שיחת משתמש:באר בשדה/ארכיון זרימה

שלום לך, בימים אלו יצאנו לקמפיין גיוס המונים על מנת שנוכל להמשיך ולהוביל את מהפכת המכלול
בכל חודש למעלה מ 600,000 יהודים פוקדים את האתר וצריכים ידע עדכני המותאם לדרך התורה.
עלות תפעול חוות השרתים עולה לנו 10,000 בכל חודש, אנחנו רוצים להמשיך אך לשם כך אנחנו זקוקים לעזרתך!
בבקשה תרום עכשיו! ותנו לנו את האפשרות להמשיך הלאה. (הוראת קבע 50 ש"ח לחודש, או תרומה חד פעמית)
אנו זקוקים לך! היה שותף עמנו! בברכה, הרב יוסף קמינר - נשיא מכון חכמת התורה, ג' בכסלו ה'תשפ"א, 03:51

שלום וברכה

שים לב, כך עושים קישורים פנימיים, ולא כמו שעשית.

זה יהיה מאוד טוב אם תתקן שם

בהצלחה

יישר כח רב על שהעמדתני על טעותי. בעז"ה אתקן היכן שצריך.

לא הייתי כותב זאת לכל אחד, אבל אחרי שבקישת כל כך יפה לקבל הארות, ואחרי שאני רואה שאתה עובד קשה בלילות החורף הארוכים.

הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך לעריכותיי אחריך בערך רבי חיים ויטאל בקישור הזה.

שים לב! עשית עבודה נפלאה ושינית הכל לרבי כמו שצריך, על הדרך תוכל תמיד להכניס את השם רבי לתוך הערך כלומר לסוגריים המרובעות. הערכים מיובאים מויקי ושם אין ערך לגדו"י ולכן בשמות הערכים לא מציינים את התואר 'הרב' או 'רבי', מה שאין כן בבית מדרשנו.

פעולה זו אינה הכרחית, כיון שבסופו של דבר התואר כתוב, עם זאת, זה נראה לי מכובד יותר לכתוב רבי חיים ויטאל ולא רבי חיים ויטאל.

בידידות ובהוקרה על עבודתך הנפלאה אמש בשעות הקטנות של הלילה על כל הערכים שייבאתי.

יישר כחך. אכן נראה מתאים יותר.

אגב, זה גם חשוב כי אם יש קישור רק להפניה לא רואים תצוגה מקדימה כשעומדים על הקישור. אם הקישור הוא לערך עצמו, כשעומדים עליו עם העכבר אפשר לראות תצוגה מקדימה שלו.

אנא באר כוונתך. בעניי לא ראיתי הבדל.

כשבאתי לבאר, נוכחתי שאכן לא הייתי ברור, ואולי ההבדל הוא באמת קטן מאד.

בכל מקרה, כשנמצאים בעריכה חזותית, והסמן של הכתיבה נמצא על קישור לערך מסויים, נפתח חלון תצוגה מוקדמת עם תמונה של הערך.

אם זהו קישור לערך שהוא רק הפניה - לא רואים את התמונה.

אולי על הדרך הזו יש עוד הבדלים במקומות אחרית שאיני יודע.

עם התקדמות העריכה נוכחתי בכוונת ונכונות דבריך. אכן חשוב.

יישר כח

למעשה, להכניס את תיבת רבי בתוך הקישור?

להכניס. תודה.

מצוין.

יישר כח גדול על כל תיקוניך ועריכותיך, מקצועיות של ממש! ישר כשאני רואה עריכה שלך אני רץ לראות וללמוד.

אגב, עיין כאן.

אם זאת כאשר שם הרב הוא גם הפניה לערך עצמו - כדאי יותר להשתמש בשם הערך עצמו ולא ההפניה, לכן אם רוצים ממש להדר אפשר לרשום "הרב פלוני" ולקשר ל"רבי פלוני".(כמוזכר בדיון האחרון בדף השיחה שלך).

ושוב זה רק אם נראה לעיניים מוזר כגון "רבי עובדיה יוסף" או "רבי שטיינמן".

שלום באר בשדה, כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "המכלול:מערכת בקרת שינויים". בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך במכלול – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, לא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים. בעזרת השם, בעתיד יוענק לבעלי ההרשאה את היכולת לערוך דפים שברמת "הגנה מוגברת", בברכה.

מזל טוב, למורינו הרב הגאון באר בשדה! ברכותיי!!

בו"ה.

