ברית המילה בגלגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברית מילה בגלגל
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר יהושע, פרק ה', פסוק ט'
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"א עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ז עמוד א'

עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל, נערכה ברית מילה בגלגל לכל העם על ידי יהושע בן נון. לאחר מכן חגגו את חג הפסח הראשון בארץ.

המאורע

ברית המילה

לאחר שעם ישראל נכנס לארץ ישראל בי' בניסן ב'תפ"ח, ציווה הקב"ה את יהושע בן נון לערוך לעם ישראל למחרת בי"א בניסן ברית מילה "בשֵׁנִית".

בתלמוד מוסבר כי ביציאת מצרים ערך משה רבינו לעם ישראל לראשונה ברית מילה, אולם החל מאז במשך ארבעים שנות נדודיו במדבר לא ערכו בני ישראל ברית מילה לתינוקות שנולדו, מפני חולשת הדרך או מכיוון שלא נשבה במדבר רוח צפונית, שבתלמוד מובא שהיא מרפאת את הנימולים.

לפי דעה נוספת בתלמוד, אברהם אבינו נצטווה במצוות המילה רק על חתיכת הערלה, ויהושע בן נון נצטווה לערוך להם את "הפריעה" - חיתוך והפשלת הקרום שבין העטרה והעורלה[1].

יהושע השתמש ב"חרבות צורים" - סכיני מילה, בהם הוא מל את עם ישראל. אחרי שיהושע גמר למול את עם ישראל, אמר לו הקב"ה ש:”הַיּום גַּלּותִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם” (ספר יהושע, פרק ה', פסוק ט'), ובעקבות כך נקרא המקום בשם "גלגל". הרד"ק הסביר כי היותו של עם ישראל ערל גרמה להם להידמות למצריים, ולאחר שהם נימולו הם הובדלו מהמצריים ובכך סרה "חרפת מצרים" מהם.

חג הפסח

בי"ד בניסן חגג עם ישראל את חג הפסח לראשונה בארץ ישראל. בנביא מסופר כי בט"ז בניסן נגמר לעם ישראל המן שקיבלו במדבר, והם החלו לאכול מתבואת הארץ[2]. בתלמוד מובא כי לדעת תנא קמא שאיסור חדש נוהג בכל מקום, עם ישראל הקריבו את קורבן העומר בט"ז בניסן של אותה שנה, ואילו לדעת רבי אליעזר כי האיסור חל רק בארץ ישראל, הם הקריבו את הקורבן רק לאחר חלוקת הארץ[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים