שער המוגרבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שער הרמב"ם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער המוגרבים
קובץ:Mughrabi-Ramp.JPG
קובץ:Dan Hadani collection (990044355640205171).jpg
שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969
קובץ:Morocco Gate.jpg
שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית
קובץ:Moroccans Gate.JPG
"מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים

שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל[1]) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי. כיום, זהו השער היחיד משערי הר הבית שדרכו נכנסים להר מבקרים לא מוסלמים. השער כונה כך על שם שכונת המוגרבים, שנהרסה בעבודות להרחבת רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.

כ־20 מטרים מתחת לשער נמצא מעבר חסום בשם שער ברקלי.

התיישבות המוגרבים בירושלים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל

עוד בראשית ימי הביניים ביקרו בארץ ישראל עולי רגל מוסלמים מהמגרב.[2] ההיסטוריון והגאוגרף מוג'יר א־דין ציין כי השכונה נוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א־דין, אל־אפדל איבן צלאח א־דין(אנ'), כהקדש (ווקף) עבור יוצאי המגרב. הוא ייסד שם מדרסה שנקראה "אל־אפדליה" על שמו, ועם השנים היא הפכה למסגד שייח' עיד, על שמו של אחד ממנהיגי העדה המוגרבית בן המאה ה־17. שייח' עיד נקבר בתוך המסגד, וזה הפך למוקד עלייה לרגל, בעיקר סופים. בחפירות שנערכו במקום בראשית המאה ה־21 זוהו שרידיו של השייח'. במאה ה־12 הרחיבו תורמים מוגרבים את הרובע. ב־1303 הוקמה בשבילם אכסניה מיוחדת שנקראה על שם אבו מידיאן ה"קדוש".[2] באותה שנה הוקמה בו גם הזאווייה המסמודית על ידי תורם מסמודי. ב־1320 הוקמה במקום זאווייה נוספת על ידי נכדו של המלומד הסופי שעיב אבו מדין. בשכונה התגוררו צאצאי המורים שגורשו מספרד ב־1491, וזכו בזכויות מיוחדות תמורת השמירה על הר הבית ומסגדיו.[3]

גשר המוגרבים ומעלה המוגרבים

אל השער הובילה סוללת עפר – "מעלה המוגרבים" – שהייתה בנויה על גבי הבית היחיד של שכונת המוגרבים שלא נהרס (משום שהיה רשום בטאבו כקדוש), עקב התמוטטות של אחד מהקירות התומכים של הסוללה לכיוון רחבת הכותל המערבי בשלגים בחודש פברואר 2004 הוחלט לפרקה.[4] בינואר 2005 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לשיקום השער והסוללה, על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי, שתכננה במקום גשר מונומנטלי. בתחילת 2007 הוחל בפירוק הסוללה לצורך עבודות ארכאולוגיות, שרק לאחריהן ניתן יהיה להתחיל בעבודות הבנייה.[5] פעולות אלה לוו במהומות מצד ערביי ישראל והפלסטינים, תוך קריאות חריפות מצד מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח.[6]

באוקטובר 2011 הודיע מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, להנהלת הקרן למורשת הכותל על קיום סכנה מיידית לגשר, וחודשיים לאחר מכן שלח מכתב שני עם צו לסגירה מיידית של הגשר[7], באוגוסט של אותה שנה הקימה הקרן למורשת הכותל המערבי גשר עץ גדול כחלופה לגשר שנסגר[8], אך שבועיים לאחר מכן פורק הגשר לאחר לחצים מצד בית המלוכה הירדני שכעסו על העובדה שהוקם גשר ללא תיאום[9].

שער המוגרבים פתוח למבקרים בכול ימות השנה למעט ימי שישי ושבת וחגים מוסלמים.[10] עד שנת 2000 היה השער פתוח גם בשבתות. אחרי 3 שנים שההר היה סגור למבקרים (למעט מוסלמים), נפתח מחדש לחמישה ימים בלבד.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתבה הקוראת למעבר לשימוש בשם זה, קריאה לה נענו עולי ההר].
  2. ^ 2.0 2.1 יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 99-98.
  3. ^ יהושע בן־אריה, עיר בראי תקופה, א, עמ' 162, 188.
  4. ^ נדב שרגאי, התמוטטות הקיר ליד הכותל המערבי עלולה להיות רק ההתחלה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
  5. ^ עמירם ברקת‏, רשות העתיקות תפרק את מעלה המוגרבים בהר הבית, באתר וואלה!‏, 30 ביוני 2006
  6. ^ יהונתן ליס, נדב שרגאי, ג'קי חורי, השייח סלאח הורחק מהעיר העתיקה, ומאיים לשוב אליה, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
  7. ^ עומרי אפרים, מהנדס העיר ירושלים: צו סגירה לגשר המוגרבים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011
  8. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, גשר עץ הוקם בימים האחרונים בהר הבית כחלופה לגשר המוגרבים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
  9. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסוןו ברק רביד, רה"מ הורה על פירוק גשר העץ החדש להר הבית בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2014
  10. ^ סיור בהר הבית, באתר iTravelJerusalem
  11. ^ שעות פתיחת הר הבית בשעון קיץ, מבקשים שינוי - חדשות רוטר, באתר Rotter.net



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0