באר בשדה היקר! הרשה לי לשוב ולהודות לך, והפעם לשים דגש על היותך שם לב לפרטים הקטנים, בהוספת קישורים, בתיקונם ובדיוק מירבי של הדברים. חילך למכלוליתא...

על כל תרומותיך למכלול, והן רבות... עם זאת שים לב כי המכלול אינו ספר תורני או כתבה בהמודיע ואשר על כן אין לנסח למשל 'בראשונה' במקום 'בזיווג ראשון' וכדומה. יישר כוחך!

הניסוח "בזיווג ראשון" יצא אף-הוא מתחת מקלדתי (כתחליף ל"נישואין ראשונים" כמדומני), ואחר התלבטות שיניתי ל"בראשונה" בכדי שיתאים יותר בהקשרו (שנישואין אלו לא החזיקו מעמד, כך שלא כ"כ נכון להגדירם כ"זיווג ראשון" וכדו', אלא "בראשונה" היינו משהו התחלתי שלא המשיך).

ואם שגיתי ה' יכפר.

ברצוני להביע את הערכתי המרובה מעבודתך הנפלאה במכלול. ולהודות לך על כל פרט ופרט.

בנוסף לכך ברצוני להסב את תשומת ליבך לעריכתך המקסימה כאן.

א. מדוע מחקת את המנהג בבתי הכנסת הרפורמים, על אף התיעוב הגדול שאנו חשים כלפיהם אין באפשרותנו למחוק מידע שהוא אנציקלופדי טהור.

ב. שינת כל מיני שיוניי נוסח שמתאימים לניסוח החרדי אך אינם נכונים בוודאות באנציקלופדיה.

ג. המלצתי לך - ערוך בכמה שיותר עריכות. כך תרוויח להתקדם ולזכות בזכות הצבעה, ובנוסף לכך נוכל לדון באופן ספציפי ונקי יותר לגבי כל עריכה לגופה.

ושוב תודה. בהוקרה ובידידות מרובה

עמוס

רוב תודות על העידוד המתמיד.

בנוגע לשאלותיך:

א. יש במכלול קטגורי' הנקראת "בלעדיות האורתודוקסי' ". א"א להחשיב את הרפורמים כזרם לגיטימי ביהדות בעל מנהגים משלו, זהו זרם שפרש מן היהדות. ומשמכירים בכך מובן כי גם מבחינה אנציקלופדית נכון להשמיטו.

ב. אשמח לדוגמא, שתעזור לי להבין את כוונתך ולהסביר את כוונתי אני.

ג. תודה על ההמלצה. כך מקובל בקרב העורכים? זה קצת מסורבל.

א. אין צורך להתייחס אליהם כזרם ביהדות. ומ"מ כאשר ישנו ערך על ביהכנ"ס הואיל וגם אותה כת משתמשת במונח זה, יש מקום ליתן מידע על הנהגותיהם. זו דעתי.

עם הלך מחשבה שכזה נצטרך להזכיר בערך "משיח" את אמונתם הכוזבת של הנוצרים (שהרי הם הסתעפות מן היהדות, ומשתמשים במונח הזה) ר"ל. פשוט וברור כי אין הם מייצגים את המונח, ולא להם ולנו לבנות את בית אלקינו.

(סליחה על הדוגמא, היא ננקטה בכדי לחדד את הענין).

לעניות דעתי ובמחילה מכבוד תורתו, הצדק עם באר בשדה. חשוב מאוד שיתנהל כבר דיון מסודר בנושא חשוב וקריטי זה, האם באינצקלופדיה חרדית יש מקום לאיזכורים כגון אלו. כמובן לא כאן המקום אלא בהמכלול: אולם דיונים

מחלתי, קיים דיון!

ב. מדוע 'זמני התפילה' ולא 'זמני תפילה'? כי זה יותר מקובל בקהילותינו?

בדברי רב חסדא 'הקובע' כי לא ניתן וכו', הרבה יותר תקין ומובן 'שקובע' אע"פ שבלשון ישיבתית מקובל יותר 'הקובע'.

כך כותבים כשמדובר על דבר ידוע (ה"א הידיעה). באותה מידה זה יכול להיות גם "זמני הגעת האוטובוס".

ה"א במקום שי"ן זו אינה לשון ישיבתית, אלא דרך כתיבה.

הדוגמא לא נכונה. כותבים זמני נסיעה ולא זמני הנסיעה. מה שייך כאן ה"א הידיעה?

