מזבח שניים וחצי השבטים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:00, 27 באפריל 2020 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אֱלֹהִים" ב־"אֱלֹקִים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזבח שניים וחצי השבטים, הוא מזבח שנבנה על ידי שניים וחצי השבטים, לאחר שהתיישבו בנחלותיהם. סיפורו של בניית המזבח והמשא ומתן שקיימו עם שבטי מערב הירדן מופיע בספר יהושע, פרק כ"ב. כאשר חזרו השבטים גד, ראובן וחצי המנשה למקום מושבם ביקשו אלה להקים מזבח לעבוד את ה', מפני שפחדו כי הדורות הבאים ממערב לירדן יתכחשו לשבטיהם.[1] מטרת בניית המזבח הייתה עדות לאחדות בני ישראל.[2] שבטי ישראל היושבים ממערב לירדן ביקשו לצאת למלחמה, כי ראו בבניית המזבח מרד באל. לפני היציאה למלחמה שלחו שבטי ישראל ממערב לירדן לשבטים ממזרח לנהר משלחת שבראשה עמד פנחס הכהן וזאת כדי לשכנע אותם לא למרוד בה'. שניים וחצי השבטים טענו בפני המשלחת כי המזבח נבנה כעדות להשתייכותם לקהל ה'. דבריהם פייסו את שבטי מערב הירדן ובכך נמנעה מלחמת אחים.

מבנה הסיפור

יש הטוענים כי סיפור מזבח שניים וחצי השבטים בנוי משני נאומים. פסוקים ט'-י"ב משמשים כהקדמה לסיפור. תיאור יציאת המשלחת מופיע בפסוקים י"ג-י"ד. לנאום הקטגורי מוקדשים ארבעה פסוקים, פסוקים ט"ז-כ' ולנאום ההגנה בפי שניים וחצי השבטים מיוחדים, פסוקים כ"א-כ"ט. פתרון לסיפור מובא בפסוקים ל'-ל"ד. חלוקה זאת מעלה קשיים בין היתר כי תיאור יציאת המשלחת לעבר הירדן המזרחי מסתיים בפסוק י"ד. אחרים טוענים לחלוקה שונה. לשיטתם פסוקים אחדים הם תוספת מאוחרת לסיפור. חלוקתם מתאימה לדגם משפטי. הסיפור בנוי כמבנה כיאסטי, שבמרכזו עומד נאום שניים וחצי השבטים שעיקרו פיוס.[3] יש הרואים בסיפור ביהושע כ"ב סיום מדומה. לשיטתם נדרש היה לסיים את ספר יהושע בסיפור זה, וזאת מפני שסיפור מזבח שניים וחצי השבטים מעלה שאלה האם חלק משבטי ישראל מודרים מעם ישראל.[4]

שמו של המזבח

שמו של המזבח ניתן על ידי השבטים:

וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד, לַמִּזְבֵּחַ: כִּי עֵד הוּא בֵּינֹתֵינוּ, כִּי ה' הָאֱלֹקִים.

יהושע כ"ב, ל"ד

לפי פשט הכתוב שמו של המזבח אינו ידוע. רש"י מפרש: "הרי זה מן המקראות הקצרים וצריך להוסיף בו תיבה אחת: ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח עד".[5]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ספר יהושע, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
  2. ספר יהושע, פרק כ"ב, פסוקים כ"ו-כ"ז
  3. גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם, תל אביב, רסלינג, 2017, עמ' 35-32
  4. יונתן גרוסמן, גלוי ומוצפן: על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2015, עמ' 211-210
  5. שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 358


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מזבח שניים וחצי השבטים25819751