שליחת המרגלים ליריחו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שליחת המרגלים ליריחו נעשתה על ידי יהושע בן נון כדי לרגל בעיר לקראת כיבושה.

המאורע

המרגלים מורדים בחבל מן החלון, מאת ג'יימס טיסו

במהלך ימי האבל על משה רבינו, שלח יהושע שני אנשים כדי לרגל את העיר יריחו. במדרש מצוין כי הצורך לשליחת המרגלים לעיר, נבעה ממיקומה האסטרטגי שהקשה על כיבושה[1]. חז"ל מזהים את המרגלים כפינחס בן אלעזר וכלב בן יפונה[2].

האברבנאל כתב כי מטרת שליחת המרגלים הייתה לריגול צבאי, לעומתו טען הרלב"ג כי המטרה בכך הייתה כדי לרומם את מורל העם.

שני המרגלים התחזו לחרשים או לדעה אחרת לסוחרי קדרים, בכדי למנוע מתושבי העיר את זיהוים כמרגלים. לאחר שהגיעו לעיר, הם התאכסנו בביתה של רחב. במקביל נודע למלך יריחו כי שני מרגלים הסתננו לעיר, והוא הורה על סגירת שערי העיר ובמקביל על שליחת חיילים לחיפושם. לאחר שנודע על כך לרחב, היא החביאה את השניים בתוך גבעולי הפשתן שבעליית הגג, וכאשר החיילים הגיעו לביתה הם לא מצאו אותם. במדרש מסופר כי לפינחס לא היה צורך להתחבאות, מכיוון שהוא היה מלאך[2].

לאחר שהחיילים עזבו, ניגשה רחב לפינחס וכלב, וסיפרה להם כי המורל של תושבי הארץ נמוך, והם מפחדים מפני הכיבוש הצפוי, וזאת לאחר שהתוודעו לניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ו"וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם"[3], וביקשה מהם שישבעו לה שכל מי שיהיה בביתה בזמן הכיבוש לא יהרג. המרגלים הסכימו לכך והתנו זאת בכך שבית רחב יסומן בחוט שני, בכדי להקל בזיהוי ביתה.

לאחר מכן הבריחה אותם רחב דרך אותו חוט מביתה למעבר לחומה, והשניים ברחו להר סמוך בו שהו שלושה ימים בכדי לבלבל את רודפיהם, ואחר כך חזרו ליהושע, וסיפרו לו: "כִּי-נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, וְגַם-נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ"[4].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במדבר רבה, פרק ט"ו, ט"ו, מדרש תנחומא, בהעלותך, י'.
  2. ^ 2.0 2.1 מדרש תנחומא, שלח, א'.
  3. ^ ספר יהושע, פרק ב', פסוק י"א
  4. ^ ספר יהושע, פרק ב', פסוק כ"ד