיעצות עם המכון) אבל לכתוב שרב הוא עשיר גדול זה לא השמצה, וביהדות עשירות זו מעלה שנצרכת למלך ולכהן גדול.

כמובן שהעושר המדובר כאן אינו עושר הנתפס כראוי ולגטימי.

מעולם מקור עיתונאי לא היה נחשב למקור אמין. זה בלוף שחלק מגופי התקשורת יצרו והוא התקבל באילוץ בגלל העדר מקורות חילופיים להרבה נושאים.

לחילופין, גם אם נותנים במה לכל ידיעה אפשר לסגור את המכלול. הוא יהפך לאוסף רכילויות השמצות ומידע לא אמין.

אומר ברורות, אני מכיר אנשים שעוסקים בהמצאת תוכן שקרי לתקשורת. אתה יכול להאמין ממש רק לקווים הכלליים שנועדו להיות מסגרת ליצוק לתוכה את השקר.

גם המידע המדעי שיש בעיתונות שטחי עד בחילה ומלא טעיות והרבה פעמים גם הוא מגמתי.

אם מישהו היה מוציא אנציקלופיה, עם מטרות מדידות, כלכליות למשל, והיה מתבסס על כתבות בלי ביקורת, הוא היה פושט רגל.

המכלול זה עניין יותר מורכב ופחות מדיד אבל אפשר להבין את זה לוגית.

לגופו של דבר, כל דבר צריך לעשות עם שכל, חלק מהדברים אפשר גם להגדיר בקריטוריון גס.

אולי באמת הדרך הרצויה שיהיו מומחים לכל נושא לסנן את המידע אודותיו.

מצטרף לנאמר,

לשכל הישר יש גם תפקיד. לא רק לכללים היבשים. (כמובן, רק במקרים שיש הסכמה רחבה של המכלולאים בדף שיחה על מקרה ספציפי)

לא הבנתי, היכן בדיוק בשו"ע כתוב האיסור לרבנים להיות עניים?

הדיון הוא לא על הלכתיות העושר, אלא אמיתותו והיקפו.

שמחה וששון כתב: כל הכתבות על עושרם של הרבנים, אינם ממקור טהור ואינן אמינות כלל. כל הכתבות מסוגים אלו הינן סילוף אחד גדול.

בכל מקרה קיים ערבוב מכוון בין כספם של הרבנים לבין שווי הנדל''ן של מוסדותיהם או כספי הצדה שמנוהלים על ידם.

אם יש ויכוח עם מקורות לגבי ידיעה מסוימת, ניתן להביא את הדעה החולקת עם המקורות הסותרים למקורות שהובאו.

כל עוד אין מקורות כאלו, כיוון שהמכלול אינו בנוי על דעות העורכים ועל נטיותיהם, אי אפשר להשמיט קטע שיש לו מקור בהסתמך על סברת העורכים ועל דעותיהם.

סינון מידע ומחיקתו כאשר יש לו מקורות מקובלים, נעשה במקרים חריגים בלבד, ורק כאשר המידע אינו מתאים מבחינה רוחנית. כל עוד לא מדובר בדבר כזה אלא במידע לגיטימי שמישהו מן העורכים חושב שהוא אינו נכון ואינו מדויק, אי אפשר לשנות בלי להביא מקור.

1. אין לרבנים איסור להיות עשירים, אבל לרכל על זה במציצנות צהובה יתכן שלפעמים הוא אבק לשון הרע והרבה פעמים זה מידות רעות (לרכל על העושר בלי להסביר איזה מעשים טובים הם עושים איתו זה חמור הרבה יותר).

2. מטרת הכתבות האלו, לא להרבות את כבודם - כמו במלך וכהן גדול, אלא אדרבה להרחיק מהם את ההמון שיתייחסו אליהם כתאבי בצע ונהנתנים ששוכבים על ערימות כסף בלי לשלם עליהם מס. מי שחי עם ה'עמך' רואה את גודל הנזק.

3. כל העיסוק הצהוב סביב המפורסמים הוא בעייתי במהותו, וכשהוא נשען על מקור לא נאמן אז בשביל מה?

אם זה היה נכון במאה אחוז אז אולי יש נדון אם להביא. אבל כשהמידע הצהוב נשען על מקור מפוקפק שכתב את הכתבה הזו במטרות שליליות נטו, הדבר לא ראוי ליחס.

4. אין מקור נגדי לכל מאמר השמצה שנכתב נגד מישהו ולרוב ההשמצות המתועדות אי אפשר להביא הפרכה. לך תוכיח שהרב פלוני לא היה צורך גראס ואסתפק בדוגמה הזו ודי לחכימא.

יתרה מכך, ראיתי במאמר של חיים ולדר בו הוא טוען שהרב שטיינמן הנהיג מדיניות של חוסר תגובה להשמצות בתקשורת בכל נושא.

כך שהעצה של ''מיק'' לא מעשית.

אני מקווה שאני לא שוחט כאן איזו פרה קדושה.

אינך שוחט שום פרה, כיון שאם כל הכבוד אין לך היכולת לבוא ולשנות סדרי בראשית.

כשהגעתי להמכלול גם אני חשבתי כמוך ונזעקתי על נתונים שידעתי שאינם נכונים, או לחילופין מידע שרציתי להוסיף ללא מקורות מתוך ידיעה אישית.

בשלב שני הבנתי שיש כאן כללים, ואין ברירה כי אם להתהלך לפי הכללים. ובשלב שלישי הבנתי שאכן הכללים כאן הם הנכונים ביותר, ובלעדיהם המצב היה גרוע מאד.

לכן כל עוד לא תביא מקורות לדברים - שדרך אגב איני בטוח כלל שהם נכונים - לא תוכל למחוק דברים שיש עליהם מקורות.

גם אם מחוסר ברירה, בבחינת הרע במיעוטו, משתמשים בעיתונות כמקור, וזו הדרך הנכונה ביותר שיש כרגע, זה לא אומר שאי אפשר לשפר את הדרך יותר.

אני מציע רעיון גולמי, אולי בזכות השראת הצדיקים לבית אביחצירא, ואשמח אם יזכה להתיחסות לפיתוח לכדי משהו שימושי.

כמו שיש מושג של טרול בהמכלול שהיחס לעריכות שלו בהתאם, כך אפשר לעשות טרול תקשורתי. כלי תקשורת שמוחזק בחוסר אמינות אז אפשר למחוק על פי שיקול דעת. כמו שאף אחד לא יעלה על דעתו להתייחס לאתרי ההשמצות של לורי שם טוב כמקור, אפילו ש"ארגוני המשוגעות" ניסו להציג אותה כעיתונאית, אפשר להרחיב את הרעיון הלאה.

כל הדיון משום מה מזכיר לי את החגיגה על כך שפלוני (ראש הממשלה דאז?) התייחס כדי להכריז על נעדר כחלל, כמקור לערפאת ש''הסיח לפי תומו'' שנעדר פלוני אינו בין החיים...

אם יהיה לך מקור מסודר שאכן קיים ערבוב (מכוון או לא - זה אינו עסקי) בין רכוש המוסדות לרכוש הפרטי - לדעתי חובה לכתוב זאת.

בלי להכנס לדיון על אמינות המקורות, בנוגע לעניין עצמו זה דבר ידוע ומפורסם מאד שלרבי דוד יש הון עצמי אדיר שרובו מגיע

ממעריצים וקהל המגיע לקבלת ברכות והתייעצויות הניתן לרב לעשות בו ככל העולה על רוחו וכטוב בעיניו, אז גם אם בסופו של דבר הכסף

הולך לצדקה או פעילות רוחנית כל שהיא עדיין זה ערך עצמי של רבי דוד ואין בכך שום דבר גנאי אלא עניין ביוגרפי הכרחי.

(אין טעם לויכוח על גובה הסכומים שהרי זה משתנה בכל רגע נתון וכאמור בין כה מדובר בסכומים גבוהים כך שאין צורך לדעתי לערוך שינוי).

לפי אגרת קודש של הרבי מליובאוויטש (א'תתפה שבכרך ז) הינו כ"ד אלול תשי"ב ובערך כתוב כ"ו אלול. נכון לתקן! דף 770 (שיחה) 06:05, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ זו תגובה מאד ישנה שהיתה בדף השיחה של דלפק היעוץ. מישהו יודע פרטים?

במקומות אחרים צויין כ"ו אלול.

מה בדיוק כתוב באגרו"ק?