זו דרך כתיבה ישיבתית, שאינה מקובלת במחוזות אחרים, פוק חזי.

בענין שעסקנו בו מכבר, נוספת ה"א הידיעה - כאומר: אותו שידענו. כמו-כן בעניננו, זמני התפילות שידוע לנו מקיומם ובהם אנו עוסקים. ("זמני הנסיעה" אף-הוא מתאים בהחלט).

חילוק המקומות בכתיבת ה"א ושי"ן אינו בין כתיבה ישיבתית לשאינה, אלא בין כתיבה לדיבור (כתיבה שאינה מכובדת תשתמש בלשון דיבור).

ג. מסורבל עבורך, מקל על אחרים. אני באופן אישי משתדל להתנהל כך.

אקח לתשומת לבי

שמתי לב שהתחלת להתנהל בצורה זו על אף הסירבול

שְכּוֹיֵיח!

אני עדיין לא מסכים עם כל הניסוחים שלך ודקדוקי הלשון שלך, אבל אני כל כך מעריך את פעולותיך ולכן אינני מעיר על כך.

אכן מעט, במקום שאינו לטורח.

אל לך להמנע מלהעיר מה שרואה הנך לנכון, הער והאר ותרבה החכמה והדעת.

למשל כאן, מה רע בלשון פשוטה 'שלחו אותו' למה להשתמש בלשון ספרותית 'שלחוהו'?

זה יותר ענין של טעם. כתיבה מכובדת, כמדובר.

שלום באר בשדה, תודה על כתיבתך במכלול. לרשותך עומד דף משתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. כמובן אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים, תוכל להציג את עצמך בלא לחשוף פרטים אישיים, באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף "משתמש:באר בשדה". יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כמכלולאי מן המניין.

המתנו וחיכינו שבוע שלם, וטרם נענית לקריאתנו, אנ ושבים ומבקשים כתוב על עצמך.

אני חייב לדעת מי היהודי המיוחד שתורם כל כך רבות למכלול, והשקיע היום כל כך הרבה לתקן ולשפץ את הערך על רבי צדוק.

אוי ר' עמוס... מה אכתוב ולא איש דברים אנכי...

כמו שאני לא רבי עמוס, ככה אתה לא לא איש דברים אנכי.

על כל פנים צייתתי לדבריך וכתבתי את רצונך בדף המשתמש שלך, עכשיו תוכל להמשיך כאוות נפשך...

"בא אחיך במרמה"...

בדיוק עבור מי שאינם אנשי דברים המציאו את תיבות המשתמש

שְכּוֹיֵיח! על המעקב אחר הערכים שייבאתי והדאגה לסינונם!

בשמחה.

נתקלתי בתופעה, שכשערך נפתח לעריכה מופיעים בו קטעים שלא נראים כשהוא עומד לקריאה. שמא תוכל לבאר לי - האם כך זה בכל הקטעים המיובאים? ואיך אפשר לטפל בזה?

מוזר. לא נתקלתי (תוכל להדגים?). אולי שרגא או מוטיאל יכולים לעזור.

בעריכת קוד מקור הטקסט נראה שונה מהתצוגה הרגילה כיוון שכל הקישורים והטבלאות והעיצוב כתובים בשפת ויקי וכן יש שם תוכן מוסתר כגון תמונות שהוסרו בתבנית סינון. אם התכוונת למשהו אחר תפרט במה מדובר או שתשלח לי צילום מסך במייל.

זה בעריכה רגילה. אפרט מקרה בו נתקלתי:

בערך בבתא (שמשום-מה לא נפתח כעת לעריכה!), בקטע השני שבכותרת "תולדות חייה", מובא כך: "חלק מתושבי עין גדי ברחו למערות בצוקי קניון נחל חבריהונתן בן בעיה (בר בעין), מנהיג המורדים בעין גדי, ובתה של מרים, שלומציון". ונראה לעין כי המשפט חסר ומשובש.

אך כשפתחתיו לעריכה הופיע שם המשפט בשלימותו.

באר בשדה, תרשה לי לנחש שאתה משתמש בסינון של אתרוג...
בקטע "המחוק" כתוב "ישוע" אז הרובוט של אתרוג פשוט מחק את כל השורה כי הוא חשב שהכוונה לאותו האיש, זו שיטת הסינון של אתרוג. בנטפרי לעומת זאת המחיקה נעשית באמצעות XXXXXX.

הערך חסום לעריכה כיוון שיש בו תבנית סינון.

אכן... תודה על ההבהרה המועילה.