הרב נחום דב ברייאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:30, 9 בנובמבר 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|חיבורו העיקרי= " ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, צאצאים, סיבת הפטירה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ חסידות, תחילת כהונה, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב נחום דב ברייאר מבויאן
לידה 15 באפריל 1959 (גיל: 66)
מנהטן, ניו יורק
מקום מגורים ירושלים
בת זוג שושנה רייזל בלומה
אב מנחם מנדל ברייאר
אם מלכה
האדמו"ר מבויאן בעת עריכת טיש, סוכות תשס"ט, 2009

הרב נחום דב ברייאר (נולד בז' בניסן תשי"ט) הוא האדמו"ר הנוכחי מבויאן, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא קופת מעות ארץ ישראל.

שנותיו הראשונות

נולד בארצות הברית לרב ד"ר מנחם מנדל ברייאר ולמלכה בת האדמו"ר מרדכי שלמה מבויאן. נקרא על שם סביו רבי (מנחם) נחום מורגנשטרן (חותן סבו ר' יוסף ברייאר) ורבי (מרדכי) דוב ברייאר (אבי סבו ר' יוסף ברייאר). עד הכתרתו כונה על ידי החסידים בשם החיבה "נחום בער'ניו". אביו היה חסיד בויאן אדוק אך היה איש אקדמיה וניהל אורח חיים אורתודקסי מודרני. אחיו הבכור ישראל אברהם מתגורר בלוס אנג'לס והוא בכיר בנאס"א.[1]

סבו נותר האחרון מבין אדמו"רי חסידות בויאן והנהיג את החסידות ממקום מושבו באיסט סייד שמנהטן, ארצות הברית. בשנת תשל"א, כשהיה רבי נחום דב כבן 12 נפטר סבו. שני בניו של האדמו"ר לא היו מתאימים למלא את מקומו והחסידות נותרה ללא מנהיג. החסידים נתנו בו את עיניהם בתחילה בנכדו ישראל אברהם (יגאל) ברייאר אך כעבור תקופה ראו שהוא אינו מתאים לתפקיד ואז נתנו עיניהם בנכדו רבי נחום בערניו, אך בחסידות בויאן לא נהוג ינוקא כרבי, והמתינו לו שיתבגר.

כשהיה ילד למד בישיבה זיכרון משה בברנקס.

בעודו נער עלה לישראל והחל ללמוד בישיבה שהקים סבו בירושלים, "מתיבתא תפארת ישראל". והכין את עצמו לתפקידו כאדמו"ר.

בשנת תש"מ נישא לשושנה רייזיל בלומה, בת הרב משולם זושא השיל בנו של רבי אברהם יהושע העשיל, האדמו"ר מקופיטשניץ. לאחר חתונתו רצו החסידים למנותו לאדמו"ר אך הוא סירב ורק לאחר מספר שנים, בחנוכה תשמ"ה, הוכתר כאדמו"ר. למד לקרוא קוויטלאך אצל רבי יצחק פרידמן מבוהוש.

הוכתר לאדמו"ר בשבת חנוכה של שנת תשמ"ה, בשנותיו הראשונות חנך את בית הכנסת הגדול 'תפארת ישראל' שנבנה בצורה המזכירה את בית הכנסת 'תפארת ישראל' שבעיר העתיקה.

פעילותו כאדמו"ר

תחת הנהגתו התפתחה החסידות וגדלה, נכון לשנת התשע"ו מונה הקהילה קרוב ל-3000 בתי אב בארץ ובעולם, מוסדות קריות וקהילות של החסידות בארץ הוקמו בביתר עילית, בית שמש, מודיעין עילית, אלעד וקריית גת. בין חסידיו נמנים גם חסידי ענפים נוספים של בית רוז'ין (בעיקר טשורטקוב והוסיאטין) שבהם השושלת נפסקה, וכן דתיים לאומיים.

מלבד מרכז החסידות, ישנם מרכזים נוספים של חסידיו, בחו"ל בבורו פארק, במונסי בויליאמסבורג בלאס אנג'לס, בשווייץ לונדון ובאנטוורפן. המוסדות כוללים בתי מדרש, כוללי אברכים ועוד.

עורך טיש מדי שבת מברכים, בימי הילולה של אבותיו ובחגים. נוהג לומר דברי תורה ארוכים בכל טיש. חלק מדברי תורתו יצאו לאור בסדרת קבצים ובספרים בשם "אמרי קודש".

מדי שנה, בל"ג בעומר מדליק את ההדלקה המרכזית בציון רשב"י במירון בהשתתפות רבבות, אותה קיבל בירושה מסבו אשר עברה אליו בירושה מרבי ישראל מרוז'ין, שקנה אותה מזקני צפת הספרדים. כשחל ל"ג בעומר במוצאי שבת, שובת יחד עם חסידיו בשבת במירון.[2]

מתגורר בשכונת מקור ברוך בירושלים. ליד ביתו יש לו בית מדרש פרטי ('קלויז') בו הוא מתפלל בימות השבוע.

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0