1953 בישראל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1952
1951
1950
דגל ישראל
1953
בישראל
»»»
1954
1955
1956
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1953
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל ·לוח שנה של שנת 1953

שנת 1953 הייתה השנה החמישית לעצמאות ישראל. בדצמבר אותה שנה הודיע דוד בן-גוריון, בפעם הראשונה, כי החליט לפרוש מראשות המדינה לשדה בוקר. החליף אותו בראשות ממשלת ישראל ראש הממשלה השני, משה שרת. תחת שרת הוקמה ממשלת ישראל החמישית. למרות פרישתו המוצהרת, המשיך בן-גוריון למשוך בחוטים הפוליטיים, ומשה דיין ושמעון פרס התייעצו בו בנושאים ביטחוניים ויזמו פעולות מאחורי גבו של שרת, אשר התנגד למדיניות פעולות התגמול.

הנהגה


פוליטיקה וממשל

העברת חוק חינוך ממלכתי וביטול הזרמים בחינוך הוביל למחאות, אף על פי שכביכול בא משבר החינוך של תחילת שנות ה-50 על סופו: ב-26 במאי נעצרו שניים מחברי מתחרת ברית הקנאים בדרכם להטמין מטען חבלה במשרד החינוך הישראלי, במחאה נגד חוק חינוך ממלכתי. משבר עם הציבור החרדי מתחולל גם על רקע חוק שירות לאומי, המצווה על כל אישה לא נשואה בגיל גיוס אשר קיבלה פטור משירות צבאי עקב דתה, לשרת שירות לאומי. התנגדותם החריפה של החרדים מביאה לכך שהחוק לא מיושם. מועבר גם חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) המעורר התנגדות מצידה של הליגה למניעת כפייה דתית.

המשבר ביחסים עם ברית המועצות

המשבר ביחסי ישראל עם ברית המועצות והגוש המזרחי החל עוד ב-1952, עם משפטי פראג ואף הכה גלים במפ"ם (על רקע בחינה מחודשת של היחס לסטאליניזם) ובתנועה הקיבוצית. מדיניותה האנטישמית של ברית המועצות הסעירה לא רק את גופי השמאל. לאחר הפיגוע בצירות הסובייטית בתל אביב ב-9 בפברואר, ניתקה ברית המועצות את יחסיה עם ישראל ב-11 בפברואר; אלה יתחדשו רק לאחר הגלאסנוסט.

צבא וביטחון

ההריסות בקיביה לאחר פעולת התגמול בקיביה ב-14 באוקטובר 1953

ערב פרישתו ממנה בן-גוריון את פנחס לבון לשר הביטחון; את שמעון פרס למנכ"ל משרד הביטחון ואת משה דיין לרמטכ"ל. השלושה פועלים לאחר פרישתו של בן-גוריון, בהתאם לתפיסתו המדינית-ביטחונית של הלה (המנוגדת לעמדותיו של ראש הממשלה משה שרת) ואף מבצעים פעולות ללא ידיעתו של שרת וללא אישורו.

על רקע ההסתננויות ומצב הביטחון ב-26 באפריל הוקם חיל משמר הגבול במסגרת משטרת ישראל ונפרס במסגרת של שמונה פלוגות לאורך הגבולות מירושלים בדרום ועד גבול הצפון. למפקדו הראשון של מג"ב מונה פנחס קופל. ב-5 באוגוסט מוקמת בצה"ל יחידה 101, בפיקדו של רס"ן אריאל שרון. ב-14 באוקטובר מבצעת היחידה, יחד עם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, את פעולת התגמול בקיביה, השנויה במחלוקת בשל תוצאותיה.

ב-28 בדצמבר הוקם אגף המודיעין בצה"ל. ראש אמ"ן: בנימין גיבלי.

כלכלה ותשתיות

עיריית חיפה מחליטה על תכנון רכבת תחתית בעיר, הכרמלית. ברחובות מוקם בית החולים קפלן. מוקמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מוקם היישוב הקהילתי הראשון – נוה מונוסון; אמן הדאדא מרסל ינקו מקים את כפר האמנים עין הוד.

חוק רכישת מקרקעין שקבע כי מי שאדמתו אינה בחזקתו באפריל 1952 מאבד את זכותו עליה, גרם להפקעת אדמות מערבים שלא היו נפקדים במלחמת העצמאות, ויבן השאר גם לאובדן זכויותיהם של הבדואים בקרקעותיהם שמחוץ לאזור הסייג, אליהן לא יכלו לחזור.


נפטרו

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0