1954 בישראל

«««  1953 1952 1951		1954 בישראל	»»» 1955 1956 1957
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1954 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1954

1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק בן צבי
• ראש ממשלת ישראל הרביעית עד 26 בינואר – דוד בן-גוריון, החמישית – משה שרת
• יושב ראש הכנסת השנייה – יוסף שפרינצק
• נשיא בית המשפט העליון – משה זמורה עד 1 באוגוסט, מאז יצחק אולשן
• ראש המטה הכללי – משה דיין
• מפכ"ל המשטרה – יחזקאל סהר

ממשלת ישראל החמישית תחת משה שרת

לאחר שדוד בן-גוריון פרש מראשות הממשלה בדצמבר 1953, קיבל משה שרת על עצמו את משרת ראש הממשלה השני של ישראל. ב-26 בינואר הציג את ממשלתו בפני הכנסת. עם זאת, בן-גוריון המשיך לפעול מאחורי הקלעים ולהפעיל את נאמניו - לבון, דיין ופרס, נגד מדיניותו המוצהרת של שרת בנושאי חוץ ובטחון.

חוץ ובטחון

אוטובוס GMC משוחזר כדוגמת האוטובוס שהותקף באירוע "טבח מעלה עקרבים". האוטובוס נמצא במוזיאון אילת (אילת עירי)

ב-17 במרץ התרחש טבח מעלה עקרבים, אחד מאירועי הטרור הקשים הראשונים בתולדות מדינת ישראל, בו נרצחו 11 אזרחים. כשבועיים לאחר הטבח מבצע כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פשיטה על הכפר נחאלין שבאזור בית לחם.

ממשיכה המתיחות הקשה בין ישראל לשכנותיה, ובייחוד מצרים. ביולי נעצרים יהודים מצרים שהיו חברים בחולייה שנשלחה על ידי מדינת ישראל לבצע פעולות טרור במצרים וכך לערער את יציבות המשטר במדינה. חודש לפני כן מוחלף מפעיל החולייה, אברהם דר באברי אלעד. הפרשה, שמצונזרת בישראל, נודעת אחר כך כ"העסק הביש". בעקבות "הפרשה" מוקמת ב-29 בדצמבר ועדת חקירה חשאית, ועדת אולשן-דורי. אשר מטרתה לברר מי נתן את ההוראה להפעלת החולייה, האם זה היה שר הבטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן אל"ם בנימין גיבלי. מאוחר יותר נודע כי עדויות קציני אמ"ן בפני הוועדה היו מתואמות והקצינים לאו דווקא דיברו אמת בעדויותיהם.

מבצע ברן - מבצע של המוסד לחטיפתו ולהבאתו לישראל של קצין צה"ל שעמד להעביר ידיעות למצרים. המבצע הסתיים במותו של החטוף ובהשלכת גופתו לים.

ב-31 במאי נפתחת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל.

ב-28 בספטמבר נעצר צוות הספינה "בת גלים" אשר ניסה לפרוץ את ההסגר הימי בתעלת סואץ על ידי המצרים.

ב-8 בדצמבר נפלו בשבי הסורי 5 חיילים במהלך מבצע צרצר.

כלכלה ותשתיות

מתחיל שיפור במצב הכלכלי בישראל. המשק יוצא ממדיניות הקיצוב ומתחילה תקופה של צמיחה מהירה ומרשימה, שמתבטאת בגידול של כ-10% לשנה בתוצר הלאומי, וכ-5% בתוצר לנפש (בהתחשב בעובדה שגם אוכלוסיית המדינה גדלה בשיעורים ניכרים על פני התקופה). להתפתחות זו סייעה הזרמת הון מסיבית מחו"ל, שהושקע בצורה מוצלחת ונשא פירות כלכליים.

• ב-12 באפריל פרצה שביתת רופאים בכל בתי החולים הממשלתיים ובמרפאות קופת חולים במחאה על סירוב הממשלה להיכנס עימם למשא ומתן על העלאת שכרם.
• ב-3 בנובמבר נפתחת לתנועה תחנת הרכבת תל אביב מרכז.

משפט

ב-1 בינואר החל משפט קסטנר. המשפט, שהחל כמשפט דיבה נגד העיתונאי מלכיאל גרינוולד, הפך בשל פעילותו של עורך הדין שמואל תמיר לכתב האשמה נגד קסטנר והנהגת היישוב בתקופת השואה.

ב-1 באוגוסט מונה יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון במקומו של משה זמורה.

אמנון זכרוני מבקש משר הבטחון לשחררו משירות צבאי עקב פציפיזם. בקשתו נדחית בתחילה אך לאחר מכן מאושרת.

אירועים אחרים

• ב-6 באפריל נטמנו עצמות אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ורעיתו עדה ברמת הנדיב, זכרון יעקב, בטקס ממלכתי בנוכחות נשיא המדינה וחברי הממשלה, לאחר שהובאו ארצה על סיפון אח"י מבטח
• ב-29 ביולי מתרחש אסון מעגן, בעת שמתקיים טקס זיכרון בקיבוץ מעגן לצנחני היישוב, מתרסק מטוס קל וגורם למותם של שבעה עשר איש.
• ב-22 בנובמבר מתרחשת תאונת הרכבת בכורדני, מתאונות הרכבת הקשות בתולדות רכבת ישראל. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של רכבת נוסעים באוטובוס של חברת אגד.

נולדו

• 25 בפברואר – גבי אשכנזי, הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל
• 26 בפברואר – יולי תמיר, שרה וחברת כנסת מטעם העבודה
• 30 בדצמבר – פנינה רוזנבלום, אשת עסקים וחברת כנסת מטעם הליכוד

נפטרו

• 11 בפברואר – נתן אלבז, הקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו (נולד ב-1934)
• 18 במאי – זליג ברודצקי, מתמטיקאי, עסקן ציוני ונשיא האוניברסיטה העברית (נולד ב-1888)
• 21 בדצמבר – מקס בינט, איש הקשר של החוליה מעסק הביש התאבד (נולד ב-1917)

קישורים חיצוניים

• אריאנה מלמד, עדיין מקדים את זמנו, באתר ynet, 15 בפברואר 2008

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0